אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 63210/05

פסק-דין בתיק א 63210/05

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63210-05
25/02/2007
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
אלעזר יעקב
עו"ד ליעד שטרצר
הנתבע:
לוי קדמי מירב
עו"ד ויסאם אסמר
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית על שני שיקים, בסך 31,500 ובסך 38,000 ש"ח, חתומים בידי הנתבעת, אשר בן-זוגה לשעבר (להלן: 'שאול'), שקיבלם מידי הנתבעת, מסר לתובע.

2.       הנתבעת טוענת כי מסרה את השיקים לשאול, שהיה מנוע משימוש בשיקים שלו, לצורך תשלום באמצעותם בתחנות דלק. הרשאתו הייתה מוגבלת לסכומים תואמים, כ-150-200 ש"ח. שאול מילא בהם את הסכומים הנקובים בשיקים הנדונים, תוך חריגה בוטה מהרשאתו, העולה כדי מרמה, ובלא כל יחס ליתרה ולמסגרת האשראי בחשבונה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובע קיבל את השיקים שלא בתום-לב. לפיכך אינו אוחז בהם כשורה, ואינו מתגבר על הפגם שדבק בזכות השטרית עקב החריגה מן ההרשאה.

3.       התובע טוען כי הנתבעת התכוונה לסייע לשאול במצוקתו הכספית באמצעות מתן השיקים, והוא לא חרג מהרשאתו במילוים כפי שמולאו. עוד טוען התובע כי נתן ערך בעד השיקים וקיבלם בתום-לב. לפיכך הוא אוחז בהם כשורה, ואם אמנם נפל בהם פגם של חריגה מהרשאה - הריהו מתגבר עליו.

מהימנות - כללי

4.       אקדים ואומר כי עדותו של התובע לא עשתה עליי רושם אמין. היא נשמעה בלתי סבירה בתוכנה ובלתי משכנעת באופן מסירתה. התובע הפליג בעניינים שלא בא זכרם בתצהירו, חרף הרלבנטיות הישירה שלהם לגרסתו. יש לראות בכך משום 'עדות כבושה' [פרוטוקול, עמ' 12-13]. אני מתקשה לקבל את תיאורו העצמי כפילנתרופ אשר "אימץ" את משפחתו של שאול והשקיע בה את כל הונו, חרף אכזבות חוזרות ונשנות, לעדותו-הוא, מבנימין, אחיו של שאול, מאמם, ומשאול עצמו.

5.       בהקשר זה העיד התובע כי לא ביקש ריבית בגין ההלוואות שנתן [פרוטוקול מיום 4.10.06 (להלן ללא ציון התאריך), עמ' 15]. אולם במקום אחר [שם, 14] העיד כי היה אמור לקבל ריבית אך וויתר עליה במסגרת הסכם פשרה. גם התרשומת בכתב ידו של התובע, שצורפה לסיכומי הנתבעת ולא נסתרה, תומכת בגרסה שלפיה התובע דרש משאול ריבית. בכך קורסת כל התפאורה הפילנתרופית שהתובע ניסה לצייר בעדותו.

6.       גם הימנעותו של התובע מלזמן לעדות את גב' גרינברג, חברתה של הנתבעת לנציגות הבית המשותף, בטענה התמוהה, בשים לב לסכום התביעה, כי וויתר על עדותה עקב חובת ההפקדה בסך 1,500 ש"ח [שם, 16] - אינה מוסיפה למהימנות גרסתו; והיא מותירה את עדותו כעדות יחידה של בעל דין, אשר לא מצאתי טעם טוב לקבוע ממצאים על פיה.

7.       עדותו של שאול, חרף מעשי המרמה שבהם הודה, עשתה עליי רושם אמין. הוא נשמע כאדם שנקלע למצב כלכלי קשה אשר הניע אותו לעשות מעשים פסולים, אולם בדיעבד הוא משיר מעליו את המסכות ומתוודה על דברים כהווייתם. לא היה לו אינטרס להתוודות על מעשיו האמורים ולהעיד לטובת אדם שאינו עוד בקשר עמו. אני מעדיף את גרסתו, שלפיה התובע חייב אותו בריבית בשיעור של מספר אחוזים בחודש [פרוטוקול מיום 26.11.06, עמ' 4-5], ואת עדותו בשאר העניינים שבהם פטר כמופרכת את גרסת התובע, על גרסת התובע.

שאלת ההרשאה

8.       מעדות התובע עצמו [תצהירו, סעיף 4] עולה כי הוא קיבל ללא פקפוק את דברי שאול שלפיהם מילא את השיקים שלא בהרשאתה של הנתבעת. אני מקבל את טענת הנתבעת [בסיכומיה, עמ' 2, פסקה 4(א)] כי בכך יש משום תמיכה בגרסת הנתבעת בדבר היעדר ההרשאה, אף אם הדברים נודעו לתובע בדיעבד. אני מקבל גם את הטענה כי ההתפתחויות העגומות ביחסי בני הזוג מדברות בעד עצמן כי התובע, בפרשה הנדונה ובאחרות, מעל באופן חמור באמונה של הנתבעת [שם, עמ' 4, פסקה ג' סיפה].

9.       עדויותיהם של התובע ושל שאול תומכות בגרסת הנתבעת, שלפיה לא הרשתה לשאול להשתמש בשיקים שלה לצורך מימון חוץ-בנקאי של עסקיו בכלל, ולצורך משיכת סכומים כאלו הנקובים בשיקים הנדונים בפרט.

10.   לפיכך אני קובע כי אמנם השיקים הנדונים מולאו על ידי שאול בחריגה מהרשאה, ובכך נפגמה הזכות השטרית שהועברה לתובע בשיקים הנדונים.

שאלת ה'אחיזה-כשורה'

11.   לצורך התגברות על הפגם האמור, התובע היה צריך להוכיח שהשיקים סוחרו לו בתום-לב. לא רק שהתובע לא הרים נטל זה, אלא למעשה העיד בעצמו על יחס של 'עצימת עיניים' ביחס לכשרותם של השיקים שקיבל משאול; הן אלו המשוכים מחשבונה של נציגות הבית המשותף והן השיקים הנדונים [פרוטוקול עמ' 16-18]. גם שאול העיד שהתובע קיבל ממנו את השיקים ולא שאל שאלות [פרוטוקול מיום 26.11.06, עמ' 6].

12.   לא ניתן לייחס תום לב למי שמקבל שיקים 'פתוחים' של נציגות הבית המשותף, כאשר נותנם, שאינו מתיימר להיות נציג מורשה, ממלא בהם בעצמו, לעיני המקבל, את הסכומים [עדות התובע בפרוטוקול, עמ' 16]. תשובותיו של התובע לשאלותיו של ב"כ הנתבעת בעניין זה היו בלתי-משכנעות בעליל.

13.   לא ניתן לייחס תום לב גם למי ששב ומקבל שיקים נוספים מאדם שזה עתה נחשף בגניבתם, ועתה הוא מוסר שיקים של אדם אחר (הנתבעת), מבלי שהמקבל יוודא עם המושך את כשרותם. תשובותיו של התובע לשאלות ב"כ הנתבעת רק חיזקו את הרושם בדבר עצימת עיניו של התובע לגבי השיקים הנדונים, כאמור לעיל [פרוטוקול, עמ' 18].

14.   עדויות אלה בדבר חשדותיו של התובע שבות ומאששות גם את הגרסה בדבר עצם הפגם של היעדר ההרשאה, מלבד הצבעתן על חוסר תום לבו בדבר קיומו של הפגם.

15.   לפיכך אני קובע שהתובע לא קיבל את השקים הפגומים בתום-לב. לפיכך לא רכש בהם 'אחיזה-כשורה', ולא זכה בהם בטהירות. ממילא אין הוא מתגבר על הפגם של חריגה מהרשאה שדבק בהם.

שאלת התרשלותה של הנתבעת

16.   כאשר המושך מתרשל, וגורם בכך לתקלה - מעדיפים את זכותו של צד שלישי תמים על פניו, ומחייבים את המושך לפרוע שיקים שצד שלישי נתן ערך תמורתם בתום לב, חרף העובדה שגם המושך יוצא נפגע מן החובה לפרוע שיקים שלא התקבלה בגינם תמורה [שלום לרנר, דיני שטרות, 1999, עמ' 373]. אולם, כלל זה אינו תקף כאשר התובע אינו תם לב, כבענייננו.

17.   הנתבעת התרשלה בכך שמסרה לשאול שיקים חתומים על החלק, חרף ניסיונה העגום עמו בפרשת השיקים של נציגות הבית המשותף. הנתבעת ידעה ששאול מסובך בחובות [פרוטוקול, עמ' 8 ו-10]. היא הייתה צריכה להימנע מלמסור לאדם כזה שיקים חתומים על החלק, במקום, לדוגמא, סכומים קטנים במזומן לצורך רכישת הדלק. הנתבעת לא ידעה להסביר פשר התנהגותה זו [פרוטוקול, עמ' 10].  

18.   אולם, משהוברר כי התובע היה מודע בעצמו לפרשה הקודמת של השיקים של נציגות הבית המשותף, ועצם עיניו מלראות ששאול משתמש בשיקים של הנתבעת בחריגה מהרשאתה - אין הוא עצמו יכול לטעון להסתמכות על המצג של הנתבעת בעצם החתימה על השיקים, ואין הוא יכול להיבנות מהתרשלותה של הנתבעת.

19.   עליי לאזן בין האינטרס של הנתבעת, שהייתה קורבן יחסיהם המסחריים של התובע ושאול, אשר התאפיינו, כאמור, בריביות גבוהות וכן בהסתרה מחד-גיסא ובעצימת-עיניים מאידך-גיסא, ואשר לא קיבלה טובת הנאה מן השיקים הנדונים - לבין האינטרס של התובע, אשר במשך תקופה ארוכה הלווה לשאול כספים ופרט לו שיקים כדוגמת השיקים הנדונים, והכול בריבית-שספק רב אם לא עלתה כדי ריבית-נשך בלתי חוקית. בנסיבות כאלה, עדיף האינטרס של הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ