אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 61645/05

פסק-דין בתיק א 61645/05

תאריך פרסום : 11/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
61645-05
23/07/2007
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
מורדוך מרדכי
הנתבע:
עו"ד אזולאי משה
פסק-דין

מונחת בפני תביעה כספית בסך 24,346 ש"ח.

מר מורדוך מרדכי (להלן: "התובע") הינו הבעלים של נכס בעיר תל - אביב - יפו. הנכס דנן הושכר על ידו לחברה בשם "החרש מ.י.א בע"מ" (להלן: "חב' החרש")  במשך שנים ארוכות. בא כוחה של חב' החרש בזמנים האמורים היה עוה"ד משה אזולאי (להלן: "הנתבע").

בין התובע ובין חב' החרש הוסכם כי מחצית מדמי השכירות יועברו לידיו של הנתבע כנאמן אשר יפקיד את דמי השכירות בחשבון בנק וידאג לניכוי המס במקור. עם זאת, גילה התובע בשנת 2005 כי הנתבע לא פתח חשבון בנק כלל וכי כל שעשה היה להחזיק בשיקים בעזרתם הועברו אליו מחצית מדמי השכירות. דא עקא כי החברה הגיעה למצב של חדלות פירעון ובעלה העיקרי נפטר. כך, השיקים של חב' החרש אינם בעלי ערך כלשהו ולטענת התובע הסיבה העיקרית לכך הינה רשלנותו של הנתבע.

בתאריך ה- 14/02/02 נחתם בין התובע לבין חב' החרש הסכם המאריך את חוזה השכירות שנחתם בין הצדדים לתקופה נוספת. בהסכם זה נכתב כדלקמן:

"4.2     יתרת דמי השכירות ולאחר הניכוי במקור תחולק לשני סכומים שווים, כאשר מחצית אחת תשולם למשכיר והמחצית השנייה תופקד בידיו הנאמנות של עו"ד משה אזולאי. (להלן: "הנאמן") "

לטענת התובע, הנתבע הוא זה אשר הגה את סעיף 4 בכללותו ויזם את הוראותיו. רק במהלך שנת 2005, לאחר שנשלחו לתובע מספר מכתבים מבאי כוחו של התובע הודיע הנתבע לתובע כי לא רק שהשיקים מעולם לא הופקדו אלא שהחברה התמוטטה וכי בעל השליטה בחברה נפטר.

משכך, הנתבע לא יכל להיענות לדרישותיו של התובע שינתנו לו כספיו. ועקב סירובו להעביר את הסכום שנדרש נאלץ התובע להגיש תביעתו. לפי הוראות חוק הנאמנות התשל"ט - 1979 וחוק השומרים התשכ"ז - 1967 הנתבע חייב אישית את הכספים דנן עקב פעולותיו ומחדליו.

מאידך גיסא, פרשת ההגנה מעלה תמונה אחרת. להגנתו, טען הנתבע כי פעל ככל שיכל אולם התובע הוא זה שסיכל את עבודתו כנאמן. לטענתו, התובע לא הגיע למשרדיו והתלווה עימו לסניף הבנק בכדי שיוכל לפתוח את חשבון הנאמנות.

בנוסף, טען הנתבע כי הסיבה העיקרית לאי עזרתו של התובע הינה כי הוא נרדף על ידי רשות המיסים ומשכך בחר במודע שלא לפתוח את חשבון הנאמנות. למרות התרעות חוזרות ונשנות לא פעל התובע כפי שהנתבע הפציר בו וכעת אין לתובע להלין אלא על עצמו.

כתב ההגנה מתחיל עם הסבר מדוע עלה הצורך לחלק את דמי השכירות. לטענת הנתבע, היה צורך להבטחת תשלום המס על השכירות במקור עקב העובדה כי התובע לא הציג אישור שאיננו חייב מיסים לשנת 2001. מכיוון שחב' החרש לא רצתה ולא הייתה צריכה להיות זו הנושאת בנטל זה ביקשה לשמור חלק מסך דמי השכירות בחשבון בנק נפרד. משכך, או שישולם המס במקור או לחילופין, בהעדר חובות מס יועבר הסך לתובע.

בתאריך ה-04/12/02 פנה הנתבע לסניף של בנק לאומי לישראל בע"מ בכדי לפתוח את חשבון הנאמנות. עם זאת, לאחר ששלח את הבקשה דנן לבנק בפקס, קיבל תשובה טלפונית כי יש להגיע לסניף הבנק עם הנהנה בכדי לפתוח חשבון נאמנות.

הנתבע שלח מכתב לתובע בתאריך ה-14/01/03 שמיידע אותו על הצורך הנ"ל לאחר שראה כי פניותיו הטלפוניות בנושא העלו חרס.

זמן לא רב לאחר מכן, הנתבע, ב"כובעו" כב"כ חב' החרש נאלץ להודיע לתובע על סיום ההתקשרות בינה לבין התובע ועזיבת המושכר. כמו כן, בתאריך ה-26/03/03 עת שלח הנתבע לתובע מכתב נוסף לעניין סגירת החשבונות בין חב' החרש לבין התובע העלה שוב את עניין חשבון הנאמנות שלעולם לא נפתח. המשפט המסיים את המכתב דנן אומר כך -

"לפיכך, לא נותרה כל ברירה בידי הח"מ אלא להחזיק בנאמנות בשיקים עצמם במקום בתמורתם הכספית, וממילא אין כספים אלה נושאים פירות כלשהם".

תביעה זו הוגשה בהליך של סדר דין מהיר ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות בהתאם לפרק ט"ז בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

דיון

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364)

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו עליו הוא מוטל.

רמת הנטל היא כמובן זו המקובלת במשפט אזרחי דהיינו מאזן ההסתברות או הוכחת הגרסה "המסתברת יותר". אולם, כאשר נתבע מעלה טענה מסוג "הודאה והדחה" נטל השכנוע מתהפך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ