אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6185/03

פסק-דין בתיק א 6185/03

תאריך פרסום : 06/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
6185-03
31/08/2008
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
אבו קרינאת מוסא
עו"ד ע. דכוואר
הנתבע:
הנרי כהן
עו"ד ב. אבן חיים
פסק-דין

מבוא

1.א.      ביום 13.12.01 נסע הנרי כהן   (להלן, "הנרי") ברכבו מסוג מזדה מ.ר 89-042-09 (להלן, "הרכב") לשירות מילואים, כאשר קרתה תקלה במנועו. הרכב נגרר למוסך, שם פגש מוסא אבו קרינאת (להלן, "מוסא") בהנרי ושאלו, אם רצונו למכור את הרכב. משהשיב הנרי בחיוב, לאחר משא ומתן במקום ניסח וכתב מוסא את זכרון הדברים ת/1 עליו חתמו בעלי הדין. על פי זכרון הדברים הנ"ל שילם מוסא להנרי מקדמה. אמנם בסעיף 2(א) לזכרן הדברים נכתב, שהתשלום הנ"ל יהיה בסך 7,000 ש"ח (מתוך המחיר המוסכם בסך 19,000 ש"ח - ג'ט"ל) , אך, לטענת הנרי, שילם לו מוסא במעמד החתימה על זכרון הדברים הנ"ל 1,500 דולר, אשר שווים אז היה 6,800 ש"ח ולא 7,000 ש"ח. אכן, מתחת לציון המקדמה בסך 7000 ש"ח בסעיף 2(א) לזכרון הדברים הנ"ל נכתב התיקון "6800" שנחזה כנושא את חתימת הצדדים לידו.

לפי זכרון הדברים  (ת/1), סוכם שיתרת המחיר לרכב תשולם להנרי ביום שיחרור הרכב מן העיקול, שרבץ עליו, ובזמן העברת הבעלות בו. ללמדך, כי למרות עדותו של הנרי (בעמוד 28 שורות 9-10 לפרטיכל), הרי, לפי ההתניה הנ"ל בסעיף 2 (א) סיפא לזכרון הדברים מיום 13.12.2004 (ת/1), (אשר לשונה "סך 12,000 ש"ח ישולם ביום השחרור הרכב הנ"ל מעיקולים ובזמן העברת בעלות"), החיוב לשלם את יתרת מחיר הרכב (לאחר תיקון סכום המקדמה, הסך של 12,200 ש"ח מתוך 19,000 ש"ח) והחיובים להסיר את העיקול, הרובץ עליו, ולהעביר את הבעלות בו חיובים שלובים המה.

ב.      מכירת הרכב על פי זכרון הדברים לא עלתה יפה ובהמשך נתייחס לשאלה, מי הפר את זכרון הדברים הנ"ל. מכל מקום,  יתרת המחיר לרכב מעולם לא שולמה. העיקול על הרכב הוסר בחודש אוגוסט 2002 וגם  אז לא שולמה יתרת מחירו. לבסוף, בחודש אוקטובר 2002 נפגשו מוסא והנרי בצומת אשדוד. הוחלט, שיוחזר הרכב להנרי ונוהל משא ומתן, כדי להגיע לתוצאה המוסכמת, לפיה יימכר הרכב לצד שלישי ותערך ההתחשבנות בין הנרי למוסא, אשר יקח בחשבון, בין היתר, את הוצאותיו של מוסר על הרכב. לפי מוסא, באותו היום (11.10.02) נערך זכרון דברים [השני במספר (לאחר זכרון הדברים למכירת הרכב (ת/1)], הוא נספח ד'-2 לתצהירו של הנרי בעדות הראשית. בנוסף, כדי להבטיח את התשלום בסך 14,000 ש"ח, אשר לטענתו של מוסא, למצער מגיע לו על פי זכרון הדברים נספח ד'-2 הנ"ל, חתם הנרי על שטר חוב בסך 14,000 ש"ח. לטענתו של הנרי, חתימתו על שטר זה, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מזויפת. עוד לטענתו של הנרי, לא נערך כל זכרון דברים בין הצדדים מלבד זכרון הדברים למכירת הרכב וזכרון הדברים, שהציג מוסא מיום 11.10.02 עת הוחזר הרכב, מזויף, שהרי, לטענתו, הוא (הנרי) מעולם לא חתם עליו.

ג.         בסופו של יום הגיש מוסא את תביעתו נגד הנרי בסך 19,000 ש"ח (קרן) על בסיס השטר בסך 14,000 ש"ח ובטענה החוזית, שהנרי הפר את התחייבויותיו בכתב על פי זכרונות הדברים. מנגד הגיש הנרי את תביעתו הנגדית בסך 70,643  ש"ח (קרן) בשל עגמת הנפש, שהסב לו מוסא, בניהולו הליך משפטי על בסיס מסמכים מזויפים, בשל הנזקים, שגרם  לרכבו, בשל הדו"חות, שצבר עת היה הרכב ברשותו ובגין השימוש ברכבו במשך 11 חודשים.

תביעתו של מוסא

2.א.      כאמור, תביעתו של מוסא מבוססת על מסמך. אמנם, לטענתו, הנרי עצמו אישר, שסעיף אחר סעיף בזכרון הדברים, נספח  ד'-2 לתצהיר של הנרי בעדות ראשית, תואם את הסיכום בין הצדדים מיום 11.10.02. לדידי מוסא, הדבר מוכיח את אותנטיות  זכרון הדברים, נספח ד'-2 הנ"ל. אין בפיו הטענה, שממילא, לשיטתו  של הנרי, קיים הסכם בעל פה, שהושג בעת החזרת הרכב, אלא שתביעתו השטרית  והחוזית של מוסא נסמכת אך על המסמכים, שטר החוב, שהוגש לביצוע, וזכרונות הדברים.

ב.                  לא הכחיש הנרי, שחתם  על שטר  בסך 14,000 ש"ח, אך לתדהמתו, כשניגש ללשכת ההוצאה לפועל  בבאר שבע, כדי להגיש את התנגדותו, וראה את השטר, שהוגש לביצוע, למד (לראשונה), שלא הוגש לביצוע השטר האותנטי, עליו חתם. לגירסתו של הנרי, בשטר האותנטי צוין מפורשות, שהשטר הינו לבטחון, ואילו התניה זו חסרה מן השטר, שהוגש לביצוע,המשמש יסוד לתביעתו השטרית של מוסא (עמוד 24 שורות 3-4 לפרטיכל). על פי עצת פקידה בלשכת ההוצאה לפועל הגיש הנרי את ההתנגדות כמות שהיא, אך הוסיף הערה במסמך נפרד,  שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל (נ/4), כי הוא אינו חתום על השטר, שהוגש לביצוע.

ג.                    אשר לחתימה על השטר, "כאשר נתבע טוען "לא חתמתי" נטל הראיה, שכן חתם רובץ על התובע:ע"א 268/56 [8]" [ע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף ,פ"ד ל"ב (2) 197, 201 (מול האות "ו")]. בענייננו התובע, מוסא, ביקש לדחות את ישיבת ההוכחות ביום 1.2.2006 לצורך השגת חוות דעת גרפולוגית בנושא חתימותיו של הנרי (על השטר, שהוגש לביצוע, ועל זכרון הדברים נספח ד'-2 לתצהירו של הנרי בעדות ראשית). בית המשפט נעתר לבקשה תוך קביעת הוצאות, שתשלומן במועד שנקבע היווה תנאי להמשך פעולותיו של מוסא להשגת חוות הדעת הגרפולוגית מטעמו. מוסא לא פעל על פי ההחלטה הנ"ל ותחת זאת הגיש בקשת רשות ערעור [בר"ע (מחוזי ב"ש) 536/06], אשר נדחתה. בנסיבות אלו לא היתה בידי מוסא כל חוות דעת גרפולוגית להוכחת אותנטיות חתימותיו של הנרי, כאמור. על כך אין לו אלא להלין על עצמו. הנרי לעומת זאת הגיש חוות דעת גרפולוגית מטעמו (נ/3) להוכחת זיוף חתימתו על השטר, שהוגש לביצוע, ועל המסמך, שהתיימר להיות זכרון הדברים, עליו כביכול חתם ביום 11.10.02.משלא פעל מוסא בהתאם לתקנה 130 א' לתקנות סדן הדין האזרחי , תשמ"ד - 1984 לא נחקרה הגרפולוגית מטעמו של הנרי על חוות דעתה (נ/3). בנסיבות אלו התובע, מוסא, לא הרים את הנטל, הרובץ לפתחו, להוכחת חתימו של הנרי על השטר. מכאן, שנשמט היסוד להוכחת זכות קניינו של מוסא על פי השטר וכתוצאה מכך דין תביעתו השטרית להידחות.

ד. אשר לחתימתו של הנרי על זכרון הדברים מיום11.10.02, גם כאן לא הובאה בפנינו אלא חוות דעתה של המומחית לגרפולוגיה מטעמו של הנרי. כמו בעניין השטר כך גם בעניין זכרון הדברים מיום 11.10.02 מצאה המומחית הנ"ל בדרגת הסבירות הגבוהה ביותר, שחתימתו של הנרי זויפה. גם בנושא זכרון הדברים הנ"ל לא הובאה בפנינו כל חוות דעת נגדית. לא זאת אף זאת, למרות שהיינו מצפים, שההסכם, בו קובעים בעלי-הדין יחדיו את ההסכמות, הכובלות את ידיהם, ייכתב בגוף ראשון, בסעיף 6 לזכרון הדברים מיום 11.10.02 נכתב  "לכן הוא (הנרי - ג'ט"ל) הסכים לחתום על השטר". הכתיבה בגוף שלישי, לכאורה, מסגירה, שהמסמך נכתב לאחר פגישתם של מוסא והנרי (בצומת אשדוד) ביום 11.10.2003.  בתור מסמך, אשר לכאורה נכתב לאחר הפגישה, לא ייפלא הדבר, שחתימתו של הנרי עליו מזויפת. ודוק: תביעתו  החוזית של מוסא, כאמור, נמסכת על החוזים הכתובים, קרי זכרון הדברים 13.12.01 וזכרון הדברים מיום 11.10.02. ואולם, משהוכח להנחת דעתנו לפי מאזן ההסתברות, שזכרון הדברים מיום 11.10.02 מזויף, ככל שתביעתו החוזית של מוסא מבוססת עליו, דינה להידחות.

ה. בטרם נבחן, אם צמחה למוסא עילה, על פיה יחויב  הנרי לשלם לו כסף, מכח זכרון הדברים מיום 13.12.01 עת נמכר לו הרכב, נשאל, מי הפר את ההסכם הנ"ל. בהקשר זה ייאמר, כי לפי התרשמותי גם אם אמינתו של הנרי לא היתה משולמת, מצאתי את הנרי אמין ממוסא. זאת ללא קשר עם קביעתי דלעיל על פי מאזן ההסתברות, שמוסא זייף את חתימותיו של הנרי על השטר, שהוגש לביצוע, ועל זכרון הדברים, שהציג מיום  11.10.02. בתחרות בין גרסתו של מוסא - שהופר זכרון הדברים (ת/1 מיום 13.12.01) על ידי הנרי , כשלא הסיר את העיקול - לבין גירסתו של הנרי, שהופר זכרון הדברים הנ"ל על ידי מוסא, כשלא שילם את יתרת מחיר הרכב - העדפתי את גרסתו של הנרי. יודגש, שקבענו [בסעיף 1(א) לעיל], שהחיובים לשלם את יתרת מחיר הרכב ולהסיר את העיקול הם חיובים משולבים. האמנתי להנרי, שהוא  נמנע מלהסיר את העיקול, כי למרות פניותיו החוזרות ונשנות למוסא, האחרון סרב לשלם את יתרת מחיר הרכב.  הנרי חשש, שאם יסיר את העיקול, מוסא ימכור את הרכב לצד שלישי מבלי להשלים את יתרת המחיר, שחייב לו (סעיף 25 לתצהירו של הנרי בעדות ראשית ועמוד 28 שורות 6-8 לפרטיכל). הא ראיה לכך, שאי נכונותו או העדר יכולתו של מוסא לשלם את יתרת המחיר הם שהכשילו את עסקת המכר היא גרסתו של הנרי, שלא נסתרה, שבאוגוסט 2002 הוא הסיר את העיקול. בכל זאת , עד שמוסא נפגש עמו באוקטובר 2002 בצומת אשדוד לא השלים מוסא את יתרת מחיר הרכב (עמוד 28 שורות 21-22 לפרטיכל). אם כן, מוסא נושא באחריות להפרת זכרון הדברים (/1) למכירת הרכב, בשל אי נכונותו או העדר יכולתו לשלם את יתרת מחיר הרכב. בשל כך בסופו של יום הוחזר הרכב להנרי.

ו. טען מוסא בסעיף 2(א) לסיכומיו, שיש להורות על השבת הסכום, ששילם להנרי כמקדמה בעת מסירת הרכב בדצמבר 2001. לטענה זו לא השיב  הנרי בסיכומיו.  אכן, עקרון ההשבה חל בדיני החוזים [סעיף 21 לחוק החוזים (חוק כללי), תשל"ג - 1973  וסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , תשל"א -1970]. בנסיבות אלו נוכח סיום עסקת המכר והשבת הרכב ,בידנו להורות על השבת המקדמה עד כדי שוויה של העילה החוזית, הנטענת בכתב תביעתו  המתוקן של מוסא. בסעיף 17 לכתב תביעתו המתוקן מיום 26.07.04 כימת מוסא את עילתו החוזית (שהיא העילה היחידה, שנטענה, בנוסף לעילה השטרית) בסך 5,000 ש"ח. על כן, כל סכום אחר, שהיינו פוסקים היה בגדר PETITA ULTRA, דהיינו מעבר לנתבע. לפיכך, בתביעתו יזכה מוסא בחוב פסוק בסך 5,000 ש"ח (קרן).

תביעתו של הנרי

3.א. מרבית תביעתו של הנרי מורכבת מן הפיצוי בגין עגמת הנפש, שנגרמה לו, על ידי שימושו של מוסא במסמכים מזויפים בהליכי המשפט. לטעמי, בלא שנטענה טענה נזיקית, לפיה ניהל מוסא את תביעתו תוך ביצוע עוולה או עוולות כלפי הנרי, המקום לנתב כל חוב פסוק בשל אופן ניהול ההליך הוא הצו להוצאות. אכן, יש מקום לפסוק הוצאות לדוגמא כנגד מוסא בשל שימושו במסמכים מזויפים, לפי קביעותי על פי מאזן ההסתברות.

ב. משקבענו, שמוסא נושא באחריות להפרתו את זכרון הדברים (ת/1) מיום 13.12.01 [בסעיף 2 (ה) לעיל] , נשאלת השאלה ,אם יש לפצות את הנרי בגין הנזקים הנטענים, שגרם  מוסא ברכבו [סעיף 27 (2) לכתב התביעה שכנגד], בגין שווי שימושו של מוסא ברכבו של הנרי במשך 11 חודשים [סעיף 27 (3) לכתב התביעה שכנגד] ובגין דו"חות החניה, שצבר מוסא בתקופה , שהרכב היה ברשותו].

ג. אשר לנזקים, שגרם מוסא לרכב, ההוצאות לתיקונים פורטו בסעיף 49  לתצהירו של הנרי בעדות ראשית, המפנה לקבלות, שצורפו לכתב ההגנה המתוקן. בסיכומיו חלק מוסא אך על הקשר הסיבתי  בין שימושו ברכב, שהסתיים ביום 11.10.02, לבין תיקון תיבת ההילוכים ברכב על ידי הנרי כעבור כתשעה חודשים. אכן, לא הוכח כדבעי הקשר בין שימושו של מוסא ברכב עד יום 11.10.02 לבין  תיקון תיבת ההילוכים ביום 21.07.03. בנסיבות אלו, ייפסק פיצוי להנרי בגין שאר הקבלות, כאמור, אשר סכומם הכולל בערכים להיום הוא 5,925 ש"ח.

ד. אשר לדו"חות החניה, לא התייחס מוסא בסיכומיו לנושא. אכן, יש לחייבו בגין הדו"חות, שפורטו בסעיף 50 לתצהירו של הנרי בעדות ראשית, המפנה לדו"חות, שצורפו לכתב תביעתו שכנגד. סכום הדו"חות הוא 789 ש"ח בערכים להיום.

ה. אשר לשווי השימוש ברכב, נטען,שיש לפסוק לטובתו של הנרי הסך של 1,000 ש"ח לחודש למשך 11 חודשים.  הרכב היה ברשותו של מוסא מיום 13.12.01  עד יום 11.10.02, דהיינו למשך עשרה חודשים. משלא הגיב מוסא בסיכומיו לטענה,  שיש לפצות את הנרי בסך 1,000 ש"ח לחודש, כאמור, הרי, בהתאם לאמור לעיל, ייפסק להנרי 10,000 ש"ח (קרן) בגין   רכיב זה לתביעתו שכנגד.

סוף דבר

5 .על פי המקובץ  הריני מורה כדלקמן:

בגין תביעתו של מוסא בתיק זה הריני מחייב את הנתבע / התובע שכנגד לשלם לתובע/נתבע שכנגד את הסך של 7,578 ש"ח.  כמו כן, בגין התביעה שכנגד הריני מחייב את הנתבע שכנגד/התובע לשלם לתובע שכנגד /הנתבע  את הסך של 19,393 ש"ח. הצו להוצאות יקח בחשבון את מלוא נסיבות התביעה והתביעה שכנגד  ויוגבר עד כדי הוצאות לדוגמא בשל שימושו של מוסא במסמכים מזויפים, לפי הקבוע על פי מאזן ההסתברות. כך גם החיוב בגין שכ- טרחת עורך-דין ישקף את מלוא נסיבות התביעה והתביעה שכנגד. לפיכך, הריני מחייב את תובע/הנתבע שכנגד לשלם לנתבע/תובע שכנגד הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח, ושכר-טרחת עורך-דין בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כל הסכומים בסעיף זה לפסק דין זה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא עותק  מפסק דין זה לבאי כוחם המלומדים של בעלי הדין עם אישורי מסירה .

ניתן היום ל' באב, תשס"ח (31 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ