אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 65180/04

פסק-דין בתיק א 65180/04

תאריך פרסום : 13/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65180-04,191146-04
30/01/2005
בפני השופט:
תמר אברהמי

- נגד -
התובע:
ענת דיאנה
עו"ד חרל"פ
הנתבע:
אריה חברה לבטוח בע"מ
עו"ד שפט ווכנר
פסק-דין

לפני בקשה לדחייתה על הסף של תובענה בשל התיישנותה ובקשה לתיקונה של התביעה.

כללי

1.         התובעת היתה במועדים הרלוונטיים בעלים של כלי רכב. הנתבעת, חברת ביטוח,  ביטחה את רכבה של התובעת.

תמציתה של התביעה היא כדלקמן: ביום 4.10.99 היה רכבה של התובעת מעורב בתאונה וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקים. הנתבעת פיצתה את התובעת עבור נזקיה הישירים וקבעה כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 4%. התובעת טוענת כי השמאי שבדק את הרכב טעה משקבע שיעור ירידת ערך כאמור, ולפיכך פנתה לשמאי מטעמה אשר קבע ירידת ערך בשיעור של 12% שהם סך של 7,200 ש"ח. שכר טרחתו של השמאי עמד על 702 ש"ח. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לתשלום "החוב" (7902 ש"ח) אולם נענתה בשלילה. לאור האמור מתבקש בית המשפט במסגרת התביעה, לחייב את הנתבעת בסך של 7902 ש"ח.

בכתב ההגנה שהוגש על ידה וכן בבקשה נפרדת, עותרת הנתבעת לסילוקה של התביעה בשל התיישנותה ומפנה בענין זה להוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (" חוק חוזה הביטוח").

התיישנות

2.         סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כדלקמן:

" תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח."

פרשנותו ומשמעותו של סעיף 31 הנ"ל נדונו בהרחבה בע"א 3812/91 ג'רייס ברבארה נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מח (3) 441. לפי הגישה שאומצה בבית המשפט העליון, סעיף 31 מהווה נורמה מיוחדת (Lex Specialis) אשר מוציאה מתחולה את הוראת חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (" חוק ההתיישנות") הקובעת תקופת התיישנות לתובענות והמהווה נורמה כללית (Lex Generalis). לפי גישה זו, תובענה חייבת להיות מוגשת תוך שלוש שנים לבית המשפט, אחרת היא מתיישנת. לפי גישה זו, סעיף 31 קובע חריג לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות. בית המשפט דחה גישה שונה (שקודם לכן אומצה על ידי חלק מבתי המשפט) ולפיה סעיף 31 קובע מועד אחרון להגשת דרישות למבטח ואינו קובע תקופת התיישנות שלאחריה לא ניתן להגיש תובענות לבית משפט.

3.         לאור האמור ובשים לב למועד מקרה הביטוח (4.10.99) התיישנה לכאורה תביעת התובעת לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת.

4.         בקשת הנתבעת לדחייתה של התביעה הועברה לתגובת התובעת. ביום 5.1.05 הוגשה על ידי התובעת, המשיבה, "תגובה לבקשת הנתבעת למחיקה ובקשה לתיקון כתב תביעה". למסמך צורף נוסח כתב תביעה מתוקן  ונכתב כי "במידה ובית המשפט יתיר התיקון לא יהיה כל צורך לדון בבקשה לדחייה על הסף".

ניתן להעיר כי כותרת התגובה אינה הולמת את הבקשה, שכן בקשת הנתבעת היא לדחייתה של התביעה ולא למחיקתה.

בכל הנוגע לטעוני בקשת הדחייה נטען בתגובה כך:

"התברר כי השמאי טוניק אינו עובד של אריה אלא רק נשלח מטעמה וככזה הינו שליח של חב' הביטוח אריה ומחייב אותה. לכן ישנו צורך לתקן את כתב התביעה בשלב זה הן בעילות התביעה כנגד אריה והן בהוספת השמאי "כמזיק" ורשלן מקצועית וכשליח של אריה ביטוח.

בשל השלב המוקדם מבוקש לאפשר תיקון של כתב התביעה על מנת לנהל ניהול [כך במקור - ת.א.] הליכים ענייני מול המעורבים הנכונים לרבות אריה ביטוח."

5.         כפי שניתן לראות, אין במסמך, שעיקרו הובא לעיל, התייחסות לשאלת ההתיישנות של דרישת תגמולי הביטוח. אין טענה כי אין התיישנות כאמור או כי חל חריג כלשהוא לענין ההתיישנות.

לאור האמור ברור כי התביעה כפי שהוגשה, התיישנה. התיישנות מהווה טעם ראשון במעלה לדחייתה של הסף של תובענה לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (" תקנות סדר הדין האזרחי") (י' זוסמן, ש' לוין עורך, סדרי הדין האזרחי, מה' שביעית, עמ' 418, ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מח (3) 455, 458).

בקשה לתיקונה של התביעה

6.         מסמך התגובה מאת התובעת כלל, כפי שצוין לעיל, גם בקשה לתיקונה של התביעה.

הבקשה לתיקון כתב תביעה הועברה לתגובת הנתבעת. הנתבעת בחרה להתחיל תגובתה באמירה לפיה בעצם ההחלטה המעבירה את הבקשה לתגובתה "מחל בית המשפט לתובעת על לא מעט מחדלים ומעשים מכוונים אשר לטענת הנתבעת אין להתעלם מהם". בפרט מלינה הנתבעת על כך שהבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה "על דרך תשובה לבש"א" וכי "לא נפתח לה תיק בקשה סדור". הנתבעת טוענת כי תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות כי כל בקשה תוגש על דרך של בקשה בכתב, כי "כך לא נעשה מאת התובעת, ובכוונה [ההדגשה במקור - ת.א.]. בית המשפט מתבקש על ידי הנתבעת לפסוק כי אין בפניו בש"א "וכי הנתבעת אינה צריכה להשיב לבקשה."

בהמשך טוענת הנתבעת כי התובעת יודעת כי דין הבקשה לדחיית התביעה בשל התיישנות, להתקבל, ולפיכך ניסתה את כוחה "בדרך עוקפת". ממשיכה הנתבעת וכותבת בתגובתה מלים אלו: "נחזה כי עלה בידה להניע את בית המשפט להתעלם ממחדליה, אשר כוונה בם". זאת, משום שבקשת התיקון הועברה לתגובתה של הנתבעת.

7.         סגנונה וטיעוניה אלו של הנתבעת תמוהים. בית המשפט כבר הורה לנתבעת להשיב לבקשה לתיקון כתב תביעה ואם סוברת הנתבעת כי שגה בית המשפט בהחלטתו להורות לה להשיב, פתוחה לפניה הדרך לערכאת הערעור, לפי הדין. השגותיה בגוף התגובה אינן ראויות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ