אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 63355/06

פסק-דין בתיק א 63355/06

תאריך פרסום : 07/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63355-06
25/03/2008
בפני השופט:
דלוגין יאיר

- נגד -
התובע:
הנמל אריזות ושיווק (1984) בע"מ
עו"ד סמדר אורגד
הנתבע:
סעדון מאיר
עו"ד אליהו סוויסה
פסק-דין

לפני תביעה שטרית שהגישה התובעת, חברת הנמל אריזות ושיווק 1984 (בע"מ), נגד הנתבע, מר סעדון מאיר לתשלום 8,557 ש"ח. התביעה היא לפי שטר חוב שעליו חתם הנתבע להבטחת התמורה שלה תהא התובעת זכאית עקב הספקת סחורה לעסק משותף שהקים הנתבע עם גב' כרמלה נקש. אין מחלוקת כי הנתבע חתם על שטר החוב וכן חתם על הסכם התקשרות והתחייבות לשיפוי.

ההגנה

הנתבע טוען כי השטר נמסר לתובעת לצורך הבטחת הספקת סחורה שהייתה אמורה לספק התובעת לשותפות אשר הנתבע והגב' נקש עמדו לפתוח בחודש ינואר 2004 ואשר הייתה אמורה לפעול תחת השם המסחרי "מרכז המזון הזול", אולם כשבועיים לערך לאחר שהשותפות החלה לפעול, חדלה השותפות לפעול, והגב' נקש לקחה על עצמה את כל החובות וההתחייבויות של השותפות והחלה לפעול תחת עוסק מורשה מטעמה.

עוד טוען הנתבע כי כאשר סיים את השותפות עם הגב' נקש, הודיע למר דודו, סוכן התובעת, על הפסקת הפעילות של השותפות וביקש לקבל אישור של התובעת כי לא יחוב על פי השטר. לטענתו, דודו מסר לו בע"פ כי העניין יוסדר וכי הנתבע לא יחוב כלפי התובעת בגין השטר.


התביעה

התובעת טוענת שמעולם לא ניתנה הודעה על ידי הנתבע בקשר להפסקת השותפות או להפסקת חבותו על פי השטר. הנתבע חתם בנוסף לשטר על כתב התחייבות לשיפוי. הנתבע מעולם לא הופטר מחבותו על פי השטר, לא בעל-פה ובוודאי שלא בכתב. החוב הנו בגין סחורה שסופקה לעסק בחודשים אוקטובר 2005 עד דצמבר 2005.

דיון

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשי מטעמו ונחקר עליו. התובעת הגישה תצהיר של סוכן המכירות דודו אזולאי, אשר נחקר אף הוא על תצהירו.

הנתבע הפנה בסיכומיו אל תצהיר הגב' נקש, אולם, התובעת טענה כי התצהיר מעולם לא צורף לתיק בית המשפט ואף לא הומצא לתובעת עצמה. ביום 17.2.08 ניתנה החלטתי שלפיה כל טענה בסיכומי הנתבע המסתמכת על תצהיר הגב' נקש תיחשב כנמחקת והתצהיר של הגב' נקש לא יהווה חלק מחומר הראיות בתיק.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השטר נחתם על ידי הנתבע וכי הנתבע חתם על הסכם התקשרות והתחייבות לשיפוי ביחד ולחוד לטובת התובעת.

לתובעת ניתנה הרשות על פי שטר החוב, להשלים פרטים בשטר, כגון, סכום ומועד פירעון. התובעת באמצעות תצהירו של מר דודו אזולאי, הצהירה כי על פי כרטסת החשבונות נותר חוב כלפי התובעת בגין אספקת סחורה בסך 8,557 ש"ח נכון ליום 26.6.06. פרטים אלו מולאו בשטר חוב אשר הוגש לביצוע.


האם יש לפטור את הנתבע מתשלום על פי השטר נוכח טענתו בדבר הפסקת פירוק השותפות ומתן הודעה על כך לנציג התובעת

הנתבע טוען כי בסמוך לפירוק השותפות שוחח עם מר אזולאי, סוכן התובעת, והבהיר לו כי השותפות התפרקה וביקש כי לא יהיה חב כלפי התובעת בגין שטר החוב. באותה השיחה, השיב מר אזולאי כי אין לנתבע מה לדאוג וכי מר אזולאי יסדיר את העניין מול התובעת. שנתיים וחצי לאחר מכן, ביום 4.7.06 קיבל הנתבע את מכתב הדרישה מאת התובעת ומייד התקשר למר אזולאי על מנת לברר את פשר העניין. באותה שיחה שב והודיע מר אזולאי לנתבע כי איננו חייב על פי שטר החוב.

הנתבע טוען כי הסתמך על המצגים שהציג כלפיו מר אזולאי, כמי שנחזה להיות נציגה המוסמך של התובעת, לפיהם הופטר מחבותו בגין השטר. וכי הסתמכות זו הסבה לו נזקים בגובה סכום התביעה דנן.

מר אזולאי מכחיש בתצהירו כי הנתבע שוחח עימו בעניין פירוק השותפות או בעניין בקשתו לפטור אותו מחבותו על פי שטר החוב. לדברי מר אזולאי, עד ליום התביעה לא ידע כי השותפות פורקה. עוד הוא מוסיף, כי התובעת כחברה גדולה, לא הייתה לוקחת על עצמה לעבוד עם מרכז המזון עם ערב אחד. רק לאחר שהנתבע קיבל את האזהרה על פתיחת תיק הוצל"פ נגדו, פנה אל מר אזולאי תוך התכחשות לחוב, והודיע על הפסקת הפעילות של השותפות וביקש לקבל אישור בדבר הפטרו משטר החוב. באותה השיחה מסר לו מר אזולאי כי יברר את העניין עם מחלקת הנהלת חשבונות.

סעיף 62(א) לפקודה קובע כי ניתן לבטל שטר בכתב או בהשבת השטר לידי מושך השטר-

62.  (א)   אוחז שטר שויתר בחלותו של השטר או לאחריה על זכויותיו כלפי הקבל ויתור מוחלט וללא תנאי - השטר נפקע; הויתור צריך שיהיה בכתב, זולת אם נמסר השטר לקבל.

אין מחלוקת כי אין ולא היה, בידי הנתבע כל מסמך המאשר את הפטרתו משטר החוב. לפיכך, אני קובע כי הנתבע לא הופטר מחבותו לפי השטר.

שטר החוב במקרה דנן ניתן להבטחת חובות השותפות ועל כן כמוהו כערבות. לפי סעיף 15 לחוק הערבות תשכ"ז-1967, רשאי ערב בערבות לחיוב שעתיד לבוא, להודיע לנושה על ביטול הערבות, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, אולם עליו לפצות את הנושה בגין הנזק שנגרם לו עקב הביטול. דא עקא, גם סעיף זה לא יכול לסייע לנתבע, שכן הדרישה היא לביטול הערבות בכתב, ואין מחלוקת כי גם לפי גרסת הנתבע, הביטול לא היה בכתב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ