אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6349/04

פסק-דין בתיק א 6349/04

תאריך פרסום : 25/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
6349-04
21/09/2008
בפני השופט:
יצחק ענבר

- נגד -
התובע:
1. עז' המנוחה ח' א'
2. עזבון המנוחה ר' א'
3. א' א' (קטין)
4. ל' א' (קטין)
5. י' א' (קטין)
6. א' א' (קטין)
7. מנורה מבטחים פנסיה בע"מ

עו"ד יעקב אביעד
עו"ד גיא כהן
הנתבע:
1. א' א'
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד עוזי לוי ומחמוד דחלה
פסק-דין

1.       בתאונת דרכים מחרידה, שאירעה ביום 27/6/03, נהרגו אם המשפחה ח' ז"ל והבת ר' ז"ל שמלאו לה שנה. ליתר בני המשפחה נגרמו נזקי גוף. ההליך שלפני כולל את תביעות עיזבונות הנספות (תובעים 1-2) ואת תביעותיהם האישיות של האב א' (תובע 3) ושל הקטינים ל' (תובעת 4) ו-י' (תובע 5). תביעתו של הקטין א' (תובע 6), שטרם התגבשה, נמחקה בהסכמה. כמו כן מונחת לפני תביעתה של תובעת 7 לשיפוי על סכומי פנסיית השאירים המשולמים לתובעים 3-6 בגין מותה של ח' ז"ל.

2.         הנתבעת לא חלקה על אירוע התאונה ועל החבות הביטוחית, והדיון התמקד בגובה הנזק.

תביעתו האישית של תובע 3 - א'

3.       תובע 3, אבי המשפחה, הוא יליד 4/7/70 ובעת התאונה היה בן 33 שנים. לצורך בחינת נכותו הרפואית מונתה הפסיכיאטרית ד"ר רימונה דורסט. המומחית קבעה, כי התובע סובל מהפרעה פוסט-טראומטית, עם חרדה ותגובת דיכאון על האבדנים הקשים שחווה, ושלגביהם הוא חש אחראי ואשם. על פי המפורט בחוות הדעת חש התובע רגשות אשם, והוא סובל ממחשבות טורדניות ומפלשבקים. בשל כך נקבעה לתובע נכות של 40% למשך השנה הראשונה מאז התאונה, 30% למשך השנה השנייה, ולאחר מכן נכות צמיתה בשיעור של 20%. כמו כן המליצה ד"ר דורסט על טיפול נפשי תומך מלווה לתובע  ועל ייעוץ והדרכה ביחס לילדיו.

4.       בתשובה לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת הסבירה ד"ר דורסט, כי הדחק הפוסט-טראומטי והדיכאון התגובתי התפתחו אצל התובע כתגובה ישירה לתאונה ולאסון שאירע לו, וכי להערכתה, כל גורם אחראי למחצית מנכותו הנפשית. אלא שבחקירתה בבית המשפט ציינה, כי "מאד קשה לי לעשות את החלוקה" (עמ' 32 ש' 3). בהמשך ציינה, כי "במחשבה חוזרת ובאמת עם יד על הלב אני חושבת שהאבדנים זה החלק היותר קשה. כלומר התגובה לאבדנים היא החלק היותר קשה שבנכות...בין שלושת רבעי לשני שליש, אבל זה לא מתמתיקה. התגובה לאבדנים כאן זה המרכז" (עמ' 32 ש' 5-8).

5.       עמדתה של ד"ר דורסט באשר למרכיבי נכותו של התובע 3 והיחס ביניהם הוצגה על ידי ב"כ הנתבעת לפסיכיאטרית שבדקה את הילדים, ד"ר מיטרני, וזו סברה, כי אין אפשרות לערוך "אנליזה דיפרנציאלית" של מרכיבי הנכות הנפשית, וזאת בהיותם שזורים זה בזה ובעלי השפעות גומלין. זאת ועוד: לא ניתן לכמת את מרכיבי המשנה של הנכות, שכן "זה ניחוש פראי. אין לי שום בסיס רציונלי מוכח, נתמך, לענות על השאלה" (עמ' 54).

6.       ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי לאור עדותה של ד"ר דורסט, עיקרה של הנכות הנפשית של התובע הנו ב"אבל פתולוגי" על פטירתם של היקרים לו, וכי אבל זה אינו בר-פיצוי, שכן אינו נובע מהצפייה במוות או מקבלת הידיעה עליו, כפי שנדרש בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן ז"ל ). אין בידי לקבל טענה זו: ראשית, מקור נכותו של התובע אינו ב"אבל פתולוגי", כטענת ב"כ הנתבעת, אלא ב"תגובת דיכאון על האבדנים הקשים שחווה, ושהוא חש אחראי ואשם כלפיהם", וזאת בנוסף לטראומה הישירה מהתאונה, אשר אותה חווה כנהג הרכב (חווה"ד של ד"ר דורסט; עדותה בעמ' 31-32); שנית, התקשיתי למצוא בהלכה הפסוקה תימוכין לעמדתו של ב"כ הנתבעת, שלפיה דיכאון תגובתי אינו בר-פיצוי אף אם הוא רציני וממשי. אדרבא, בפרשת אלסוחהנדחתה באופן מפורש האבחנה בין נזק נפשי שנגרם על אתר כתוצאתו המיידית של הלם הפגיעה העיקרית, לבין פגיעות שבאות בשלב מאוחר יותר, תוך שנפסק, כי "הקובע צריך להיות רצינותה של הפגיעה בעטייה נשללת יכולת הנפגע להתמודד עם הלחץ הנפשי...הקובע לפי מבחני ההיגיון והצדק הם הקירבה והסיבתיות...וההוכחה הברורה של נזק נפשי ממשי ומוגדר, ולא דווקא קרבת הזמן והמקום" (שם, בפסקה 20 (ג)). והנה בענייננו, הנזק שהוסב לתובע הוא קשה, ממשי ומהותי, שהרי התובע מצוי בדיכאון מתמשך, המשפיע באופן מוחשי ורציף על תפקודו. אכן, נכות נפשית של 20%, אשר השלכותיה התפקודיות ניכרות, כפי שהדבר אצל התובע, מקיימת את תנאי הזכאות הרביעי שנקבע בפרשת אלסוחה. ראו והשוו: ע"א 2935/98 דריז נ' אררט חברה לביטוח בע"מ.

7.         בנסיבות המקרה שלפנינו אף אין בידי לקבל את הטיעון הנוסף שהשתמע מסיכומיו של ב"כ הנתבעת, שלפיו לצורך בחינת תנאי הזכאות הרביעי שנקבע בפרשת אלסוחה, יש לבודד  את מרכיב הנכות שנגרם לתובע עקב הדיכאון התגובתי למותם של היקרים לו, להעמידו על 10% ובהמשך לכך לקבוע, כי מדובר בנכות קלה שאינה מצדיקה פיצוי. ראשית, כמו ד"ר מיטרני אף אני סבור, כי ניסיון לכמת את גורמי המשנה, שמהם מורכבת נכותו הנפשית של התובע, אינו אפשרי כלל ועיקר. בולט לעין, כי גם ד"ר דורסט כימתה את מרכיבי הנכות בחוסר רצון מופגן ודבריה בנקודה זו היו רחוקים מלשכנע. שנית, בסופו של דבר אישרה ד"ר דורסט כי עיקרה המכריע של הנכות נובע מהדיכאון התגובתי וכפי שכבר נאמר לעיל, בכך די כדי לקיים את תנאי הזכאות הרביעי. ניתן לסכם, אפוא, ולקבוע, כי עקב התאונה סובל התובע מנכות נפשית של 20%, שכולה בת-פיצוי.

במאמר מוסגר אוסיף, כי הניתוח המשפטי דלעיל נעשה בהנחה שהתובע הוא נפגע משני, אשר זכאותו לפיצוי אמורה להבחן על פי הלכת אלסוחה. אלא שלעיל ראינו, כי נכותו הנה "מעורבת" במובן זה שחלקה נובע ממעורבותו הישירה בתאונה כנפגע ישיר, וכי מרכיביה של הנכות קשורים בטבורם ומזינים זה את זה ואינם ניתנים לפיצול או לחלוקה. והנה שאלה היא, האם תנאיה המגבילים של הלכת אלסוחה כלל נועדו לחול על נכות נפשית "מעורבת" שמרכיביה אינם ניתנים לחלוקה. ראו: ע"א 3798/95 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קאסם חטיב, שבו הושארה שאלה זו בצריך-עיון. לאור המסקנה שאליה הגעתי לעיל בהנחה המחמירה יותר עם התובע, ניתן להותיר שאלה זו בצריך עיון (וראו להלן את הדיון בשאלה זו בהקשר לנכותיותיהם של ל' ושל י').

8.       התובע הנדסאי תעשייה וניהול בהשכלתו ועבר קורסי הכשרה של טכנאי פי.סי ורשתות מחשבים וניהול לוגיסטי. בין השנים 1993 -1998 עבד כמנהל מחסן בחברת "רקורד-פון" עד להפסקת עבודתו מחמת צמצומים (עמ' 61). לאחר מכן עבר קורס הכשרה של 9 חודשים ולא עבד תקופה ממושכת בת מספר חודשים נוספים (עמ' 61). אחר כך עבד בעבודות מזדמנות שונות תקופות קצרות, בין היתר בחברת "נגב-קרמיקה" שמנה פוטר, לדבריו, עקב "שינויים ארגוניים" (עמ' 62). בין השנים  2000 -2002 עבד ברשת "נייט-סליפ סנטר". עובר להפסקת עבודתו במאי 2002 עמד שכרו החודשי, לאחר ניכוי מס הכנסה, על כ- 7,000 ש"ח, שערכם היום כ- 7,860 ש"ח.  במאי 2002 עזב את מקום עבודתו עקב יחס לא נאות ללקוחות, לדבריו, מצד המעסיק. הוא עבר קורס הכשרה של 4 חודשים, ולא עבד 6 חודשים נוספים, אשר במהלכם קיבל דמי אבטלה (עמ' 58-59). לדבריו, באותה תקופה נולדה ביתו הקטנה והוא העדיף להישאר בבית ולעזור לאשתו. מספר חודשים לפני התאונה עבד כאיש מכירות בחברת ס.י. מדה וכנגר גגות. על פי תלושי השכר שצורפו לתצהירו השתכר אז כ- 3,500 ש"ח לחודש, המהווים כיום כ- 3,800 ש"ח. ב"כ הנתבעת הפנה בהקשר זה לעדותה של מנהלת מחלקת הרווחה בעירית אלעד, שלפיה ספרה לה המנוחה כי "מאד חשוב לה להתפנות יותר לבית ולאפשר לאפרים להתפנות יותר ללימודי קודש" (עמ' 34) וטענתו היא, כי התובע צמצם את היקף עבודתו כדי ללמוד תורה. התובע טען מנגד, כי נהג ללמוד תורה בשעות הערב לאחר שחזר מהעבודה (עמ' 57). מאז התאונה ועד 4/05 התובע לא עבד כלל ואחר כך החל לעבוד במשרה חלקית בחברת "דה-גרוט" תמורת 2,000 ש"ח לחודש. לאחרונה עלה שכרו ל- 3,000 ש"ח, שכן הגדיל היקף המשרה ל- 70% (סעיף 14 לתצהיר התובע).

9.       בעת התאונה היה התובע בן 33 שנים ולפניו עוד כ-34 שנות עבודה. אין סיבה להניח, שבמשך כל אותן שנים היה ממשיך להשתכר את השכר הנמוך יחסית ששולם לו עובר לתאונה בחברת ס.י.מדה, מה עוד שעברו התעסוקתי מלמד, כי בשנים עברו  השכיל להרוויח שכר כפול מזה. מצד שני אין להתעלם מכך, כי ההיסטוריה התעסוקתית שלו אינה יציבה. לאור מכלול הנתונים יועמד בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הפסדי העתיד על 6,000 ש"ח נכון להיום. חישוב הפסדי העבר יערך על בסיס משכורתו האחרונה עובר לתאונה, שערכה 3,800 ש"ח נכון להיום.

10.     ומכאן להשלכותיה של הנכות על כושר השתכרותו של התובע: ככל שהתובע טוען כי יש לו הפסדים עקב הצורך לסייע לילדיו, שנותרו ללא אם, הרי הפסדים אלו אינם קשורים לנכותו, והם ייבחנו בהמשך במסגרת תביעותיהם של עיזבון האם ושל הקטינים. אשר לשיעור הפגיעה בכושר עבודתו של התובע עקב נכותו נראה, כי הנו חופף את שיעור הנכות הרפואית. אמנם התובע אישר בעדותו (עמ' 63- 64, 67), כי הוא צמצם את היקף עבודתו על מנת לטפל בילדים מבלי שהזכיר את מצבו שלו, אך נראה שהדברים שזורים זה בזה, שהרי מרכיב מהותי בנכותו של התובע הנם רגשות האשם הכבד שהוא חש עקב התאונה כלפי בני משפחתו. הדעת נותנת, כי מהלכים רבים של התובע, וביניהם צמצום עבודתו כדי לטפל בילדים, נובעים מתחושת אשמה זו. דברי התובע בעדותו אינם מלמדים, אפוא, כי נכותו אינה מגבילה אותו. וודאי שאין לומר, כי קשיי ריכוז, תחושות אשם כבדות, מחשבות חודרניות, פלשבקים וכיוצא באלה סימפטומים שמהם סובל התובע מאז התאונה (כמפורט בחוות דעתה של ד"ד דורסט), הנם עניין של מה בכך שאין לו משמעות תפקודית. מצד שני, ככל שהפסדי השכר של התובע גבוהים משיעור נכותו הרפואית, הרי אין להם עיגון במצבו. הפיצוי בגין הפסדי השכר של התובע עקב נכותו יחושב, אפוא, לפי 40% בשנה הראשונה שלאחר התאונה, 30% בשנה השנייה ו-20% בשנים שלאחר מכן.

          על רקע הממצאים שנקבעו לעיל, ניתן לגשת עתה לבחינתם של ראשי הנזק.

 11.    כאב וסבל :

החישוב יבוצע על פי התקנות ובשים לב למה שנקבע לעיל באשר לשיעור הנכות הרפואית. יובאו בחשבון גם ימי האשפוז וגילו של התובע ביום התאונה. הסכום המתקבל ישא ריבית כחוק החל מיום התאונה.

12.     הפסדי השתכרות:

עבור השנה הראשונה שלאחר התאונה - 3,800 ש"ח X 40% X 12 = 18,240 ש"ח,  בצירוף ריבית כחוק החל ממחצית התקופה.

עבור השנה השנייה - 3,800 ש"ח X 30% X 12 = 13,680 ש"ח, בצירוף ריבית כחוק החל ממחצית התקופה.

מיום 27/6/05 ועד היום - 3,800 ש"ח X 20% X 33 = 25,080 ש"ח, בצירוף ריבית כחוק החל ממחצית התקופה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ