אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 63963/03

פסק-דין בתיק א 63963/03

תאריך פרסום : 03/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63963-03
15/05/2005
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
סגל שלום
עו"ד יעקב פרידמן
הנתבע:
וידבסקי צבי
עו"ד אברהם ניזרי
פסק-דין

ראשית דבר

1.       עסקינן בתביעה בגין שיק ע"ס 45,000 ש"ח, שנמשך ע"י הנתבע צבי וידבסקי לפקודת אחד, ישראל רוזנפלד שמו (להלן: "השיק" ו"רוזנפלד"). השיק התגלגל מיד ליד, עד הגיעו לידי התובע, כפי שיפורט בהמשך.

2.       השיק הוצג לפרעון ע"י התובע שלום סגל, אך לא  כובד  ע"י הבנק הנמשך והוחזר בציון הערה "א.כ.מ. + עבר זמנו".

3.       השיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בת"א. התנגדות שהגיש הנתבע לביצועו התקבלה בהסכמה, ובתאריך 7.11.04 נשמעו עדי הצדדים בפני. מכיון שמדובר בתביעה מכוח שטר, החל הנתבע בהבאת הראיות ולכן תפורטנה גם טענותיו תחילה.

טענת הנתבע

  1. הנתבע טוען, כי השיק נושא התביעה נמשך על ידו לפקודת רוזנפלד, כשבע וחצי שנים לפני מועד הגשת התביעה - ועל כן התביעה התיישנה.
  2. בנוסף טוען הנתבע, כי השיק אבד לו ולכן החתים את רוזנפלד על מסמך, בו הוא מתחייב להשיב את השיק לידיו (נספח ג' לתצהיר הנתבע). לדברי הנתבע, הסיבה אשר לשמה נרשם השיק לא יצאה אל הפועל, ולכן אין התובע זכאי לתשלום סכומו, בשל כשלון תמורה מלא.
  3. לחילופין טוען הנתבע, כי התובע אינו אוחז כשורה או אפילו אוחז בשיק, מאחר שלא הוסב לפקודתו בשרשרת היסבים, כנדרש על פי פקודת השטרות, ולא ניתנה על ידו תמורה בגינו.

טענות  התובע

  1. התובע טוען, כי הוא אוחז כשורה בשיק ולכן הוא זכאי לתשלום סכומו, החל מהמועד שנועד לפרעונו (1.1.1996), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
  2. לדברי התובע, השיק נרכש על ידו ונמסר לו ע"י אדם ששמו זאב שטוקהמר (להלן: "שטוקהמר"), אשר קיבל אותו מרוזנפלד במהלך עסקיו. להשלמת התמונה מציין התובע, כי שטוקהמר עסק בעסקי מזון בסיטונאות וקיבל את השיק מרוזנפלד, שניהל חנות מכולת באותה עת.    
  3. התובע מוסיף וטוען, כי השיק הגיע לידיו לאחר ששמע כי שטוקהמר נתון בקשיים כספיים. או  אז הציע לו שטוקהמר,  כי יסב לפקודתו את השיק, בתמורה לתשלום סך של 10,000 ש"ח במזומן, וכן מחצית מהסכום שיגבה מאת הנתבע בגין השיק. בנסיבות אלה טוען התובע, כי נתן לשטוקהמר תמורה בתום לב עבור השיק והוא זכאי לפרעונו, בהיותו אוחז כשורה בו.

טענת ההתיישנות

  1. על גבי השיק נרשם תאריך הפרעון 1.1.96. השיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתאריך 22.5.02. הנתבע אישר, כי רשם את כל הפרטים בשיק, למעט תאריך הפרעון, שנרשם ע"י התובע עצמו.
  2. התובע אישר במהלך חקירתו הנגדית, כי רשם את תאריך הפרעון, לאחר שקיבל את השיק משטוקהמר, אשר ציין בפניו כי החזיק את השיק 6-7 שנים ברשותו . לדברי התובע, נאמר לו ע"י שטוקהמר, כי:

"יש לו ביד שיק מלפני 6-7 שנים בערך... וכל הזמן הוא נכנס לבנק, והבנק אומר לו כל הזמן לחכות... ברגע שראיתי שהולך לעבור 7 שנים, אמרתי עד כאן, מילאתי את התאריך והפקדתי את השיק"(ע' 4 ש' 13 ו- 26).

  1. התובע העיד, כי לא ידוע לו מתי קיבל הנפרע רוזנפלד את השיק מהנתבע, שכן "מר ש' [שטוקהמר] לא אמר לי מתי רוזנפלד קיבל את השיק"  (ע' 5 ש' 25). התובע לא היה מסוגל אפילו לומר מתי קיבל את השיק משטוקהמר, כי "אין לי רישום של מועד מדוייק שבו ניתן לי השיק , אני זוכר שזה  היה בערך  לפני 6-7 שנים"  (עמ' 5  שורה 9).
  2. לכאורה, לאור דבריו של התובע עצמו - שאישר כי מילא את תאריך הפרעון על דעת עצמו, כאשר אין הוא יודע מה התאריך שנועד לפרעונו ואין הוא יודע במדויק כמה זמן הוחזק השיק על ידי קודמיו (שטוקהמר ורוזנפלד) - ניתן היה לדחות את התביעה לאלתר מחמת התיישנות. ברם, החלטתי שלא לעשות כן, לאור העובדה שהתביעה התבררה לגופה בהסכמת הצדדים, וב"כ הצדדים התייחסו בסיכומיהם למסכת העובדתית שנגולה בפני.   

דיני השטרות - חזקת התמורה

14.   בתביעה חוזית רגילה, הכלל הרווח הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה". אולם, בתביעה ע"פ שטר, לזכותו של התובע עומדת חזקת התמורה. על הנתבע הנטל לסתור חזקה זו, לאור הוראתו של  סעיף 29(א) לפקודה, המורה כי "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך".

15.   כאשר בתביעה שטרית עסקינן, על הנתבע להוכיח שני אלמנטים: ראשית, שהשטר קשור לעסקה פלונית, ושנית, כי באותה עסקה השטר ניתן ללא תמורה, או שזו נכשלה לאחר מכן (ש' לרנר דיני שטרות (תשנ"ט) 256).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ