אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 64523/01

פסק-דין בתיק א 64523/01

תאריך פרסום : 08/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64523-01,63135-01
06/01/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. ניקוצריו אלנה רודיקה (נדחתה)
2. ניקוצרין אנגלה (נדחתה)
3. ניקוצרין אדריאנה (נדחתה)
4. עזבון המנוח ניקוצריו קוסטיקה ז"ל (נדחתה)
5. המוסד לביטוח לאומי

הנתבע:
1. יד החמישה בע"מ (נדחתה)
2. ש.ט.ד.י בניה ופיתוח בע"מ

פסק-דין

מבוא

1.         תיק זה, עניינו תאונת עבודה, שאירעה ביום 27.6.94 באתר בניה באשדוד. פועל מרומניה, קוסטיקה ניקוצריו, נפגע בראשו, ונפטר ביום 4.8.94 בבית החולים "שיבא".

2.         יורשיו ותלוייו (התובעים 1 - 4) הגישו תביעת נזיקין כנגד מעבידתו, חברת כוח אדם, חברת יד החמישה בע"מ (הנתבעת 1, להלן גם "יד החמישה" או "המעביד"), וכנגד מי שנטען כלפיה שהיא זו שביצעה את פרוייקט הבניה באתר - ש.ט.ד.י בניה ופיתוח בע"מ (הנתבעת 2, להלן: "הנתבעת" או "שטדי"). יד החמישה הגישה הודעת צד ג' כנגד שטדי.

3.         הדיון אוחד עם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי (התובע 5, להלן: "התובע" או "המל"ל"), שתבע בתביעת שיבוב, לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995, את שטדי (שלא הייתה מעבידתו של המנוח).

4.         לאחר מספר אי התייצבויות ואי קיום החלטות דחיתי, ביום 30.11.06 (עמ' 23 לפרוטוקול) את תביעת התובעים 1 - 4. עם דחיית התביעה ממילא "נפלה" ההודעה לצד ג'. לא ציינתי זאת במפורש, ויש לעשות כן כעת. ההודעה לצד ג' נדחית אף היא. מאחר ולא נערך בירור לגוף העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות בהודעה.

            תביעת המל"ל כנגד הנתבעת התבררה.

5.         אין מחלוקת, כאמור, כי הנתבעת לא הייתה מעבידתו של המנוח. נותר לדון בשני מרכיבים - האם רשלנות הנתבעת היא זו שגרמה למותו של המנוח; האם הפיצוי בגין נזקי המנוח עולה על שיעור גמלאות המל"ל.

נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה

6.         כאמור, המנוח נפגע מפגיעה בראשו, כתוצאה מנפילת מוט ברזל כלשהו. הראיות (הקבילות) שהוגשו לתיק מצומצמות למדי. קוימה ישיבת הוכחות קצרה ביותר, וגם הראיות בכתב הן מעטות יחסית.

7.         ראשית, אין חולק כי המנוח נפטר כתוצאה מהאירוע. לתיק הוגשה תעודת פטירה. מסיכום המחלה של המחלקה לנוירוכירוגיה ב"שיבא" אנו למדים כי המנוח "בן 42. נחבל בראשו מנפילת מטען כבד על ראשו. שהה 3 ימים בטיפול נמרץ. הועבר למחלקתנו מיחידת טיפול נמרץ עם האבחנות שבכותרת. ממצאים בקבלה: אינו בהכרה, מונשם...". בהמשך מפורט כי המנוח לא חזר להכרתו ונפטר בגין סיבוך של דלקת ריאות.

8.         שנית, הנתבעת הודיעה לתיק בית המשפט, באמצעות בא כוחה, כי "הנתבעת, וזאת בנוסף לקבלנים נוספים, עסקה בבניה באתר בו נפגע המנוח". כלומר, הנתבעת "נכחה" באתר.

            שאלה נפרדת היא, במה התבטאה "נוכחות" זו, והאם "נכחו" גם אחרים מלבדה. כידוע, ישנה חשיבות לסיווג כל גוף רלוונטי - יזם, מזמין, קבלן ראשי, קבלן משנה, מפקח וכיוצ"ב - לשם בחינת שאלת האחריות לאירוע נזיקי. עקרונית, על התובע מוטל הנטל להצביע על חלקו ומעמדו של כל גוף כזה (ראו והשוו: ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח (1) 1 (2003)).

9.         התובע העיד את מר יוסף יפרח; הוא מסר כי "אני עבדתי על הכננת באותו אתר... הפועל היה שם את הדברים כדי להרים, אני הייתי מרים ומוריד. כאשר הורדתי את הכננת, הסברתי לפועל הרומני שישים את המוצרים את [צ"ל - על] החול. הסברתי לו, ובאותו רגע נפל עמוד מקומה רביעית או לא יודע מאיזו קומה. העמוד פגע בצינור של הכננת, מישהו צעק 'תיזהרו', אבל לא שמענו בגלל המנוע. אני ברחתי בזמן שהוא נפל. הוא התמוטט על הרצפה... באותו זמן אני ברחתי. הגיע לאחר מכן אמבולנס, טיפלו בו ולקחו אותו לביה"ח" (עמ' 25 לפרוטוקול).

            מעדות זו לא ברור עבור מי עבד יפרח, מי היו הקבלנים באתר, מהיכן הגיע אותו "מוט" או "עמוד" שנפל מגובה רב ופגע במנוח ובאילו נסיבות נפל.

10.       ראיה נוספת בתיק היא "דו"ח חקירת תאונת עבודה" מטעם אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה, מיום 25.10.94. הדו"ח, שמצורפת לו תעודת עובד ציבור, נחתם בידי המפקחת מרינה בולוצקי.

            מעמדו ומשקלו הראייתי של הדו"ח בעייתי במידה רבה. במישור הכללי ניתן לציין כי מ דובר במסמך שהוא מעין "יצור כלאיים" - לא תצהיר, לא בדיוק חוות דעת וגם לא תעודת עובד ציבור במובן הרגיל. בפסיקה מנחה נקבע, כי: "... צדק בית משפט קמא בהחלטתו שלא לקבל את הראייה באופן מלא, לרבות עדויות אשר נגבו על ידי עורך הדו"ח. ואולם, הפער קיים בין קבלת הדו"ח כפי שהוא לבין אי קבילותו. מפקח העבודה ערך בדיקות במקום. הגם שבאופן פורמלי לא הוגשה חוות דעת מומחה, נראה שאין לשלול את המשקל שראוי להעניק לגורם מוסמך מטעם הממשלה אשר בחן את המקרה והגיע למסקנות שונות. המפקח על העבודה מכין דו"ח על פי הדין והפרקטיקה... אין לשכוח כי "הכלל הוא  כי התשתית העובדתית - קרי: נתוני הרקע - לחוות דעת מומחה "יש להוכיח בדרך הקבועה בחוק ולא על ידי עדות שמיעה" ובמקום שזו שנויה במחלוקת ואינה מוכחת בעדות קבילה, נשמט הבסיס מתחת לחוות הדעת. זאת, כמובן, במידה שחוות הדעת מושתתת על הרקע העובדתי ונעוצה בו; ועניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט" (כב' השופט י. קדמי, שם, עמ' 528, רע"א 1559/96 קופת חולים של ההסתדרות נ' כהן)... השקלול של כל האמור מוביל לתוצאה הבאה: הערעור מתקבל. דו"ח החקירה שערך המפקח - ולא העדויות שגבה - יהא קביל כראייה במשפט. זאת בכפוף לסייג של עדות על פי השמועה. המפקח יהא רשאי להעיד על ביקורו בשטח לרבות בדיקות שערך בעצמו. שני הצדדים יהיו רשאים לחקור את המומחה בדבר נסיונו והשכלתו ולהתייחס לנושא זה בסיכומיהם. משקל הראייה והרלוונטיות שלה יקבע בהתאם לאמור לעיל, לרבות התשתית העובדתית, קרי: נתוני הרקע שיוצגו או שלא יוצגו במהלך המשפט על ידי עדים וראיות קבילות אחרות..." (בר"ע (מחוזי באר שבע) 614/03 שעבאן נ' קריכלי (2005); ההדגשה במקור).  

            במישור הספציפי של המסמך בתיק זה מצטרפת בעייתיות נוספת, לאור עדותה של המפקחת. לדבריה: "לא הצלחנו לאתר חומר. אני לא זוכרת מה היה לפני 15 שנה. אני קראתי את הדו"ח. אני לא זוכרת את המקרה. אני לא הייתי המפקחת הראשונה במקום. זה היה באשדוד. יכול להיות שבאותו יום הייתי בחופש או בירושלים. בהתחלה אמרנו שאנו לא מנהלים את הדו"ח... אני לא זוכרת כלום מהמקרה. ש. להבדיל מדו"חות חקירה אחרים שלכם, כאן אתם לא יודעים איך קרתה התאונה. ת. כך קורה בהרבה פעמים... " (עמ' 26 לפרוטוקול).

            יתרה מכך, מרינה רק ביקרה במקום ואימתה את הממצאים, שנאספו על ידי מפקח אחר, קפוסטין שמו (עמ' 1 לדו"ח; פרק "ממצאים").

11.       המפקחת, אפוא, לא רק שלא יכולה הייתה להוסיף דבר מעבר לרשום בדו"ח, לא ניתן היה גם לקבל ממנה הסבר כיצד הופקו העובדות המפורטות בו וכיצד הוסקו מסקנותיו. מכל מקום, ותוך "אזהרה עצמית" לבחון בזהירות את הכתוב בדו"ח, נעיין בו.

            נרשם, כי "חב' שטדי בונה באשדוד ברח' מצדה בנין מגורים בן 5 קומות. בחזית הבנין הורם מגדל הרמה 'חרמון'. באתר בצד פועלים ישראלים ועובדים מהשטחים מועסקים פועלים מרומניה וממדינות אחרות... בתאריך 27.6.94 קבוצת פועלים מרומניה עבדו בעבודת טיח בקומה עליונה של הבנין. הניפגע ירד מהבנין לצורך להעביר את שקי החול... לפתע מאחד החלונות של קומה ד' נפל צינור מתכת ופגע בראשו של הפועל מרומניה" (עמ' 1 לדו"ח). הדו"ח בחן שתי אפשרויות. האחת, שלפיה הצינור נפל ממגדל ההרמה - נפסלה. השניה, שלפיה הצינור נזרק או נפל מאחד החלונות, הועדפה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ