אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 61687/06

פסק-דין בתיק א 61687/06

תאריך פרסום : 28/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
61687-06
29/07/2008
בפני השופט:
פנינה פליגלמן

- נגד -
התובע:
סבאח מיטל
הנתבע:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. נעים שרון

פסק-דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שארעה ביום 14.5.06 ברחוב מוטה גור בפ"ת בה היו מעורבים אופנוע הנהוג על ידי התובעת עם פרטית הנהוגה על ידי הנתבע 2.

בראשית הדברים ברצוני לציין כי בישיבת יום 25.2.07 נשמעו ראיות בפני וניתן פסק דין. רק בשלב מאוחר יותר , דהיינו בשלב הערעור מצא ב"כ התובעת להמציא חומר "חדש" שלא היה מונח בפני קרי את העדויות שניגבו בתיק המשטרה וכן את כתב האישום שהוגש כנגד הנתבע 2 וההרשעה בהעדר ועל בסיס חומר זה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי כל החומר יומצא בפני על מנת שיינתן פסק דין על פיו .הדברים נאמרים על ידי מין הטעם כי בסיכומיו תוקף ב"כ התובעת את הנתבע והעדה מטעמו בטענה כי העלימו עובדות מבית המשפט ולא ברור לי מדוע מצא ב"כ התובעת לנקוט בלשון זו מקום שהיה עליו לדאוג כי יהא בידו כל החומר הרלוונטי להוכחת תביעתו לרבות חומר הראיות שבתיק המשטרה שלא הוגש על ידו אלא בשלב הערעור.

ומכאן לגופו של עניין.

על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד הנתבע 2 (סעיפים 2,3 ) פנה הנאשם ימינה לנתיב השמאלי כיוון נסיעתו לא שם לב לדרך נסע מול האופנוע והתנגש בו חזיתית. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבלה הרוכבת. מכאן שאין רגליים לטענה כי הנתבע 2 לא הורשע בגרימת התאונה. לציין כי אכן ההרשעה הינה בהעדר ואיני נכנסת כלל לנסיבות בגינן לא התייצב הנתבע לדיון בבית המשפט לתעבורה לכך נתנה דעתה כב' השופטת וישקין בהחלטתה ואכן בפני פסק דין חלוט אשר לא הוגש עליו ערעור.

השאלה העומדת בפני הינה האם יש מקום במקרה דנן לפעול על פי סעיף 42ג'

לפקודת הראיות דהיינו לאפשר לנתבע להביא ראיות לסתור. טוען בפני ב"כ התובעת כי אין להתיר זאת משלא ניתנה הרשות להבאתן. דא עקא שצא ולמד תיק המשטרה לא היה מונח בפני בית המשפט משלא הומצא על ידי ב"כ התובעת. על פי ההסכמה הדיונית הומצא כל החומר בפני ולא רק כתב האישום וסוכם כי יינתן פסק דין על פיו ללא דיון נוסף משמע  לא ניתנה כל הזדמנות לבקש רשות להבאת ראיות לסתור. לא זאת אף זאת כאמור בישיבת 25.2.07 נשמעו כל העדים בפני ואף הוצגו תמונות ממקום התאונה שצולמו בזמן אמת מכן שמצאתי לנכון בנסיבות ועל מנת שצדק יעשה עם שני הצדדים לבחון את מכלול הראיות ולא לקבוע מסמרות על פי כתב האישום וההרשעה בהעדר בלבד.

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות מצאתי לקבוע כדלקמן :

אמנם איני יכולה להתעלם מעובדות כתה האישום וההרשעה דהיינו כי הנתבע 2 ביצע את הפניה ימינה בקשת רחבה וחדר לנתיב הנסיעה הנגדי דא עקא שהשאלה העומדת למבחן הינה האם קיימת רשלנות תורמת של התובעת לתאונה זו והתשובה לכך לטעמי הינה חיובית.

על פי עדות העדה הניטראלית עקף האופנוע הנהוג על ידי התובעת את רכבה במהירות. גם התובעת בגרסתה במשטרה מאשרת כי עקפה את רכב  העדה אם כי לטענתה ארעה התאונה לאחר סיום העקיפה והשאלה הינה האם חזרה התובעת לנתיב נסיעתה זאת לא נאמר ברחל בתך הקטנה. לציין כי העדה הניטראלית מעידה כי העקיפה בוצעה במהירות גבוהה ולא מצאתי לקבוע כי עדה זו שאין לה כל קשר עם מי מן המעורבים בדתה דברים מהרהורי ליבה. לפיכך גם אם תמצא לומר כי הנתבע  במהלך פנייתו ימינה וביצע את הפניה במהירות גבוהה מזו שנטענה על ידו ולא שמר על ימין הדרך אין בכך לנקות את התובעת מרשלנות תורמת לתאונה.

לציין אין בידי לקבל טענת ב"כ התובעת כי עסקינן באי ציות לתמרור האט ותן זכות קדימה ואכן ולא בכדי לא הואשם ולא הורשע הנתבע בעבירה על תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה. קיומו של התמרור היה ידוע הוא מופיע בכל הסקיצות שמצויות בתיק המשטרה וכן העדויות . אשר לתובעת בגרסתה הראשונית והמיידית שנרשמה בכתב ידה אומרת התובעת כי נסעה לפניה מכונית (זו מכוניתה של העדה הניטראלית) היא עברה אותה ובהתקרבה למקום הפריקה והטעינה של היפר נטו ירדה המכונית שנכנסה בה, דהיינו בשלב זה לא טענה התובעת כי חזרה לנתיב נסיעתה. רק בעדותה המאוחרת אומרת התובעת כי התאונה ארעה כאשר סיימתי את העקיפה והתקרבתי לצומת נכנס בה הרכב המעורב אותו לדבריה לא ראתה כלל עד לאירוע התאונה למרות שלפניה שדה ראיה פתוח. לציין כי לא ניתן להתעלם מתמונות המקום שצולמו בזמן אמת מהן ניתן ללמוד כי חלקו האחורי של רכב הנתבע מצוי בנתיב נסיעתו.

התוצאה מכל האמור לעיל ובשים לב מחד לכתב האישום וההרשעה ומאידך למכלול העדויות המצביעות על רשלנותה התורמת של התובעת מצאתי לקבוע כי רשלנותה התורמת מגעת כדי 50% .התובעת יצאה לעקיפה בסמוך לפני צומת לא הייתה ערה דייה לנעשה בדרך לפניה ובכך תרמה בהתנהגותה לאירוע התאונה.

לפיכך אני פוסקת לתובעת 50% מנזקיה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 7114 ש"ח צמוד ליום 14.4.06 בצרוף 10% שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן סכומי האגרות בהן נשאה התובעת.

ניתן היום 29.7.08 בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

                                                             פנינה פליגלמן, שופטת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ