אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 65009/04

פסק-דין בתיק א 65009/04

תאריך פרסום : 29/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65009-04
20/02/2006
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
חיים רומי
הנתבע:
הושמנד רחל
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

  • 1.       לפניי תובענה שטרית על שיק בסך 50,625 ש"ח, לתאריך 10.6.03, שנמסר לתובע.
  • 2.       הנתבעת, באמצעות עדותם של בניה דוד הושמנד ('דוד'), שהיה הגורם הפעיל בפרשה, ואבי הושמנד ('אבי'), שהייתה לו נגיעה כזו או אחרת לפרשה, טוענת כי השיק ניתן כביטחון לפירעון הלוואה בסך 50,000 ש"ח שנתן התובע לדוד בדצמבר 2002. התוספת בסך 625 ש"ח, ועוד 6 שיקים נפרדים על סך זה, ניתנו בגין ריבית חודשית. לטענתם, ההלוואה נפרעה ב-2 תשלומים: האחד - הפקדה לחשבונו של התובע בסך 40,000 ש"ח שבוצעה בינואר/פברואר 2003 על ידי אחד יוסי מיטרני ('מיטרני'), שהיה חייב כסף לדוד, זאת בעקבות בקשת התובע להקדמת הפירעון; והשני - מסירת מזומנים בסך 10,000 ש"ח לידי התובע, בביתו, ביוני 2003.
  • 3.       התובע, המסתייע בעדות מיטרני, טוען שהכסף שהפקיד מיטרני נועד לפירעון חוב של מיטרני כלפי התובע, ולא חוב של הנתבע כלפי התובע, באמצעות סילוק חוב של מיטרני לנתבע. לגרסתו, החוב שנפרע היה עמלה שהגיעה לתובע בגין הלוואת-משכנתא ש"סידר" אבי לתובע, לצורך רכישה-כביכול של דירת מיטרני, אשר בפועל תועבר למיטרני כנגד העמלה האמורה [סיכומי התובע, סעיפים 6-10]. את ה-10,000 ש"ח זוקף התובע לחשבון הריבית בגין האיחור בפירעון.

דיון והכרעה

  • 4.        משעליי להעדיף אחת מן הגרסאות - אני מעדיף את זו של הנתבע, מן הטעמים שאפרט להלן.
  • 5.       התובע מודה בקבלת הסך של 40,000 ש"ח, אלא שהוא זוקף אותו לחוב אחר. בכך יש מעין 'הודאה והדחה' מצדו ביחס לגרסת ההגנה. התובע לא טען שנתן קבלה בגין סכום זה, שבה פורט טיבו של התקבול; ואין צריך לומר שלא הציג קבלה כזו. התובע גם לא הסביר כיצד ידע דוד על ההפקדה האמורה של מיטרני בחשבונו של התובע, אם לא היה לו קשר אליה. התובע גם הודה כי העמלה ממיטרני, שלפירעונה זקף את התקבול בסך 40,000 ש"ח, נבעה מעסקה בלתי-חוקית של הונאת-משכנתא, שבגינה הורשעו מי מבין המעורבים.
  • 6.       דוד הציג אישור בכתב ממיטרני [נ/1, צורף כנספח שני לתצהיר דוד] שלפיו הסכום האמור הופקד לפי הוראת דוד כהחזר חלקי של חוב מיטרני לדוד. אמנם לימים שינה מיטרני את טעמו, והעיד לטובת התובע, אולם - 'תפוס לשון ראשון'.
  • 7.       מתמליל שיחה טלפונית שהוקלטה בין דוד ואבי הושמנד לבין יוסי מיטרני [צורף כנספח ראשון לתצהיר דוד; ראו, בין השאר, עמ' 5, דברי יוסי באמצע העמוד] עולה שהגרסה המוקדמת, המייחסת את התקבול לחובו של דוד, היא הנכונה; והגרסה המאוחרת, המייחסת את התקבול לחובו של מיטרני, ניתנה בלחצו של התובע. כמו כן, מיטרני מודה בתמליל [עמ' 6] כי מקור ה-40,000 ש"ח - בכספו של דוד.
  • 8.       בעדותו של מיטרני [פרוטוקול מיום 6.10.05, עמ' 8] הוא מוסר שאמר לדוד שהוא לא רוצה לכתוב את נ/1, כי הוא לא רוצה לשקר, אבל התרצה כי דוד הבטיח לו לא לעשות שימוש במכתב. גרסה זו אינה סבירה: אם לא רצה לשקר - מדוע שיקר? ואם דוד לא היה אמור לעשות שימוש במכתב, למה ביקש לכתבו? עדות זו נראית כניסיון לתרץ את נ/1, בהתאם לגרסה המאוחרת.
  • 9.       מיטרני אישר בעדותו את תוכנו של התמליל: "זה נכון, אף אחד לא אמר שלא" [שם]. בשאלת מקור ה-40,000 ש"ח, שבתמליל ייחס לדוד, מנסה מיטרני לשמור על עמימות [שם, עמ' 11].
  • 10.   התובע מייחס את ה-10,000 ש"ח לריבית, ולא לפירעון הקרן; אולם גרסה זו אינה סבירה. התובע לא חלק על העיתוי של מסירת הסכום, לפי עדותם של דוד ואבי (יוני 2003). במועד זה לא הצטברו ריביות מעבר לסכומי השיקים שנפרעו, כמפורט בסעיף 4 בתצהיר דוד, אפילו נתעלם מן הפירעון המוקדם לגרסת דוד. לפיכך יש לייחס את התקבול שאינו שנוי במחלוקת לפירעון הקרן, כגרסת הנתבעת ועדיה.
  • 11.   לא ניתן להתעלם מן ההתאמה בין התקבולים הנדונים (40,000 ש"ח + 10,000 ש"ח) לבין קרן ההלוואה. התובע לא הסביר על שום מה הועמדה העמלה, שלגרסתו היא שעמדה ביסוד ההפקדה של מיטרני, על סך 40,000 ש"ח דווקא; וכיצד עלה סכומה המצטבר של הריבית, במועד מסירת ה-10,000 ש"ח, לסכום זה דווקא.
  • 12.   ככלל, עדותו של התובע עשתה עליי רושם בלתי אמין. הוא נמנע מלהישיר מבט. כבר בתחילת עדותו [פרוטוקול מיום 6.10.05, עמ' 4] הודה, בניגוד חריף לאמור בתצהירו [סעיפים 1-2], כי דוד מוכר טלביזיות בחנותו וכי רכש ממנו טלביזיה במעמד שבו נולדה ההלוואה הנדונה. כך גם לגבי מצבו הכלכלי: בתצהירו [בסעיף 8] מסר כי התקשר עם דוד ואבי בגלל מצבו הקשה, ובעדותו [בעמ' 4] מסר שמצבו הקשה נגרם בגלל דוד ואבי.
  • 13.   גם השיהוי בהפקדת השיק הנדון על ידי התובע אינו מוסיף מהימנות לגרסתו.
  • 14.   מבלי לפגוע באמור לעיל, יש לציין כי לחובתו של דוד נזקפת הימנעותו מלהראות, באמצעות הכרטסת שהעיד על קיומה [בעמ' 13], כי אמנם זיכה את מיטרני בסך 40,000 ש"ח כנגד ההפקדה שביצע במקומו לחשבונו של התובע.

סיכום

  • 15.   מעדויות הצדדים ועדיהם עולה תמונה עמומה ואפלולית של עסקאות כספיות שחוקיותן מפוקפקת, אם להתנסח בזהירות: החל מתקבולים ללא קבלות ומהתחשבנויות ללא אסמכתאות, דרך הלוואות חוץ-בנקאיות שלא לפי הוראות החוק וכלה בהונאות בנקים וזיופי מסמכים. לא ברורה לחלוטין גם מסכת הקשרים האישית בין כל הדמויות המעורבות: מי פעל שלא כהוגן, ומי שיתף עמו פעולה. קשה, בנסיבות כאלה, לחוש אמפאתיה חד-משמעית כלפי מי מן הצדדים, ולראות בו את קורבנו החד-משמעי של הצד האחר.
  • 16.   אף-על-פי-כן, עליי להכריע בסכסוך הכספי שבין הצדדים, ולקבוע אם בגין ההלוואה החוץ-בנקאית הנדונה נפרעו הסכומים הנטענים ללא קבלות, או לא.
  • 17.   בנסיבות אלה, אני מעדיף, כאמור, את גרסתם של עדי הנתבעת וקובע כי ההלוואה נפרעה, וכי התובע היה אמור להשיב את השיק הנדון למוסרו.

בנסיבות אלה, על אף הקביעה האמורה, לא אפסוק הוצאות משפט לזכותה של הנתבעת. תוזכר, בהקשר זה, גישתו של הנשיא א' ברק בעל"ע 663/90 פלוני נ' לשכת עוה"ד, פ"ד מז(3) 397, שלפיה פסיקת הוצאות המשפט לצד הזוכה מהווה 'קיצור דרך' למעין פיצוי נזיקי, לאחר שאיתגלי מילתא למפרע כי הצד המפסיד הטריד את הזוכה בהליך שלא היה מקום לנקטו. לאור גישה זו, בשלב פסיקת ההוצאות הזוכה הוא המוציא מחברו, ועליו הנטל להראות שהוא זכאי להוצאות באשר הוטרד בהליך שלא היה מוצדק. בדרך כלל, עצם הזכייה, על יסוד טעמיה, מספיקה להרמתו של נטל זה, אולם לא תמיד כך הוא הדבר. בענייננו התובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו השטרית, אולם הנתבעת ועדיה, גם בשים לב לתמיהות שהועלו בהחלטת השופט ח' ברנר בהתנגדות, לא הרימו את הנטל להוכיח את זכאותם להוצאות המשפט.

  • 18.   התביעה נדחית. תיק הוצל"פ מס' 01-19637-04-3 ייסגר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ