אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 64187/04

פסק-דין בתיק א 64187/04

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64187-04
15/08/2006
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
מי עדן בר בע"מ
עו"ד דוד ששון
הנתבע:
דולב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אמירה נהיר
פסק-דין
  • 1.       לפניי תביעה בגין חיובים שהנתבעת לא פרעה לתובעת, כנטען. לאחר הגשת התביעה התקיימו מגעים בין הצדדים, והוסכם על מחיקת התביעה. הצדדים לא הגיעו להסכמה בשאלת ההוצאות. לפיכך נקבע כי יטענו לעניין זה, וכך נעשה.
  • 2.       הנתבעת טוענת כי נגררה להליך, אשר גרם לה הוצאות משפטיות, חרף פניותיה הרבות לתובעת לחזור בה מן התביעה השגויה, לגרסתה.
  • 3.       התובעת סבורה כי נוכח הסכמתה למחיקת התביעה ראוי שלא לחייבה בהוצאות. לטענתה, סירובה של הנתבעת לפרוע את התשלום שנדרש ממנה לא היה מנומק עניינית, והנימוק ניתן רק במגעים מאוחרים להגשת התביעה. עוד טוענת התובעת כי חזרה בה מן התביעה לפנים משורת הדין, לאור יחסיה המסחריים עם הנתבעת, ולא משום שטענות הנתבעת נמצאו נכונות לגופן.
  • 4.       אני סבור כי הדין עם התובעת, מטעמיה ומן הטעמים שיפורטו להלן.
  • 5.       אופי התביעה הוא של תביעה בסדר דין מקוצר, אף שלא הוגשה בפועל במתכונת דיונית זו. הלא מדובר בתביעה על סכום קצוב על יסוד הסכם בכתב. משמעות הדבר היא כי מדובר בתביעה העומדת בחזקת נכונותה, אלא אם כן תוגש ותתקבל בקשת רשות להתגונן. אופי זה מקרין גם על דרישת התשלום שקדמה לתביעה, במובן זה שהתובעת רשאית הייתה לצאת מתוך הנחה שהדרישה נכונה, ועל הנתבעת היה לטרוח ולשכנע את התובעת בהיפוכו של דבר.
  • 6.       זאת ועוד: טענת ההגנה של הנתבעת היא מעין טענת 'הודאה והדחה', לאמור: נכון שלא שילמנו, אולם היו צידוקים לאי-התשלום, בדמותם של ניכוי-מס במקור וקיזוזו של זיכוי. בנסיבות אלו, הנטל היה על הנתבעת, כבר בשלב הדרישה שקדמה לתביעה, למסור לתובעת את גרסתה המנומקת והממוסמכת, כדי לשכנע את התובעת כי דרישת התשלום שגויה.
  • 7.       הנתבעת לא סתרה את טענת התובעת כי הנימוקים והאסמכתאות הקונקרטיים לאי-התשלום כאמור לעיל - ניתנו לראשונה לאחר הגשת התביעה. כך עולה מן התכתובת שצורפה לסיכומי הנתבעת בשאלת ההוצאות. אף שהנתבעת צירפה מסמכים רבים לסיכומיה, לא מצאתי ביניהם מכתבים או תרשומות של שיחות שמהן עולה כי הנתבעת טרחה להציג את נימוקיה האמורים לאי-חבותה במועד שקדם להגשת התביעה.
  • 8.       מן התכתובת עולה כי התובעת השיגה, לגוף העניין, על ניכוי המס במקור. יש רגליים לדבר, אפוא, כי הסכמת התובעת לסילוק התביעה על הסף נבעה לאו-דווקא מהסכמתה, לאחר בדיקה, עם גרסת הנתבעת. גם בהליך לפניי לא הייתה הכרעה לגוף העניין, ולפיכך לא ניתן לשלול מידה כלשהי של עמימות בשאלה "מי צדק".
  • 9.       הצדדים הסכימו להליכה לגישור, ולסיום התובענה ללא בירור לגופה. בכך חסכו זמן שיפוטי. קיים שיקול של מדיניות משפטית, הנובע מן האינטרס הציבורי בהקלת העומס על בתי המשפט, לתמרץ פשרות והסכמות דיוניות החוסכות זמן שיפוטי על ידי הימנעות מפסיקת הוצאות, או פסיקת סכומים חלקיים, אף כשמשמעות הדבר היא פגיעה מסוימת בצד שלכאורה היה ראוי לפסוק הוצאות לטובתו.
  • 10.   האינטרס הציבורי האמור אינו בהכרח מנוגד לאינטרס של הצדדים, לרבות הצד הזכאי-לכאורה להוצאות. ניסיון החיים בבתי המשפט מלמד שלא תמיד נפסקים לצד הזוכה, אף כשההליך התנהל במלואו תוך הוצאות יתירות, סכומים המפצים אותו באופן מלא על כל הוצאותיו; וזאת חרף ההלכות הידועות בעניין זה. לעתים הדבר נובע מאי-הימצאותן לפני בית המשפט של כל הראיות בדבר כל עלויות ההתדיינות. לעתים הדבר נובע מכך שחלק מן העלויות נראות בעיני בית המשפט כחורגות מן הסביר. לעתים - משום שהן מקוזזות מול מחדלים דיוניים של הצד הזוכה. כל עורך דין המרבה להופיע בבתי המשפט מודע לעניין זה.
  • 11.   לעולם גם אין ביטחון כי הצד שסיכוייו לזכות בהליך, בתחילתו, נראים טובים יותר - אמנם יזכה בו. תמיד קיים סיכון כי אם יתנהל ההליך במלואו - יתגלו  עובדות חדשות, או ייקבעו ממצאי מהימנות בלתי צפויים, שיהפכו את הקערה על פיה.
  • 12.   לפיכך, פשרה החוסכת בעלויות ההתדיינות, והמקבעת את הרושם הראשוני לטובת צד מסוים, מיטיבה גם עם הצד הזוכה; אף אם בנסיבות אלו הוא אינו זוכה בהוצאות המשפט, כולן או מקצתן, בהשוואה למה שהיה צפוי להיפסק לזכותו לו נוהל ההליך במלואו - והוא היה זוכה בו, ובהוצאות המשפט בגינו, באופן מלא.
  • 13.   סוף דבר: על יסוד הסכמת הצדדים - התביעה נמחקת.
  • 14.   לאור השיקולים שפורטו - אין חיוב בהוצאות.

ניתן היום, כ"א באב, תשס"ו (15 באוגוסט 2006), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ