אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 65741/04

פסק-דין בתיק א 65741/04

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65741-04
07/10/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. יוסי זגורי
2. נאוה בר

הנתבע:
1. דוד עמית
2. פנינה עמית

פסק-דין
 

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 353,395 ש"ח שעילתה ליקויי בניה בדירה שקנו התובעים מהנתבעים.

2.         ביום 29.12.1999 נכרת חוזה מכר ( להלן: "חוזה המכר" או "החוזה") לפיו רכשו התובעים מהנתבעים דירה בקומת הקרקע ברח' הרואה 291 ברמת גן ( להלן: "הדירה"). בתחילת חודש נובמבר 2000 נמסרה החזקה בדירה לידי התובעים. ביום 17.11.2000, באישון ליל, הוצפה הדירה במי ביוב. ארוע ההצפה חזר על עצמו כעבור מספר ימים. לאחר בדיקה התברר כי בריכות הביוב של הבנין נמצאות מתחת לרצפת הדירה, ועל כן, כל אימת שמתרחשת סתימה במערכת הביוב, מתמלאות הבריכות שמתחת לדירה ואם אינן מרוקנות באמצעות שאיבה, הדירה מוצפת במי ביוב.

3.         התובעים טוענים כי על הנתבעים לפצותם בגין הליקוי הנסתר של בריכות הביוב, וכן בגין ליקויים נוספים שנמצאו בדירה, והם ליקויי רטיבות וליקויי ריצוף. כמו כן הם טוענים כי חלקים מן הדירה נבנו בלא היתר, מה שמזכה אותם בפיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של חוזה המכר. מכאן התביעה.

4.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס ישראל דוד על מנת שיחווה דעתו בענין הליקויים שנמצאו בדירה, ועלות תיקונם. חוות הדעת נערכה ביום 5.2.2006.

5.         ואלה עיקרי ממצאיו של המומחה:

בין השנים 1957- 1990 הבעלים של הדירה היה אדם בשם שלמה ליבחר. ליבחר ביצע תוספת בניה לדירה בשנים 1963- 1964. קיים שוני משמעותי בין תכנון התוספת לפי הבקשה להיתר, לבין המצב בשטח כיום.  בריכות הביוב שנמצאו מלכתחילה מחוץ לשטח הדירה, סופחו למעשה לתוך שטח הדירה, במועד שאינו ידוע. בשנת 1990 מכר ליבחר את הדירה לגב' נינה סאלם. ביום 14.11.1996 רכשו הנתבעים את הדירה.

המומחה קובע כי המצב שבו בורות הביוב המשרתים את הבנין כולו נמצאים בתוך הדירה " הינו מצב בלתי סביר באופן קיצוני והוא ליקוי חמור מאוד, ומאחר ואינו גלוי במפלס פני הריצוף הרי הוא גם מהווה פגם נסתר שלא ניתן לגלותו אלא רק אם נדרשת תחזוקת ביוב." המומחה מציין כי אין הוא מוסמך להכריע בשאלה האם הנתבעים ידעו על הבעיה, אך הבעיה יכולה היתה להתגלות רק אם התבצעה עבודת תחזוקה בקו, וגם אז, ספק אם דייר סביר מסוגל להבין את משמעות הענין מבחינה הנדסית. המומחה סבור כי האחריות לליקוי זה מוטלת על מי שתכנן ו/או ביצע את תוספת הבניה. כדי לתקן את הליקוי, יש לבצע מערכת ביוב חדשה ועצמאית שתוביל את השפכים מחוץ לדירה. עלות הביצוע היא כ- 35,000 ש"ח.

הריצוף בדירה הונח לא על גבי בסיס בטון כפי שמחייב תקן 1629, אך בעת ביצוע הבניה בשנות הששים, לא היה נהוג לרצף על גבי בסיס בטון והמומחה סבור שאין מקום להטיל על הנתבעים אחריות לליקוי זה. מדובר בליקוי נסתר המצוי באחריות מי שבנה את תוספת הבניה. עלות התיקון הינה כ- 6,000 ש"ח.

המומחה מציין כי אם אכן הונח הריצוף על גבי אדמה ולא על גבי חול, כפי שטוענים התובעים, הרי שזהו פגם יסודי ונסתר, ואזיי יש לבצע פתיחת ריצוף במספר מקומות כדי לבדוק את התאמת המילוי לתקן.

המומחה קובע כי רטיבות ועובש בחדר הצפון מערבי הם תולדה של ביצוע לקוי שבו לא נפתרה בעיית האיטום של המבנה. האחריות לכך מוטלת על מי שתכנן או ביצע את תוספת הבניה. עלות התיקון הינה כ- 7,000 ש"ח. באשר לרטיבות שמקורה בצנרת המזגן, הרי שמדובר בענין של תחזוקה שוטפת המצוייה באחריותם של התובעים.

המומחה מציין כי המצב הקיים לפיו מפלס הריצוף בדירה נמוך ממפלס המגרש מסביב איננו תקין, משום שהוא מזמין ליקויי רטיבות ואף הצפות.  האחריות לכך מוטלת על המתכנן והמבצע. מכל מקום, אין מדובר בליקוי נסתר שכן כל אדם המגיע לדירה מבחין מיד בליקוי זה. עלות התיקון הינה כ- 15,000 ש"ח.

6.         המומחה דוד לא נחקר על חוות דעתו, וממצאיו לא נסתרו. יחד עם זאת, בכל הנוגע למסקנות המשפטיות אליהן הגיע המומחה, בענין האופן שבו יש להטיל את האחריות על גורמים אלו ואחרים, פשיטא שזהו תפקיד המסור לבית המשפט לבדו. כידוע, הקו המנחה את בית המשפט בדרך כלל בבואו לקבוע את עלות תיקון הליקויים הוא אימוץ חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בהיותו מומחה בלתי תלוי ואובייקטיבי. עם זאת, שומה על בית המשפט לבחון האם ממצאיו וקביעותיו של המומחה עולים בקנה אחד עם המצב המשפטי הקיים, והאם המומחה לא נתפס לכלל טעות משפטית בבואו לקבוע קיומו או אי קיומו של ליקוי או בבואו להטיל אחריות על צד זה או אחר. המומחה הוא יועצו המקצועי של בית המשפט, אך לבית המשפט נתונה "המילה האחרונה" בכל ענין בו הוא נדרש להכריע. כפי שנאמר בע"פ (תל-אביב-יפו) 71565/00 עזריאל לוין נ' מדינת ישראל . תק-מח 2002(3), 5972 ,עמ' 5994:

" אין בכך כדי לומר שבית משפט חייב לקבל מסקנות של חוות דעת מומחה בהעדר חוות דעת מומחה נגדית. המילה האחרונה תמיד שמורה לבית המשפט, וחוות דעת של מומחה יכולה "לקרוס" (מילה טעונה בדיון זה) או להתברר כבעלת משקל מועט וכדומה, גם ללא חוות דעת נגדית."

ובע"א 7991/96 מוחמד אלקבהא ואח' נ' קוטייבה כנעאן ו-2 אח' .תק-על 2000(1), 181 ,עמ' 182 נפסק:

" ראשית, יש להדגיש שאין בית המשפט חייב לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי. הוא רשאי לקבל חוות דעת של מומחה, להסתייג מחלקים שבה או לדחותה. כאשר ראיות המובאות בפניו מצדיקות מסקנה השונה מזו של המומחה הרפואי, רשאי בית המשפט, ואף חייב, להגיע למסקנה שונה משל המומחה, התואמת את המסקנה העולה ממכלול הראיות שבפניו. אכן, הנחה היא שמומחה המתמנה על ידי בית המשפט פועל בהגינות ובתום לב. בדרך כלל, חוות דעת זו מתקבלת ועל פיה מחושבים הפיצויים. אך אין בכך למנוע מבית המשפט לבקר את עדותו של המומחה הרפואי ואת מסקנותיו. ברי, ש"המילה האחרונה" בעניין זה היא של בית המשפט."

7.         חשוב להדגיש כי במקרה דנן לא חל חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973 משום שהדירה לא נבנתה על ידי הנתבעים, אלא מדובר בדירה בבית משותף שנבנה לפני כחמישים שנה לערך. על מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים חל איפוא חוק המכר, התשכ"ח- 1968 ( להלן: "חוק המכר"). חוק המכר מטיל על המוכר אחריות לנזקי הקונה במקרה של אי התאמה במימכר, כהגדרתה בס' 11 לחוק. אי ההתאמה מתקיימת כאשר המוכר מסר: רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

8.         בשונה מהוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973, עליהן לא ניתן להתנות אלא לטובת הקונה (ראה ס' 7א' לחוק), אין כל מניעה להתנות על הוראות חוק המכר. ואכן, בס' 3 לחוזה המכר התנו הצדדים על הוראות אי ההתאמה הקבועות בחוק המכר, וקבעו כי:

            " הקונה מצהיר כי בדק את הדירה פיזי [כך במקור], משפטי, ותכנוני, ומצאה מתאימה לצרכיו ומטרתו והוא מוותר על כל טענת ברירה שלאחר ראיה, טענת מום, פגם, או אי התאמה, למעט פגם נסתר."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ