אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 62007/05

פסק-דין בתיק א 62007/05

תאריך פרסום : 23/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62007-05
21/01/2008
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
דן - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית
עו"ד אדיב
הנתבע:
1. הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ
2. אבגד איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד חיות
פסק-דין

תביעת הטבה על סך 15,376 ש"ח לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים [הטבת נזקי גוף] התשכ"ד - 1994 [להלן - " חוק ההטבה"].

רקע :

1.      עובדה של התובעת, מר מיכאל גולדמן נפגע ביום 24.12.98 בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה [להלן - " העובד" או "הניזוק" ו - "התאונה"]. הנתבעות הינן מבטחות השימוש ברכב המעורב בתאונה ומודות בחבותן ובכיסוי הביטוחי. כתוצאה מהתאונה נגרמו לעובד נזקי גוף. העובד והנתבעות התפשרו כך שהנתבעות לא שילמו לעובד בגין הפסדי השתכרות לעבר.

2.      המוסד לביטוח לאומי [להלן - " המל"ל"] הכיר בתאונה כתאונת עבודה ומצא כי כתוצאה מהתאונה נעדר העובד כושר עבודה למשך 6 חודשים [להלן - "תקופת אי הכושר"]. בתקופה זו שילמה התובעת לעובד את מלוא שכרו במישרין, לרבות ניכוי מס הכנסה [להלן - " מס הכנסה"] והעברתם לשלטונות המס. סכום התשלומים  המשוערך מגיע ליום הגשת התביעה ל - 32,149 ש"ח [להלן יכונו למען הנוחות - " תשלומי ברוטו"]. המל"ל העביר לתובעת בהתאם ובמישרין את דמי הפגיעה בסך 28,026 ש"ח המגיעים לעובד בגין תקופת אי הכושר. כידוע, דמי הפגיעה הינם בשיעור של 75% מהשכר החודשי.

3.  התובעת טוענת כי דמי הפגיעה אינם "מכסים" את כלל תשלומיה לעובד ועבורו, לא את תשלומי הברוטו ולא רכיב נוסף שהוגדר על ידה כ"עלויות מעביד" וחושב בתביעה כ - 1.35% מתשלומי הברוטו [להלן - " עלויות מעביד"].  תשלומי הברוטו בצירוף עלויות מעביד מגיעים בחישוב אריתמטי ל - 43,402 ש"ח.  על כן זכאית התובעת לשיטתה, לקבל מהנתבעות במסגרת חוק ההטבה את ההפרש בין מלוא הסכומים לבין דמי הפגיעה, הוא סכום התביעה.  הנתבעות מצידן טוענות כי דמי הפגיעה מכסים גם מכסים את מלוא סכום ההטבה העומד לזכות התובעת על פי חוק ההטבה.

4. הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות לפיהן יינתן פסק הדין על יסוד המסמכים המצויים בתיק בית המשפט וטיעוני הצדדים.

המחלוקות 

5.   המחלוקת המרכזית נעוצה בשאלת מהותה של זכות התובעת על פי חוק ההטבה. התובעת טוענת כי מדובר בזכות שיפוי עצמאית שקמה לה על פי החוק ולפיכך היקפה ושיעורה אינם מושפעים מהיקף זכויות העובד הניזוק כלפי המזיק. הנתבעות חולקות על טענה זו ולשיטתן מדובר בזכות תחלוף [סוברוגטיבית], שבאה לתובעת מכוח העברה על ידי הניזוק ולפיכך מוגבלת ותחומה היא להיקף זכותו של הניזוק, לרבות היעדר זכותו לתבוע מהמזיק "עלויות מעביד" וכפיפותה של הזכות לניכוי תשלומים, בשיעור של עד 25%,  למס הכנסה  לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"].

6. מחלוקת נוספת נסבה על פרשנותו ויישומו של סעיף 4 [א] [2] לחוק הפיצויים. טוענת התובעת כי אף אם תסווג זכות ההטבה כזכות תחלוף, עדיין התשלומים ששילמה לעובד הניזוק באים לכסות על הפסדי שכר בעבר, הללו אינם פטורים ממס הכנסה ועל כן אינם כפופים לניכוי שקובע הסעיף בשיעור של עד 25% מס הכנסה. הנתבעות חולקות גם על כך וטוענות כי הסכומים פטורים ממס הכנסה וכפופים לניכוי.

7. כן חלוקים הצדדים לגבי " עלויות מעביד", היקפן והזכות לתבען במסגרת תביעת הטבה. התובעת טוענת כי הינן כלולות במסגרת "משכורת", כהטבות שוות כסף שמעניק המעביד לעובד וברות השבה במסגרת חוק ההטבה. הנתבעות טוענות כי עקרונית, הניזוק אינו זכאי לפיצוי בגין "עלויות מעביד" ודין זהה חל על תביעת ההטבה. עוד טוענות הן כי בכל מקרה אין לאפשר למיטיב לתבוע בגין סכומים שהניזוק אינו יכול לתבוע מהמזיק.

דיון

מהותה של זכות ההטבה

8. מקובל בפסיקת בית המשפט העליון  וברוב כתבי המלומדים כי זכות המיטיב על פי חוק ההטבה הינה זכות תחלוף, בעלת אופי סוברוגטיבי, היינו, זכות שבאה למיטיב מהניזוק שאת נזקין היטיב וככזו, היא כפופה עקרונית להיקף זכותו של האחרון כלפי המזיק [רע"א 7817/99, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פד"י נז [3] 49, ע"א 340/86, מ"י נ' כדורי, פד"י מג [4] 195, ד"נ 24/81, חונוביץ נ' אאידה כהן, פד"י לח [1] 413 ו - ע"א 3622/96, חכם ואח' נ' קופת חולים מכבי, פד"י נב [3] 638, 645, להלן - " עניין חכם"]. ראו גם ג. טדסקי, הטבת נזקי גוף ע"י הלא - אחראי לנזיקין, הפרקליט כא, 237 , י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהד' שלישית, 540, נ. זלצמן, הטבת נזקי גוף לפי חוק הטבת נזקי גוף: יחסי מזיק - מיטיב - מוטב, עיוני משפט ד [תשל"ו] 62. מלומדים אלה סבורים כי מדובר בזכות תחלוף טהורה.

9. אמנם קיימת דעה אחרת לפיה הזכות הינה זכות עצמאית [ד. קציר, פיצויים בשל נזק גוף [מהד' חמישית, כרך ב', 515 וא. מאיר, החוק לתיקון דיני הנזיקין [הטבת נזקי גוף] תשכ"ד - 1964]. ואולם תפיסה זו לא קנתה לה אחיזה במשפט הנוהג ובפועל, מנחות עצמן הערכאות הדיוניות לרוב על פי הדעה המקובלת [ע"א 8/98 [מח - ת"א] אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' הסנה חב' לביטוח בע"מ ואח' [להלן - "עניין אגד"],  ת.א. 740/04 [מח - חיפה] עיריית חיפה נ' דובק בע"מ ואח'  ות.א. [מח - י-ם] 7482/05, פלוני נ' ד"ר רם כסיף ואח', מתוך המאגרים המשפטיים ]. בהחלטתי בת.א. 45885/05, בש"א 164158/06, איילון נ' דן רכב ותחבורה, הגעתי למסקנה כי זכות המיטיב על פי חוק ההטבה הינה אכן זכות תחלוף, אלא שלעניין מועד יצירתה ומועד תחילת מירוץ ההתיישנות, קיימים טעמים טובים להכיר בה כזכות תחלוף לא טהורה. קבעתי שם, ואני עדיין סבורה כך, כי קביעת השופט אנגלרד בעניין חכם, לגבי סיווג הזכות על פי חוק ההטבה, כזכות תחלוף, הינה בגדר אמרת אגב. זאת משום שממילא קבע השופט כי תביעת הניזוק לא התיישנה ולפיכך ממילא לא התיישנה תביעת המיטיב. על כן לא נדרש השופט, כמו גם יתר חבריו להרכב, להכריע בשאלה הטהורה, אימתי נוצרה עילת התביעה של המיטיב ואימתי התיישנה. בכל אלה אין כדי לקבוע כי מדובר בזכות שיפוי עצמאית ואף היום אינני סבורה כך.

10.  אם כך - זכות המיטיבה על פי חוק ההטבה הינה זכות תחלוף. מכאן שזכות הניזוק גודרת את זכות המיטיבה, דבר המתיישב היטב עם לשון סעיף 2 לחוק ההטבה. מכאן נובע כי מקום בו כפופה זכות הניזוק כלפי המזיק לניכוי מס הכנסה והמזיק "משוחרר" בהתאמה מפיצוי מלא או חלקי של ניכויי מס הכנסה לניזוק, עומד המיטיב בנעלי הניזוק ואינו זכאי לקבל תשלומים אלה מהמזיק. למותר לציין כי התנכרות לעקרון זה תביא להטלת חובת פיצוי ביתר על המזיק, דבר הסותר את תכלית הדין הנזיקי [פיצוי כדי הנזק, לא מעלה ולא למטה ממנו].

11.  סעיף 4 [א] [2] לחוק הפיצויים אכן מגביל את זכות הניזוק כלפי המזיק ומחייב, כשמדובר בתשלומים בגין הפסדי השתכרות הפטורים ממס הכנסה,  לנכות מהפיצוי המגיע לניזוק בגין הפסדי השתכרות מס הכנסה כדי 25%. מגבלה זו חלה אף על תביעת המיטיב שהרי בהיעדר זכות ניזוק כלפי מזיק, ממילא לא יכול היה להעבירה כתחלוף למיטיב [י. ריבלין, תאונת דרכים, 764 - 767]. וכך אכן נפסק בעניין אגד, בת.א. [חיפה] 7305/05 אוסם בע"מ נ ' סהר חב' לביטוח בע"מ, בת.א. [ת"א] 60434/05 אל על נתיבי אוויר בע"מ נ' ביטוח ישיר ואח', בת.א. [ת"א] 54331/05 אל על נתיבי אוויר בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', מתוך המאגרים המשפטיים ועוד]. אשר על כן אין לי אלא לדחות את טענת התובעת ולקבוע כי ככל שהפיצוי לניזוק בגין הפסדי השתכרות כפוף לניכוי מס הכנסה, כפופים גם תשלומי ההטבה לניכוי זה.

תחולתו ויישומו של סעיף 4 [א] [2] לחוק הפיצויים

12. הסעיף מחייב כאמור ניכוי של עד 25% מס הכנסה מפיצויים על הפסדי השתכרות הפטורים ממס הכנסה. אין בידי לקבל את טענת התובעת כי התשלומים ששילמה לניזוק מייצגים סכומים שאינם פטורים ממס הכנסה: יהא אשר יהא הניתוח המיסויי, וב"כ התובעת הרחיבה על כך בסיכומיה, ההלכה המנחה בעניין אגד קובעת כי תשלומים אלה אכן פטורים ממס הכנסה. כך סבור אף ריבלין [ שם, שם]. המשמעות היא כי הם נתונים לחובת ניכוי לפי הסעיף. 

13. זאת ועוד - אני סבורה כי אין לפנינו "אירוע" התעשרות מכוח סעיף 1 [א] לחוק עשיית עושר ולא במשפט [תשל"ט  - 1979], שכן המזיק הפלת"די אינו בגדר "מי שקיבל שלא     על פי  זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לו מאדם אחר  ......." [הדגשה שלי, י.ה.] . זאת משום שהלכה לא היה המזיק הזה חשוף מלכתחילה, גם לא בתביעת הניזוק עצמו, לתשלום ניכויי המס כאמור בסעיף 4 [א] [2] לחוק הפיצויים. על כן גם לא "קיבל" מה שאינו מגיע לו מהמיטיב. לכאורה מי ש"קיבל" פיסית הוא הניזוק עצמו, אך ייתכן שזאת "קיבל" על פי "זכות שבדין" לאור הסכמי עבודה עם המיטיב. הדיון בסוגייה חורג מהנדרש לצורך פסק דין זה ועל כן אניח לו בשלב זה.

הטענה אם כן נדחית.

עלויות מעביד, היקפן והזכות לתבען במסגרת תביעת הטבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ