אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 62106/06

פסק-דין בתיק א 62106/06

תאריך פרסום : 05/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62106-06
17/06/2007
בפני השופט:
מיכל ברק-נבו

- נגד -
התובע:
ביטוח ישיר אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
עו"ד גולדרט
הנתבע:
גרשט שלי
עו"ד ברדה
פסק-דין

התביעה שבפני הוגשה בסדר דין מהיר ולפיכך, כמצוות תקנה 214טז(ב), פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

לפני תביעת תחלוף מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. התובעת ביטחה את כלי הרכב שבו נהגה הגב' שירי אהרוני (להלן - שירי), אשר היה מעורב בתאונת דרכים ביום 08.03.05 עם כלי רכב שבו נהגה הנתבעת, הגב' שלי גרשט. התובעת שילמה למבוטחת (אמה של שירי) תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכבה עקב התאונה, והגישה תביעה זו כנגד המזיקה.

הנתבעת טענה שלוש טענות: ראשית, כי האחריות לתאונה אינה רובצת לפתחה; שנית - כי שילמה סכום של 3,600 ש"ח למבוטחת התובעת, לסילוק מלא וסופי של כל תביעה נגדה, ולכן דין התביעה דנן להידחות; שלישית - כי הנזק הנתבע גבוה מהנזק שנגרם בפועל.

ביום 12.06.07 התקיים בפני דיון שבו העידו הנהגת, גב' שירי אהרוני, אביה - מר דוד אהרוני והנתבעת, גב' שלי גרשט.

הנהגת, שירי, העידה כי היא נסעה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, בנתיב האמצעי מבין שלושה. מדובר במקום שבו מספר רמזורים רצופים. הכביש היה ריק יחסית ולא נסעו כלי רכב מצדה או לפניה. הכביש היה רטוב. היא עצרה את רכבה, מכיוון שהיה רמזור אדום, ולפתע, כעבור כחצי דקה, התנגשה בה הנתבעת מאחור. המכה הייתה חזקה מאוד ורכבה של שירי ניזוק קשות. לנתבעת רכב מסוג ג'יפ, אשר לא ניזוק כמעט כלל. לטענת הנהגת שירי, לאחר התאונה יצאה הנתבעת בקור רוח, התנצלה, אמרה שלא קרה דבר והן החליפו פרטים.

דוד אהרוני העיד, כי לאחר התאונה שוחח עם אביה של הנהגת הנתבעת. הם נפגשו אצל סוכן ביטוח, שהוא חבר של דוד אהרוני, בפרדס חנה. אביה של הנתבעת אמר כי אין להם ביטוח לרכב, והוא הציע שאהרוני יגיש תביעה בגין הנזקים לחברת הביטוח שלו, והוא (גרשט) יפצה את אהרוני בגין כל הנזקים שכרוכים בהפעלת הפוליסה. הנושא סוכם אך למרות זאת, הנתבעת ואביה לא שילמו את הסכום שסוכם עליו. לפיכך הוגשה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, על ידי בעלת הרכב - סימונה אהרוני, אמה של שירי (להלן - סימונה) - על סך של 2,901 ש"ח, הכוללים: השתתפות עצמית, השתתפות עצמית לירידת ערך, אגרת בית משפט ועגמת נפש. יום לפני מועד המשפט שנקבע, התקשר אביה של הנתבעת לאביה של שירי וביקש לשלם את הכסף. ביום 30.08.06 נפגשו הצדדים ונחתם מסמך הנושא כותרת "זכרון דברים" (להלן - זכרון הדברים). בהתאם למסמך זה, תשלם הנתבעת לסימונה את סכום התביעה הקטנה, ובנוסף - 700 ש"ח בגין הפסד הנחת העדר תביעות. סימונה התחייבה לבטל את התביעה בתביעות קטנות תמורת התשלום. בעמוד נוסף של "זכרון דברים", שנכתב ונחתם במעמד תשלום הכסף, הוסף סעיף נוסף שלשונו: " במקרה של תביעת חברת הביטוח של התובעת את הנתבעת באירוע זה היא ללא קשר או אחריות מצד התובעת".

הנתבעת העידה, שהיא רק יצאה מרמזור, בנסיעה איטית מאוד, במהירות של כ-10-15 קמ"ש, כשלפניה כלי רכב אחר. הרכב האחר סטה לפתע שמאלה והרמזור אליו התקרבה הנתבעת - התחלף מירוק לכתום, ולפתע ראתה את שירי, נשעצרה באמצע הצומת. הנתבעת החלה לעצור, כי ראתה את הרמזור המתחלף. שירי ראתה כנראה שהיא באמצע הצומת, והחלה בנסיעה לאחור. הנתבעת ראתה זאת והתחילה לבלום בפתאומיות, אך מאחר שהכביש היה רטוב - היא החליקה ופגעה ברכבה של שירי. לטענתה, התשלום של 3,600 ש"ח נעשה מצדה מתוך רצון לסיים את כל עניין התאונה והנזקים. החתימה נעשתה מתוך כוונה "לסגור את זה בתום לב", כדבריה. בהתחלה, הסכימה לשלם את סכום התביעה הקטנה - 2,900 ש"ח, ואז פנתה אליה שירי ואמרה שיש גם איבוד ערך מהביטוח ("או איך שקוראים לזה"), והיא נתבקשה להוסיף 700ש"ח נוספים, בקשה לה הסכימה, מתוך רצון לסיים את הכל. היא אישרה כי קראה את המסמך של זכרון הדברים, ואף כתבה אותו בכתב ידה בהתאם לניסוח של שירי, אביה ואמה. הם ניסחו כולם יחד את המסמך, והנתבעת כתבה.

יצוין, כי הן שירי אהרוני והן הנתבעת- שלי גרשט- הן סטודנטיות למשפטים.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות שבפני, אני מעדיפה את גרסתה של שירי לעניין אופן קרות התאונה. אינני מקבלת את הטענה ששירי נסעה לאחור, כטענתה של הנתבעת, ואני קובעת שהתאונה קרתה כאשר הרכב של שירי בעמידה והרכב של שלי, שהחליק כנראה עקב עצירה פתאומית על כביש רטוב, פגע בה מאחור. אין נפקות, בעיני, לכך ששירי נעצרה כנראה כשהרמזור התחלף מירוק לכתום, ולא כאשר הפך כבר לאדום (טענה שעלתה מתוך חקירתו הנגדית של ב"כ הנתבעת, לאור האמור הן ב ת/2, הודעתה של מבוטחת התובעת לתובעת, לאחר התאונה, והן בדברי הנתבעת).

  לפיכך, לעניין האחריות לתאונה אני קובעת שהנתבעת אחראית לה ב-100%.

אין מחלוקת, כי הנתבעת שילמה למבוטחת התובעת את הסכום של 3,600 ש"ח זמן רב מאוד לאחר שהתובעת שילמה למבוטחיה את תגמולי הביטוח. התובעת שילמה לגב' אהרוני את עיקר התשלומים ביום 18.05.05, וזכרון הדברים נחתם כעבור יותר משנה - 30.08.06. לפיכך, בהתאם לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, קנתה התובעת זכות תחלוף שלמה ולא פגומה. מכאן, שכל טענה שיכולה להיטען על ידי הנתבעת בנוגע לתשלום שנעשה על ידה, יכול להיטען אך ורק כלפי המבוטחת, הגב' סימונה אהרוני (שאיננה צד לתביעה דנן), ולא כלפי התובעת. אציין, למעלה מהצורך, כי לאחר שפרטו שירי אהרוני ואביה בגין מה שולמו אותם 3,600 ש"ח, ולאחר שעיינתי בכתב התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שוכנעתי כי אכן שילמה הנתבעת למבוטחים נזקים עקיפים בלבד, שלא שולמו להם על ידי המבטחת, התובעת דנן. בנוסף, הסעיף האחרון שנכלל בזכרון הדברים, והמתייחס לתביעה אפשרית מאת התובעת כלפי הנתבעת מבהיר, לטעמי, כי אפשרות החשיפה של הנתבעת לתביעה מצד המבטחת של אהרוני, היתה ידועה לנתבעת, והיא לובנה בין הצדדים, עוד טרם התשלום. כפי שציינתי לעיל - הנתבעת היא סטודנטית למשפטים ויש להניח, בהעדר ראיה לסתור, שמשמעות הסעיף היתה ברורה לה.

נותרה לפיכך לליבון טענת הנתבעת לעניין גובה הנזק הנתבע.

התובעת הגישה תביעה על סך של 32,300 ש"ח, המורכבים מ-31,900 ש"ח, ששולמו - לטענתה - ביום 18.5.05 למבוטחת, ועוד 400 ש"ח ששולמו לשמאי. השמאי בחוות דעתו קבע שיש לכלי הרכב של אהרוני נזק של 25,018 ש"ח, ובנוסף - נגרמה לו ירידת ערך של 10%, בערך כספי של 7,200 ש"ח. לפי המפרט של הפוליסה שהוגש, שיעור ההשתתפות העצמית של אהרוני עומד על 559 ש"ח, ובדיון הוסבר שכאן נגבתה השתתפות עצמית גבוהה יותר (ובהתאם - נוכתה מסכום התביעה), בסך 1,342 ש"ח, בשל היות הנהגת ברכב "נהג צעיר". בנוסף, שעור ההשתתפות העצמית לירידת ערך הוא 1.5% ולכן נגבו (ונוכו מסכום התביעה דנן) 1,122 ש"ח מהמבוטחת (סה"כ - 2,464 ש"ח). בדיון הוגש פירוט התשלומים של התובעת, ולפיו שולם סך של 31,795 ש"ח למבוטחת, לאחר שקוזזו ה-2,464 ש"ח הנ"ל, ועוד 105 ש"ח ל"מומחה - עו"ד רחמים שלמה", סה"כ 31,900 ש"ח.

הנתבעת טוענת שאין כל בסיס לחישובי הנזק של התובעת. בנוסף לטענה בדבר פרעון החוב כולו (אם היה חוב) עם תשלום 3,600 ש"ח למבוטחת - טענה שלובנה ונדחתה לעיל, טוענת הנתבעת עוד, שלא יתכן שסכום התביעה מגיע למחצית מערך הרכב (שהינו 72,000 ש"ח), בגין התאונה המתוארת. מדובר בנזק לא פרופורציונלי לתאונה, ומדובר בנזק שפוברק על ידי התובעת. למשל: אחד החלקים שהוחלפו, לפי דוח השמאי וחשבונית התיקון, הינו פילטר דלק - דבר שאינו מתיישב עם כך שהנזק ברכב היה מאחור. בנוסף, על פי כתב התביעה נתבע שכ"ט לשמאי בסך 400 ש"ח, אך החשבונית שצורפה לכתב התביעה היא על סך 1,757 ש"ח.

לאחר שעיינתי במסמכים ושקלתי את טיעוני הצדדים, אני מחליטה כך: טענת הנתבעת בנוגע להתכנות הפגיעה בחלק זה או אחר של הרכב (כגון פילטר הדלק) אינה שאלה שבידיעה שיפוטית. לא די בהכרת מיקומו של פילטר הדלק במכונית שבה מדובר, ובהבנת תפקידו (ענינים שאפילו הם, לטעמי, אינם ענין שבידיעה שיפוטית), אלא יש צורך לדעת האם פגיעה בחלקים אחרים שניזוקו - למשל במשאבת הדלק - משפיעה על החלק המסוים שבו עסקינן, וזו, ודאי, אינה עובדה שבידיעה שיפוטית. חוות דעת נגדית לא הובאה וב"כ הנתבעת ויתר על חקירת שמאי התובעת, כך שבענין זה - נותרה חוות דעת התובעת בלתי מעורערת.

מצד שני, אכן - כטענת הנתבעת - לא השכלתי להבין את חישובי התובעת שהביאוה לסכום התביעה. למיטב הבנתי, הנזק שאושר על ידי השמאי (32,218 ש"ח), בניכוי סכומי ההשתתפות העצמית (2,464 ש"ח) מגיעים לסך של 29,754 ש"ח. בין שאוסיף שכ"ט שמאי בהתאם לקבלה שצורפה - 1,757 ש"ח, ובין בהתאם לנטען בכתב התביעה - 400 ש"ח (סכום שאין לו כל אסמכתא), לא אגיע לסכום שננקב בפירוט התשלומים (31,795 ש"ח). הסכום של 105 ש"ח בגין "לשלום למומחה - עו"ד" אינו מוסבר בשום מקרה ולא ברור למה הוא מתייחס.

לאור זאת, אני מכירה בסכומים המוסברים, אשר להם אסמכתא מובנת, בכתב, בלבד: הנזק (נזק ישיר + ירידת ערך) לפי דוח השמאי, בניכוי התשלומים ששילמה המבוטחת, ובסך הכל 29,754 ש"ח.

סיכומו של דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 29,754 ש"ח, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום 18.5.05 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט, הכוללות אגרה כפי ששולמה, שכר בטלת עדי התביעה בסך 500 ש"ח (כפי שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בשעור 10% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בתוספת מע"מ כחוק, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ