אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 63555/04

פסק-דין בתיק א 63555/04

תאריך פרסום : 17/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63555-04
01/03/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
עיריית תל-אביב
הנתבע:
משומר יוסי
פסק-דין

1.         בפניי תביעה שטרית בגין שיק ע"ס 1,187 ש"ח שנמשך על ידי הנתבע לפקודת התובעת ( להלן: "העיריה") בשנת 1986, וחולל באי פרעון. נכון להיום גובה החוב בתיק ההוצל"פ הוא מעל 30,000 ש"ח. השיק הוגש לביצוע בגדרו של תיק הוצל"פ 3-86-25400-01. החייב המקורי היה ראובן משומר, אחיו של הנתבע. מי שטיפל בהליכי ההוצל"פ מטעם העיריה היה משרדו של עו"ד אורי צחורי.

2.         אין חולק כי ביום 28.8.1986 ביקר הנתבע במשרדו של עו"ד צחורי ושילם סך של 1,700 ש"ח. אין גם חולק כי אחת הפקידות במשרדו של עו"ד צחורי החזירה לנתבע את השיק נשוא תיק ההוצל"פ, וזה השמיד אותו.

3.         מכאן ואילך חלוקים הצדדים בגירסאותיהם. הנתבע טוען כי השיק הוחזר לו לאחר שפרע את החוב בגינו הוגש השיק לביצוע. העיריה טוענת כי התשלום ששילם הנתבע היה לסילוק חובו בתיק הוצל"פ אחר, שמספרו 3-86-20054-01 ( להלן: "התיק השני"), ורק מחמת טעות החזירה לו פקידתו של עו"ד צחורי הן את השיק נשוא התיק השני והן את השיק נשוא ההליך שבפניי.

4.         מתברר כי היתה זו רק תחילתה של שרשרת טעויות ותקלות מטעם העיריה. בעקבות התשלום ששילם הנתבע, ביקשה העיריה את סגירתו של תיק ההוצל"פ והתיק אכן נסגר. העיריה טוענת כי רק בשנת 1989, שלוש שנים לאחר ביצוע התשלום, התבררה לה הטעות. בעקבות כך נשלח מכתב דרישה אל ראובן משומר, אחיו של הנתבע, משום שהעיריה סברה בטעות כי הוא החייב הנכון. ביום 19.11.1991 ביקר הנתבע במשרדי העיריה והודיע בכתב כי שילם את השיק שבמחלוקת. ביום 19.10.1992 ביקשה העיריה לפתוח מחדש את תיק ההוצל"פ ובקשתה התקבלה. התיק נפתח מחדש נגד האח, ראובן משומר. רק בשנת 1993 גילתה העיריה כי התיק נפתח נגד החייב הלא נכון, וביקשה לשנות את שמו של החייב, כך שבמקום ראובן משומר יצויין שמו של הנתבע. הבקשה נתקבלה, אך בפועל השינוי לא בוצע ברישומי לשכת ההוצל"פ. ביום 30.11.2000 חזרה העיריה וביקשה את שינוי שם החייב. השינוי בוצע בשנת 2001. לבסוף, מקץ 15 שנה, הופקה אזהרה המכוונת לנתבע שבפניי.

5.         בכך לא תמה מסכת הטעויות. הנתבע הגיש בשנת 2003 בקשה לראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". מבחינה דיונית זו אכן היתה הדרך הנכונה, משום שהנתבע טען כי שילם את השיק לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ בשנת 1986. דא עקא, העיריה טענה בתגובה כי ההליך בו נקט הנתבע אינו נכון, משום שניתן לטעון טענת פרעתי רק בגין תשלום שנעשה לאחר מסירת האזהרה. העיריה ציינה כי הדרך הדיונית הנכונה היא הגשת התנגדות לביצוע שטר. במקרה דנן האזהרה הומצאה ביום 14.12.2001 ולא בוצע כל תשלום לאחר מועד זה (ראה תגובת העיריה, שאינה נושאת תאריך, לבקשתו של הנתבע) . טענה זו של העיריה לא היתה מבוססת, שכן המבחן לצורך טענת "פרעתי" הוא האם מדובר בתשלום שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. במקרה דנן, התעלמה העיריה מן העובדה שתיק ההוצל"פ המקורי נפתח בשנת 1986 והתשלום הנטען בוצע רק לאחר מכן, כך שהדרך הדיונית הנכונה לברר את הענין היתה באמצעות טענת "פרעתי", ולא על דרך של התנגדות לביצוע שטר. בהמלצת ראש ההוצל"פ נדחתה ביום 12.5.2004 טענת "פרעתי" של הנתבע, וזה הגיש התנגדות לביצוע שטר. בסופו של דבר, ניתנה לנתבע רשות להגן.

6.         השאלה הטעונה כעת הכרעה היא אחת ויחידה: האם התשלום ששילם הנתבע לידי הפקידה במשרדו של עו"ד צחוריי היה בגין השיק נשוא התביעה אם לאו. אם התשובה לכך חיובית, אזיי אין עוד בסיס לתביעה השטרית שכן עם פרעון החוב נשוא השיק, הוא פקע וחלף מן העולם.

7.         התובע טוען בכל תוקף כי התשלום ששילם היה אכן עבור השיק נשוא התביעה. אין בידיו כל קבלה, וגם אין הוא זוכר כמעט דבר וחצי דבר מנסיבות אותו אירוע, אך לדבריו, דבר זה נובע מחמת הזמן הרב שחלף מאז.

8.         מטעם העיריה העידה עו"ד דור יזרעאלי, אשר בשנת 1986 שימשה כפקידת הוצאה לפועל במשרדו של עו"ד צחורי. יחד עם זאת, אין לעו"ד דור יזרעאלי ידיעה אישית משל עצמה אודות אותה טעות נטענת, שכן השיק הוחזר לנתבע על ידי פקידה בשם אלה, שעבדה במשרדו של עו"ד צחורי תקופת זמן קצרה בשנת 1986, ואשר לא ניתן לאתרה כיום. למעשה, עדותה של עו"ד דור יזרעאלי אינה אלא עדות סברה- היא מעלה השערה כי השיק הוחזר לנתבע בטעות, או עדות שמיעה- היא העידה כי שוחחה על כך עם אלה בשנת 1989, עם גילוי הטעות, אך אין היא משוכנעת כי מדובר באותם שיקים: " אני לא יכולה להגיד איפה ולמה, אני לא זוכרת, וסביר להניח שהיא גם לא זכרה, וגם לא בטוח שאלו אותם שיקים ... כנראה שבגלל שאמרו לה להחזיר את השיק, היא החזירה את שני השיקים" (ע' 6 לפרוטוקול). ברי כי לעדות כזו אין כל משקל ראייתי ולא ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי כלשהו. כך למשל, מי לידינו יתקע, אם אכן מדובר בטעות, שהטעות לא נפלה דווקא בקשר לשיק נשוא תיק ההוצל"פ השני, וכי דווקא אותו שיק, ולא השיק שבפניי, הוא זה שהוחזר בטעות?

9.         העיריה הגישה רשומה מוסדית, המעידה כי בספרי העיריה נותר חוב בגין השיק, המסתכם כיום בסכום של 19,121 ש"ח. רשומה מוסדית זו אינה יכולה לסייע לעיריה, משום שכל מה שניתן ללמוד ממנה הוא שבעיריה עצמה לא נקלט כל תשלום, אך הנתבע הרי אינו טוען כי שילם לעיריה, אלא לדבריו, שילם לידי בא כוחה.

10.        אין לבוא בטענות אל הנתבע על שלא שמר אסמכתא לביצוע התשלום מקץ שנים כה רבות. מבחינתו שלו, הוא היה רשאי להניח בתום לב כי החזרת השיק לידיו היא האסמכתא הטובה ביותר לכך שפרע את מלוא חובו. אין גם לבוא אליו בטענות על שאינו זוכר כיום פרטים כלשהם בנוגע לנסיבות התשלום, מלבד עצם ביצועו. אדם אינו אמור לזכור מקץ 19 שנה פרטים כגון אלה, ולמעשה, גם בשנת 1991, מקץ חמש שנים לתשלום, כאשר ניגש הנתבע למשרדי העיריה וכתב את אשר כתב, לא ניתן היה לדרוש ממנו כי יזכור פרטים מדוייקים.

11.        בא כח העיריה הפנה בסיכומיו להוראת ס' 70 לפקודת השטרות, הקובעת כי ניתן להגיש תביעה גם בגין שטר שאבד. אכן, הדבר אפשרי, והעיריה עשתה שימוש בהוראה זו על מנת לפתוח מחדש את תיק ההוצל"פ מבלי שיהיה בידיה את השטר. דא עקא, הוראת ס' 70 אינה ממין הענין, שכן הנתבע אינו חולק על כך שהשיק אכן היה קיים, אלא טענתו היא במישור אחר לגמרי- פקיעת השטר עקב תשלום לידי מי שאוחז בו.

12.        מבחינה ראייתית, להחזרת השיק לידי מושכו נודעת משמעות אחת- פקיעת החיוב נשוא השטר. זוהי חזקה עובדתית, הניתנת אמנם לסתירה, המבוססת על נסיון החיים. בע"א 2280/91 רחמים אבולוף נ' מזל אבולוף  פ"ד מז(5), 596 ,עמ' 602-603 נקבע כי:

" אחרי הכל חזקה עובדתית מופעלת כל אימת שההסתברות להתקיימות מצב דברים מסויים גבוהה מההסתברות להעדר קיומו. ההכרעה בדבר הפעלתה מושפעת על-ידי נסיון החיים ושיקולי מדיניות."

כל הטוען כי החזרת השיק לידי מושכו, מקורה בטעות, עליו נטל הראייה. בענין זה ניתן להיזקק על דרך האנלוגיה להוראת ס' 63(ג) לפקודת השטרות, הקובעת:

" ביטול שנעשה שלא במתכוון, או בטעות, או שלא ברשותו של האוחז אין כוחו יפה; אלא מקום שנראה על פני השטר שהוא או חתימה שעליו בוטלו, הצד הטוען שהביטול נעשה שלא במתכוון או בטעות או שלא ברשות - עליו הראיה."

משמע, בעניננו, החזרת השיק לידי מושכו מהווה אינדיקציה לפרעון החוב. הואיל והעיריה טוענת כי ביטול זה יסודו בטעות- עליה נטל הראייה. העיריה אינה יכולה להרים נטל זה, משום שהאדם היחיד שיכול היה לבסס טענה זו- הפקידה אלה- אינה בנמצא.

13.        כמו כן, התנהגות העיריה גרמה לנזק ראייתי, שכן חלוף הזמן כשלעצמו מנע מהנתבע את היכולת לכלכל כראוי את הגנתו. בהקשר אחר נקבע כי בעל דין שגרם נזק ראייתי, עובר אליו נטל השכנוע שהיה מוטל מלכתחילה על הצד האחר:

"הלכה היא, כי נזק ראייתי אשר נגרם על ידי הנתבע מצדיק בנסיבות מתאימות את העברת נטל השכנוע מן התובע אל הנתבע. אם קיימת מחלוקת לגבי עובדות אשר היה ניתן להוכיחן לולא התרשלות הנתבע - לולא הנזק הראייתי שגרם - תקבענה העובדות כטענת התובע, אלא אם ישכנע הנתבע שהעובדות הן כטענתו. במילים אחרות, נטל השכנוע לגבי אותן עובדות, אשר לגביהן נגרם נזק ראייתי בשל רשלנות הנתבע, עובר מן התובע אל הנתבע." (ע"א 9328/02 לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור  תק-על 2004(2), 837 ,עמ' 843).

14.        סיכומו של דבר, העיריה לא הרימה את נטל הראייה להוכיח כי השיק הוחזר לנתבע מחמת טעות. מאידך, לא נסתרה טענתו של הנתבע כי פרע את החוב נשוא השיק ועל כן השיק הוחזר לידיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ