אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 65104/03

פסק-דין בתיק א 65104/03

תאריך פרסום : 31/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65104-03
03/10/2006
בפני השופט:
חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
צאן רגינה
עו"ד פרחי ניסים
הנתבע:
1. אונטרמן חיים
2. מגדל חברה לביטוח

עו"ד ילינק שמואל
פסק-דין

זוהי תביעה  לתשלום פיצויים על נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, בעקבות פגיעתה באירוע המהווה תאונת דרכים על פי הגדרת תיבה זו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים תשל"ה 1975 , כאשר רכב נהוג בידי הנתבע מספר 1 פגע בה בעת בקשה לחצות את הכביש.

 התובעת טוענת כי בתאריך 26/2/03 בשעה 11:00 חצתה את הכביש , כשלפתע פגע בה רכב  אשר היה נהוג בידי הנתבע 1, ומבוטח אצל הנתבעת 2 , והתובעת נפלה ונפגעה .

רכבו של הנתבע 1 מבוטח על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי -1970 , כפי שבא כוחה אישר זאת בישיבת יום 26/3/06 (פרוטוקול הדון מאותו יום ,עמ' 19 שורה 19)

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנתבע מספר 1 לא נגע בתובעת כלל, לא פגע בה , ולא היה מעורב באירוע תאונה בו נפגעה התובעת.  נטען כי בהתקרב הנתבע למקום בו ביקשה התובעת לחצות את הכביש, הוא הבחין בה נופלת עוד לפני שהגיע אליה ,עצר את רכבו במרחק של 1.5 - 2 מטר ממנה , ואך ירד מרכבו כדי לעזור לה לקום.

במישור הנזק טוענים הנתבעים כי כל תחלואיה ובעיותיה הרפואיות של התובעת , אינן קשורות לאירוע  בו היא טוענת כי נפגעה, וכי היתה חולנית, נוטה ליפול ,עוד מלפני התאונה , וכי באירוע הנטען אל נגרם לה למעשה כל נזק.

שאלת מעורבותו של הנתבע באירוע

את עדותה הראשית ,התובעת הגישה בשני תצהירי עדות ראשית שלה, האחד מיום 13/8/03 המתמקד בשאלת האירוה ומעורבותו של הנתבע 1 בו, והשני מיום 2/5/05  , המתמקד בשאלת גובה הנזק.

 אתייחס בפרק זה של פסק הדין לתצהיר הראשון.

 בתצהירה ( ת/1 ) טוענת התובעת כי בתאריך התאונה פסעה על המדרכה ברחוב כורזין בגבעתיים, ובבואה לרדת מן המדרכה אל הכביש על מנת לחצות אותו , הגיע לפתע משמאלה רכב בצבע לבן , פגע בה והיא נפלה .

 לאחר התאונה , נהג הרכב הפוגע יצא מרכבו וניגש אליה, התנצל ואמר לה כי הוא אדם בן 72 שנים , והוסיף "אין לך מה לדאוג יש לי ביטוח והביטוח יפצה אותך"

 כמו כן נטל הנהג פיסת נייר ורשם עליה את פרטיו ופרטי רכבו,והוסיפה התובעת , "ומיוזמתו רשם את המלים " מספר הרכב הפוגע " . עוברי אורח התקהלו סביבה , ניגשו לשאול לשלומה והזמינו אמבולנס , בעודה שוכבת על שפת המדרכה .

 זהו סיפור האירוע כפי שהתובעת ציינה אותו בתצהירה ת/1 .

המסמך ועליו פרטי רכבו של הנתבע הוגש דווקא ע"י הנתבעים וסומן נ/5 .

לעניין אירוע התאונה העידה התובעת לעצמה , ולא הביאה עדים נוספים, אך הגישה גם את הודעתו של הנתבע מספר 1 במשטרה אודות האירוע .

בעדותה חוזרת התובעת על אופן האירוע כפי שנטען בכתב התביעה והתצהיר ת/1 . תוך כדי חקירה , ניסה בא כוח הנתבעים למצוא סתירות ואי דיוקים בדבריה של התובעת, ואולם בשים לב לגילה ( התובעת ילידת 1920 , בת 86 ביום ששמעתי את עדותה ) היתה צלולה, ערנית, וידעה להשיב על שאלות בא כוח הנתבעים ספונטאנית ללא בלבול, או סימני שכחה .

 יתכן ויש אי אילו אי התאומות פה ושם בדבריה, ואולם אלה הן אי התאמות מן הסוג הנוסך אמינות לדברי העדה . יש לזכור שהיא עברה אירוע טראומטי  בצורה כל שהיא, שהיה שלוש שנים לפני עדותה בפני, והיא כאמור בת 86 , . בנסיבות אלו , אך טבעי הוא כי לא תזכור במדויק למשל אם ירדה מן המדרכה עם רגל שמאל, או רגל ימין, אם הרכב בא במהירות של 20-  קמ"ש או 40 קמ"ש . כאן המקום לציין כי מידת התרשמות של עד מאירוע בו הוא מעורב, נשלטת ומושפעת ע"י חושיו של העד באותה סיטואציה. אדם הנפגע מרכב נוסע , ומופל ארצה, מן הסתם ירגיש כי מהירות אותו רכב , היא גבוהה יותר ממה שהיה באמת . אדם הנמצא במצוקה נשימתית , לפרק זמן מסוים, ירגיש את אותו פרק הזמן ארוך הרבה יותר מאדם הצופה מן הצד , וכן האלה. כך שאם בא כוח הנתבעים מצא אי אילו סתירות לא מהותיות כלל , או אי אילו אי דיוקים, במקרה של התובעת אשר לפני , אין אלה מן הסוג שיגרום לסדקים או שסעים בעדותה עד כדי כך שאומר שאין היא יודעת על מה היא מדברת או שהיא משקרת ביודעין.

  אותו דבר גם לעניין צבע הרכב ,אם התובעת ציינה כי צבע הרכב לבן, והתברר על פי רשיונו נ/3 צבעו הנו כסף, אזי אין לבוא אל התובעת בטענות על כי לא הצליחה להבחין בין לבן לכסף  לגבי צבעו של רכב הפוגע בה בהפתעה גמורה כאשר היתה עסוקה בניסיון חצית הכביש .זאת במיוחד שאין מחלוקת כי רכבו של הנתבע היה אחרי האירוע במרחק של 1.5-2 מטר ממנה לפי גרסת הנתבע. אין הנתבעת טוען " במקום אחר הייתי" כי שלאי הדיוק בצבע הרכב אין כל רלוונטיות.

איני מוצא כל צורך לסקור את כל ה"סתירות " (עם או כלי מירכאות, שבא כוחם המלומד של הנתבעים מצא בדברי התובעת, ורק אחזור ואומר כי כל אלה אינן סתירות מהותיות שיש בהן לגרום לי לקבוע כי התובעת משקרת .

חיזוק גרסת התובעת  ע"י עדויות הנתבעים

הנתבעים הביאו  שני עדים מטעמם . את הנתבע 1 , ואת מר מאירסדורף מתתיהו.

 לטעמי , גרסתה של התובעת קיבלה חיזוק , בראיות נסיבתיות דווקא מעדויותיהם של הנתבע 1 ועד ההגנה 2 .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ