אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 64885/00

פסק-דין בתיק א 64885/00

תאריך פרסום : 10/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64885-00
11/03/2007
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
אסטרו מכונות משרדיות ואספקה בע"מ
עו"ד וקסלר דליה
הנתבע:
1. בן-דהאן רינה
2. רמי שרם

עו"ד אשורי איתן
פסק-דין

התביעה והצדדים לה :

1.         התובעת עוסקת בשיווק ואספקה של ציוד משרדי. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הועסקה בתובעת בין השנים 1992 - 2000. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") עבד כעוסק עצמאי בענף ההובלות, וסיפק שירותי הובלה לתובעת משנת 1998 ועד שנת 2000.

2.         לטענת התובעת, במחצית שנת 1999 החלו להתגלות אי התאמות בכרטסות המלאי של עטים מסוג פיילוט (להלן: "העטים") שנשמרו במחסני התובעת. לאור החשדות שהתעוררו הועברו העטים למחסן האיסוף (להלן: "המחסן") ומפתחותיו נמסרו לחמישה עובדים בלבד, שבכללן הנתבעת.

3.         בראשית שנת 2000, לאחר שגילתה התובעת חוסרים משמעותיים בספירת מלאי העטים של שנת 1999, נשכרו שירותיו של חוקר פרטי והוצבו מצלמות נסתרות במחסן. ביום 10.4.00, ימים ספורים לאחר הצבת המצלמות, תועדה הנתבעת נכנסת למחסן בשעה 06:30 בבוקר. לאחריה נכנס למקום הנתבע ויצא אותו כשבידיו מספר ארגזים. לטענת התובעת, כניסתה של הנתבעת בשעה כה מוקדמת נעשתה בניגוד להוראות מנהל התובעת, מר יוסף שיף (להלן: "שיף"); כניסתו של הנתבע למחסן לא היתה מאושרת כלל על ידי התובעת והוא נטל את הארגזים ללא רשות, לטענתה.

4.         לאחר המקרה הועברו העטים למחסן אחר, שמפתחותיו לא נמסרו לנתבעת, ולטענת התובעת לא נתגלו חוסרים במלאי העטים מאותו מועד והלאה. לאחר שלושה חודשים מיום האירוע, הגיש שיף תלונה במשטרה ועימת את הנתבעת עם טענות התובעת בשיחה שערך עמה במשרדי התובעת, בנוכחות מר בני סיוון, מנהל מחסני התובעת (להלן: "סיוון"). לאחר מכן פוטרה הנתבעת, ולא שולמו לה פיצויי פיטורין.

5.         כנגד הנתבעים נוהל הליך פלילי, ת.פ. 1863/02 (להלן: " ההליך הפלילי") בהמשך לתלונה שהוגשה בעקבות אירועי ה - 10.4.00. בסיומן של חמש שנים מתחילת ההליך, הושגה עסקת טיעון במסגרתה הודה הנתבע באשמת הגניבה והשיב לתובעת סך של 9,100 ש"ח בגין הסחורה שנטל, הנתבעת הודתה באשמת סיוע לגניבה, ובית המשפט גזר את דינם.

6.         במקביל להליך הפלילי, ניהלה התובעת את התביעה האזרחית שבפני, שבהסכמת הצדדים עוכבה עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, וראה החלטה מיום 13/11/01. בתביעה זו ביקשה התובעת להוכיח את אחריותם של הנתבעים לגניבת כמויות רבות נוספות של עטים, בסך כולל של 817,019 ש"ח (הסכום מורכב מסכום קרן של 789,001 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה, ובניכוי 3% בהם מכירה התובעת כחוסרים ל"שימוש עצמי"). חוסרים אלו נמצאו לטענת התובעת במסגרת ספירות המלאי שנערכו במחסניה מדי שנה משנת 1998 ועד שנת 2000.  בנוסף, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים בשיפוי הוצאותיה בגין המשאבים שהשקיעה באיתורם של המעוולים, קרי - הוצאות החוקר הפרטי ועלות התקנת המצלמות, וכן דרשה את הוצאותיה במהלך ניהול ההליכים נגד הנתבעים במישור הפלילי והאזרחי גם יחד.

7.         הנתבעים דחו את טענות התובעת הן בנוגע להיקף החוסרים לו טענה התובעת והן לגבי עצם אחריותם להיווצרות אותם חוסרים. לטענתם, לא ניתן לקשר בינם ובין החוסרים שנתגלו במחסני התובעת בין 1998 ל - 2000, שנבעו, לטענתם, בין השאר מאי הסדר ששרר במחסני התובעת ומנוכחות גורמים נוספים בשטחה, מה גם שהנתונים שהציגה התובעת בדו"חות ספירת המלאי אינם מבוססים, לטעמם.

ההוכחות והראיות :

8.         בתיק זה הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת על ידי שיף וסיוון, וכן הוגשו תצהיריהם של הנתבעים. דיון ההוכחות נערך ביום 18.10.06, ובסיומו ניתן צו לסיכומים. הנתבע בחר שלא להגיש סיכומים, וביום 19/2/2007 קבעתי , בהמשך לבקשה שהוגשה על ידי התובעת, שלא אתיר את צירופם המאוחר לתיק. לפיכך, יש ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני.

השאלות המרכזיות :

9.         למעשה, בפסק דין זה עלי להידרש לשתי שאלות עיקריות:

האם התובעת הוכיחה את החוסרים הנטענים, והאם אחראים הנתבעים לשיפוי התובעת בגין חוסרים אלו, כולם או חלקם.

לאחר שעיינתי בעדויות ובראיות, סבורה אני כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש במשפט האזרחי להוכחת מעשי הגניבה הנטענים והיקפם, למעט האירוע בגינו הורשעו הנתבעים, אפרט קביעתי זו.

נטל השכנוע המוטל על התובעת :

10.       אין חולק כי כנגד הנתבעים נוהל בשעתו הליך פלילי, באשמת גניבה של עטים בשווי כולל של 9,100 ש"ח ממחסן התובעת, בעקבות האירוע מיום 10.4.00. באותו הליך הושגה עסקת טיעון, ניתנה הכרעת דין והושב שווי הגניבה לידי התובעת. במסגרת ההליך האזרחי, ביקשה התובעת להטיל על הנתבעים אחריות לכל החוסרים להם היא טוענת מן השנים 1998 ל - 2000.

11.       לצורך כך, נשענה התובעת על מספר ראיות "נסיבתיות", אשר יפורטו להלן, וכן על שתי ראיות מרכזיות מטעמה: דו"חות ספירות המלאי שנערכו במחסניה (נספח ת/10 ל ת/2) והתיעוד מן המצלמות הנסתרות מיום 10.4.00, המראה את הנתבעים במהלך האירוע בו הוצאו ממחסני התובעת ארגזי העטים שלא כדין. על צילומי הסתר, בין היתר, התבססה כזכור פרשת התביעה בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנתבעים.

12.       כמו כן, התבססה התובעת על פסק הדין המרשיע בהליך הפלילי, שעל פי סעיף 42 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, קביל כראיה לכאורה לאמור בו בהליך האזרחי. מכיוון שלא הובאו ראיות לסתור, אין מחלוקת שיש לחייב את הנתבעים בגין אירוע יום ה - 10.4.00, גם במישור האזרחי, ודומה שלא היה צורך להאריך בחקירות ולהכביר מילים בסיכומים לעניין אירוע זה. אולם האם די בפסק הדין המרשיע בהליך הפלילי ובראיות הנוספות שהוצגו בפניי כדי לחייב במעשי גניבה אחרים שנעשו, לטענת התובעת, במהלך השנים 1998 עד 2000?

13.       עיקרון יסודי הוא בדיני הראיות כי " בעל דין במשפט האזרחי הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו" (ע"א 357/72 שנסי אביב נ' סוראיה בצלציוני , פ"ד כ"ז (1), 741, בעמ' 744). כך, נטל השכנוע כי הנתבעים הם אלו שגנבו את מלוא הציוד החסר, גם במועדים אחרים מלבד ה - 10.4.00, מוטל על התובעת.

14.       יתרה מכך: משמעות מיוחדת יש לנטל השכנוע כאשר מנסה התובעת להוכיח טענת גניבה בדין האזרחי. בעניין זה קיימות שתי גישות בפסיקה. על פי הגישה המחמירה, במקרה זה נדרשת מידת הוכחה שלישית, המצויה בין מידת ההוכחה הפלילית לזו האזרחית, וראה פסק דינו של כב' השופט בך בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ , פ"ד מ' (1) 589, (להלן: " עניין זיקרי") וכן פסק דינם של כב' השופטים שמגר ומצא בע"א 6465/93 אליהו כהן נ' יוסף לנגרמן ואח' , תק-על 95 (2) 1323 (להלן: "עניין כהן").

15.       על פי הגישה השניה, שנראה שהיא ההלכה הרווחת, אין לדרוש מידת הוכחה שלישית אלא יש לבחון את רצינות הראיות והיקפן; כלומר, להוכחת טענת גניבה במשפט האזרחי יש צורך בכמות ורצינות ראיות שיש בהן כדי לשכנע את השופט לשם הטיית מאזן ההסתברויות (וראה פסק דינו של כב' השופט ברק בעניין זיקרי לעיל וכן פסק דינו של כב' השופט קדמי בעניין כהן לעיל).

לפיכך, בהליך זה עלי לבחון האם התובעת הציגה ראיות בכמות ובאיכות כזו שיש בהן כדי לשכנע את בית המשפט שהנתבעים אחראים לכל החוסרים הנטענים במחסני התובעת.

הוכחת החוסרים ושוויים :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ