אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 62764/04

פסק-דין בתיק א 62764/04

תאריך פרסום : 06/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62764-04
20/07/2006
בפני השופט:
פליגלמן פנינה

- נגד -
התובע:
אלישקביץ חיים
הנתבע:
מ.י.-משרד התחבורה מע"צ
פסק-דין

יסודה של התביעה שבפני באירוע מיום 5.5.04 בשעה 06:30 או בסמוך לכך, עת נהג התובע בקטונוע מסוג הונדה בכביש גהה (כביש 4), מכיוון צומת מסובים לכיוון צומת תל השומר בנתיב הימני, כשלפתע הבחין בעמוד שילוט הנמצא בפרופיל על בסיס ברזל, פגע במכשול ממנו לא הצליח לחמוק, נפגע בגופו והקטנוע ניזוק.

טוען התובע בפני כי אירוע התאונה מקורו ברשלנות הנתבעת אשר לא פיקחה כיאות על העבודות המבוצעות בכביש מטעמה על ידי הקבלן, צד ג', ועל התמרורים שהציב צד ד', וכל זאת כאשר אליבא דפסיקה אחראית מע"צ על אחזקת הכבישים ותיקונם, והיא נושאת באחריות המושגית כלפי כל המשתמשים בכבישים שהיא מבקשת לשפץ. חובת הזהירות המושגית נשאבת ממבחן הציפיות (ראה ע"א 145/80, ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פד"י ל"ז (1)), וזאת בשים לב לכל מקרה לגופו.

תמצא שואל מהיכן חבותה המושגית של הנתבעת ומהי מידת הציפיות המוטלת עליה במקרה זה.

בפני הוצגו תמונות המקום שצולמו בזמן אמת ושל התמרורים שהוצבו במקום, והכנים עליהם היו מוצבים. אמנם התמרורים הינם תמרורי אזהרה המוצבים על כני ברזל, דא עקא שאין הם מקובעים לקרקע אלא ניידים וניתן להסיטם, עובדה זו כשלעצמה יש בה כדי להקים את ההנחה כי רכב כבד העובר במקום בשלב כלשהו, יכול בהיסח הדעת להסיט התמרור ממקומו, והתוצאה כן הברזל המוצב באמצע הנתיב ומהווה מפגע בו התנגש קטנוע התובע.

העובדה כי בפועל בוצעו העבודות על ידי קבלן משנה, צד ג', אין בהם כדי לפטור את הנתבעת מחובת הפיקוח דווקא באותם מקומות והמועדים, ולא הוכח בפני כי פיקוח זה בוצע כדוואי משלא הובאו עדים מטעם הנתבעת לענין זה.

ומכאן השאלה האם קיימת והוכחה בענייננו חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע.

גם כאן המבחן היא שאלת הציפיות כשלאחר ששקלתי את הנסיבות מצאתי כי בעצם הנחת תמרור נייד זמני בכביש, בעיקר בכביש בינעירוני בו המהירות המותרת גבוהה, יש להקפיד הקפדה יתרה על כל פרט ופרט לרבות גידור וסימון כדרישת תקנות התעבורה.

במקרה שבפני ועל פי התמונות, ניתן להבחין כי התמרורים הניידים מונחים במרכז הנתיב ללא סימון מיוחד ולפיכך הפרה בכך את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע.

טוען ב"כ הנתבעת בפני בסיכומיו כי לא הוכח כל מפגע משעסקינן בתמרור סטנדרטי הנמצא בכביש, מה גם שהתובע הנוסע בכביש זה, היה מודע לקיומם של אותם עמודי תמרור, ואין הוא יכול להצביע על נסיבות נפילתם.

דא עקא שכאמור שכאמור צולם המפגע והתמונות הוצגו בפני בית המשפט מחד, ומאידך גם אם תמצא לאמר כי זהו עמוד סטנדרטי - העובדה כי מדובר בעמוד נייח ולא נייד, מחייב משנה זהירות ופיקוח על מנת שלא יפול ולא יהווה מפגע, ובאם לא ניתן לבצע פיקוח צמוד שכזה, יש לנקוט באמצעים אחרים (תמרורים), שלא יהא בהם פוטנציאל למפגע. 

אמנם התובע אינו יודע ואינו יכול לדעת מי הזיז את המפגע ומתי, אולם עצם ההזזה הינה בגדר הציפיות שהנתבעת אינה יכולה לחמוק ממנה.

יתר על כן - גם אם תמצא לאמר כי לא חל בענייננו סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן אחד מתנאיו - התנאי הראשון אינו מתקיים משהתובע יודע מה גרם לנזק, מכל מקום הוכיח התובע בעדותו ובתמונות שצירף לכתב התביעה, כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, ומכאן רשלנותה גם אם בענייננו זכאית היא להפרע מצד ג'.

אשר להתנהגות התובע :

הלה מעיד כי הכביש היה מוכר לו, וכן היו מוכרים לו עמודי התמרור, והשאלה האם היה על התובע לצפות כי אחד מאותם עמודים ימצא בנתיב נסיעתו כשהוא חוסם דרכו, והתשובה לכך היא שלילית.

התובע נסע כדין בנתיב הימני בעקבות רכב שנסע לפניו ובמהירות המותרת, והופתע מסטייתו של אותו רכב, ורק אז נגלה לפניו המכשול שאף הפתיעו, ובשלב זה לא היה סיפק בידו להגיב, וספק אם היה מגיב אחרת גם אם היה שומר מרחק מהרכב שלפניו.

לפיכך לא מצאתי  לחייב התובע ברשלנות תורמת, משעסקינן לא באירוע צפוי בכביש שעל נהג להיערך אליו במסגרת נהיגתו השוטפת, אלא במפגע בלתי צפוי מבחינתו המעמידו במצב של מצוקה בעיקר שמדובר ברכב דו גלגלי ובכביש בינעירוני.

לעניין הדומה כשתי טיפות מים למקרה שלפני, נדרשה כב' השופטת יעקובוביץ בפסק דין מנומק ומפורט בת.ק 950/05 של בית המשפט בראשון לציון, פס"ד שניתן ביום 5.3.05, ולאחר שעיינתי בפסק הדין שצורף לסיכומי ב"כ התובע מצאתי לאמצו. לציין כי המדובר באותו כביש בקטע אחר שלו.

התוצאה מן האמור לעיל הינה כי דין התביעה כנגד הנתבעת להתקבל, וזו זכאית לשיפוי מלא מצד ג', וזאת על יסוד החוזה בינה לבין צד ג', חוזה מס' 125/00 מיום 19.11.00, הכולל גם שילוט ותמרור (ראה נספח שהוגש בכתב ההגנה מטעם הנתבעת), אשר לצד ד' לא הובאה כל ראייה על ידי צד ג' באשר לאחריותו של צד ד' ולכתבי הטענות לא צורף כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בטענה זו (לציין כי בת.ק. חוייב צד ד' מחמת העדר הגנה ולא על פי קביעה פוזיטיבית).

אשר לגובה הנזק:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ