אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 61843/04

פסק-דין בתיק א 61843/04

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
61843-04
07/10/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
גריידי נורית
עו"ד לוי
הנתבע:
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
3. מנורה חברה לביטוח בע'מ

עו"ד קיגל - רוקח
עו"ד סקר
פסק-דין

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.         התובעת, ילידת 23.12.57, נפגעה בשתי תאונות דרכים: האחת ביום 9.11.02 (להלן: "התאונה הראשונה"), והשניה ביום 13.10.03 (להלן: "התאונה השניה").

3.         הנתבעת 1 (ביחד עם הנתבעת 2) אחראית לפצות את התובעת בגין התאונה הראשונה; על הנתבעת 3 (ביחד עם הנתבעת 2) לעשות כן בגין התאונה השניה. המחלוקת נסבה על שיעור הנזק.        

נכות רפואית

4.         בתיק זה מונה,  כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, דר' אמנון ישראלי (להלן: "המומחה"). בקשה למינוי מומחה נוסף, בתחום הנוירולוגיה, נדחתה, בין היתר לאור התייחסותו של המומחה להעדר הצורך במינוי כזה.

5.         המומחה בדק את התובעת במרפאתו בתאריך 29.6.05. בחוות דעתו מיום 29.12.05 מסכם המומחה ומסיק כדלקמן: "מדובר באשה בת 47 הנמצאת לאחר פגיעה בשתי תאונות דרכים ב 9/11/02 וב 13/10/03, בהן אירעה טלטלה של פלג גופה העליון עם הופעה של תסמונת ממושכת של כאבי צוואר. בתאונה השנייה אירעה בנוסף לכך חבלה בשורש כף היד הימינית, עם נזק רצועתי, שטופל בהמשך בניתוח. באשר לכאבי הצוואר. סבלה בעקבות התאונה הראשונה מתסמונת ממושכת של כאבי צוואר, בעטיים שהתה בחופש מחלה כחצי שנה וטופלה לסירוגין בפיסיוטרפיה עד מועד התאונה השנייה. לאחר התאונה השנייה החריפו תלונותיה ונזקקה להמשך טיפול תרופתי ופיסיוטרפי. בבדיקותיה נמצאה הגבלה קלה בתנועות הצוואר, עם רגישות צווארית, ללא חסר נוירולוגי, או ממצא חבלתי בצילומי רנטגן. לאור ממצאי בדיקתה, תלונותיה הממושכות והצורך בטיפול פיסיוטרפי ונוגד כאב ניתן לייחס למצבה נכות לפי 37 (5) א בשיעור 10%. נוכח אופיין הדומה של שתי החבלות, יש לייחס לכל אחת מהן מחצית מנכותה הנ"ל. באשר לפגיעה בשורש כף היד הימינית. פגיעתה התמקדה בנזק לרצועות עם אי יציבות קלה בשורש כף היד. טופלה בניתוח ארטרוסקופי, בו תוקנה חוסר היציבות, אך נותרה תסמונת כאב המקשה על תפקודה. בבדיקתה הדגימה נוקשות ניכרת של שורש כף היד, אך בבדיקות עקיפות נצפתה מוגבלות קלה בטווח התנועה, ללא שינוי ניווני, שאינה תואמת את תלונותיה. נוכח קיומו של נזק רצועתי ותסמונת הכאב הממושכת ניתן להעריך את נכותה לפי סעיף 41 (10) ה ימין שתכולתו 10%".

6.         סיכומו של דבר - המומחה קבע בגין התאונה הראשונה 5% נכות (צוואר) ובגין התאונה השנייה 14% נכות (צוואר ויד). כן נקבעו נכויות זמניות.

            התובעת עתרה לקיום בדיקה חוזרת אצל המומחה, לאור החמרה נטענת במצבה. הנתבעות התנגדו לכך. לא הוגשה תגובה להתנגדות. הבקשה נדחתה. חרף זאת, פנתה התובעת למומחה ב"שאלת הבהרה" בעניין זה, והוא השיב, ביום 31.7.07, כי: "התיעוד הרפואי שהעברת לעיוני מעיד על המשך תלונות על כאבים בשורש כף יד ימין, שדרשו טיפול רפואי ונשקל גם טיפול ניתוחי. מהלך זה נצפה על ידי בזמן כתיבת חוות הדעת ולכן נקבעה נכות שהתייחסה לקיומה של תסמונת כאב ממושכת... אין חדש בממצאי הצילומים... המעיד על החמרה במצב... מאחר והתייחסתי בחוות דעתי לנזק בין עצמות שורש כף היד ולתסמונת הכאב, שצפיתי שתתמיד, כך שקבעתי בעטייה נכות, אינני רואה מקום להערכת חוזרת של התובעת".

"נכות תפקודית"/אובדן כושר השתכרות/הפסדי שכר

7.         "נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל. נפסק, כי "אכן גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, ניתן ביום 4.7.05, פיסקה 10). עם זאת, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה, ובוודאי שיש להפריד בין ביטוי זה לבין קביעת הפסד כושר השתכרותו של תובע.  כהבהרת בית המשפט העליון: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות...רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה  של  הנכות  על  התפקוד  בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של  התובע  המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"". (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 - 800 (1995)).

            בצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו של תובע. בפריט זה על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו.

            כאמור לעיל, יש להיזהר מבלבול בין המושגים של "נכות תפקודית" ו"פגיעה בכושר השתכרות". בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, בלי שיידרש כלל לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית (ראו עניין גירוגיסיאן הנ"ל, בעמ' 800). לפיכך נפסק עוד כי: "כשמובאות בפני בית המשפט ראיות על פיהן הפסדי ההשתכרות של התובע בפועל הם בשיעור מסוים, והפסדים אלה משקפים את הירידה בכושר ההשתכרות, ראיות כאלה עדיפות על קביעת ההפסד בהתאם לשיעור הנכות. שיעור הנכות התפקודית יכול לשמש מודד באותם מקרים כשאין ראיות להפסד בפועל כתוצאה מן התאונה ובית המשפט סבור, על דרך האומדן, ששיעור הנכות משקף את שיעור ההפסד" (ע"א 3526/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דנינו, דינים עליון, כרך נז', 717 (2000)).

8.         בעינייננו, אין בסיס מספק כדי לאמץ את טענת התובעת, שלפיה "היד מתה" (עמ' 30 לפרוטוקול). הדבר לא עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של המומחה (אלא יותר עם התרשמותו מ"נוקשות" לא טבעית בזמן הבדיקה הקלינית). לא מצאתי צידוק מספיק לקבוע, שהמשמעות התיפקודית של פגיעות התובעת חורגת בהרבה משיעור הנכות הרפואית (מובן, כי קביעות המל"ל, נכות כללית, בדבר נכות של 50% ביד ימין (לצד 10% בעמ"ש מותני ו - 10% בגין אסטמה), אינן מהוות ראיה לצורך האמור בתיק זה, המתברר לפי חוק הפיצויים).

9.         באשר להיבט ההשתכרותי. אין חולק כי התובעת לא עבדה כלל במשך 18 השנים שלפני התאונה, למעט עבודה במשרה חלקית של כ - 4 שעות בהנהלת חשבונות במשרד רואי חשבון ב-  1994 - 1995 (בשכר של כ - 2,000 ש"ח לחודש). את עיקר חישוב נזקיה סומכת התובעת על כך שמצאה, לטענתה, עבודה, ממש עובר לתאונה הראשונה, אלא שלרוע המזל גדעה זו (והשנייה שבאה בעקבותיה) את ההזדמנות שנקרתה בדרכה. המדובר בעבודה כמנהלת משרד בחברה בשם מגוס מחשבים ותוכנה בע"מ, בבעלותו של אלי שליט.

            הנתבעות מעלות טענה חמורה, שלפיה התובעת, בעלה ומר שליט "המציאו" סיפור מעשה של הצעת עבודה וקבלה לעבודה, זאת לצורכי המשפט. מדובר בטענה שמשמעותה היא ייחוס ביצוען של עבירות פליליות של קשירת קשר, נסיון הוצאת דבר במרמה, עדויות קשר, זיוף מסמכים ועוד. נטל ההוכחה, שעה שבטענות מסוג זה עסקינן, איננו רגיל ואיננו פשוט. אני בדיעה כי הנתבעות לא הוכיחו חשדות קונספירטיביות אלו. משום מה, חרף חומרת הטענות, גם לא הוגשה תלונה למשטרה.  

9.         התובעת הצהירה, בתצהיר עדות ראשית, כי: "... לאחר ששני ילדי הבוגרים גויסו לצה"ל ובני הצעיר התקרב לסיום לימודיו בחטיבת ביניים סיכמתי עם חב' מגוס מחשבים ותוכנה שאתחיל לעבוד בחברתם בתאריך 1.12.02 תמורת 5,200 ש"ח ברוטו + 350 ש"ח נסיעות + קופ"ג 5% עם סיכויי קידום... בעקבות התאונה הראשונה נאלצתי לשנות את התכניות שלי ולוותר על המשרה שהוצעה לי בגלל מגבלותי הרפואיות והתפקודיות בעמוד השדרה ובכתף. עדיין היתה לי תקוה שאתאושש עם הזמן ואחזור למעגל העבודה. אולם התאונה השניה בה נפצעתי בשורש כף יד ימין ובעמוד השדרה החמירה את מגבלותי הרפואיות והתפקודיות וסתמו את הגולל על תקוותי לשוב למעגל העבודה. התוצאה היא שמאז התאונה ועד היום טרם הצלחתי להשתלב בעבודה כלשהיא ואין כל סיכוי שאשתלב בעבודה כל שהיא בעתיד" (סע' 9).

            בעלה, אבי גריידי, הצהיר כי: "התוכנית שלנו היתה שנורית תחזור לעבודתה כמזכירה עם גדילת הילדים - דבר שהתרחש בסוף 2002. קוינו שנורית תוכל לעזור בפרנסת המשפחה עם הצרכים הגדלים עם גדילת הילדים והתחלנו לחפש עבורה עבודה עוד באמצע שנת 2002" (סע' 7).

            אלי שליט, מנכ"ל חברת מגוס, מסר אף הוא תצהיר עדות ראשית, ובו הצהיר: "... ביום 5/11/02 התראיינה במשרדי הגב' נורית גריידי לתפקיד מנהלת משרד בה נקבע כי הנ"ל תחל לעבוד בחברת מגוס החל מתאריך ה- 1/12/02. בתנאי העסקת[ה] נקבע כי היא תשתכר בשכר של 5,200 ש"ח לחודש וכן 350 ש"ח דמי נסיעה, 5% קופ"ג ולאחר 6 חודשים יערך דיון על העלאת שכר. במהלך חודש נובמבר הודיעה הגב' כי נפגעה בתאונת דרכים ולכן לא תוכל להתחיל לעבוד ב - 1/12/02. הואיל וכך נאלצתי לקבל עובדת אחרת תחתיה" (סע' 3 - 6).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ