אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 6146/04

פסק-דין בתיק א 6146/04

תאריך פרסום : 12/04/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
6146-04
22/05/2006
בפני השופט:
משה דרורי

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד גד ירדני
הנתבע:
ד.ס.ו.ר חברה לבניין ולהשקעות בע"מ
עו"ד שמעון וקנין
פסק-דין

1.         מינהל מקרקעי ישראל (להלן גם - "המינהל" או "התובע"), חותם, דרך קבע, חוזי פיתוח עם קבלנים ויזמים. בחוזים אלה היזם מתחייב לבנות על המגרש אותו הוא מקבל מאת המינהל, מבנים, וזאת תוך תקופת הפיתוח (שהיא בדרך כלל 24 חודשים). לאחר סיום הבנייה, מתחייב היזם "להכין ולסיים תוך תקופת הפיתוח את כל הפעולות הדרושות לשם רישום המבנים כבית משותף (או בתים משותפים) לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ולבצע לשם כך על חשבונו כל פעולה שתידרש לרבות הכנת תסריטים, צווי רישום, תקנונים וכיו"ב, וזאת - אם ידרוש המנהל מהיוזם לרשום את המבנים כבית משותף כאמור" (סעיף 5(ח) לחוזה הפיתוח).

2.         בתיק שבפני, המינהל התקשר בחוזה פיתוח עם הנתבעת (להלן גם - "היזם") ביום 5.3.1991 (נספח א לכתב התביעה; להלן - "חוזה הפיתוח") לבניית מבני מגורים באשקלון, על שטח 8.6 דונם, בגושים 1232, 1234 (להלן - "המגרש").

3.         בהתאם לסיפא של סעיף 5(ח) לחוזה הפיתוח, אשר הובא לעיל, פנה המינהל, ביום 11.12.02 אל היזם וביקש ממנו, כי יכין ויסיים את רישום המבנים שהוקמו על המגרש, כבית משותף (נספח ב1 לכתב התביעה). המינהל שלח אל היזם תזכורות בעניין זה במהלך שנת 2003 (ביום 4.3.03 - נספח ב2 לכתב התביעה; ביום 4.6.03 - נספח ב3 לכתב התביעה).

4.         לאחר שדרך התכתובת לא הניבה פרי, הגיש התובע ביום 19.4.04 תביעה לבית משפט זה (ת.א. 6146/04). מהות התביעה אשר הוגשה, היא "צו עשה - אכיפת הסכם" והעתירה בסיום כתב התביעה, היא לזמן את הנתבעת לדין, להורות לה לרשום את המבנים במקרקעין כבית משותף בהתאם לסעיף 5(ח) לחוזה הפיתוח ולחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

5.         בכתב ההגנה, לא מכחישה הנתבעת את חבותה לרשום את הבתים המשותפים, על פי חוזה הרכישה. נהפוך הוא, בהערת הפתיחה, מציינת הנתבעת כי התביעה הוגשה כנראה בשגגה, " שכן הנתבעת עשתה ועושה ואף אמורה להשלים בתוך זמן קצר את רישום יחידות המגורים נשוא התובענה בבית המשותף" (סעיף 1 לכתב ההגנה שהוגש ביום 27.6.04).

6.         כבר בהחלטה הראשונה שניתנה בתיק זה על ידי - שעסקה בעיקרה בחובת הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים ביניהם וקביעת קדם משפט - כתבתי כדלקמן: " למותר לציין כי מן הראוי שב"כ הצדדים יצרו קשר ישיר ביניהם, וזאת לאור עמדת הנתבעת בכתב הגנתה כי בכוונתה לבצע את המוטל עליה (ראה: הערת הפתיחה)" (פיסקה 5 להחלטתי מיום ד תשרי תשס"ה (19.9.04)).

7.         גם כאשר הוגשה בקשה לדחיית מועד קדם המשפט, ונעניתי לה, כתבתי בסיום החלטתי: " למותר לציין כי אם יגיעו הצדדים להבנות ולהסכמות ביניהם בדבר מחיקת התביעה, לאור הבטחת הנתבעת כי תעשה כל מאמץ להשלים את הרישום, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט, וכך יתייתר הצורך בקיום קדם המשפט האמור" (פיסקה 6 להחלטתי מיום כא בטבת תשס"ה (2.1.05)).

8.         בפתח ישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בנוכחות באי כוח הצדדים, הצהיר ב"כ מינהל מקרקעי ישראל, עו"ד ח'ורי, את ההצהרה הבאה: "מבחינתי אם יוכח שהבניינים נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כבית משותף, אני אהיה מוכן למחוק את התביעה ללא צו להוצאות" (עמ' 4, שורות 8-7 לפרוטוקול מיום יט אדר ב' תשס"ה (30.3.05)). באותה ישיבה מסר עו"ד בן מוחה, ב"כ הנתבעת כי בית משותף במגרש אחר (שאינו נשוא התביעה) נרשם על ידי המפקח על רישום המקרקעין ברחובות, וכי ביחס למגרש נשוא התובענה, קיבל עו"ד בן מוחה, לדבריו, את השטרות חתומים מן המנהל לפני שלושה שבועות ויש צורך עדיין לקבל תסריטים מן המודד, והחומר יוגש לרשם המקרקעין תוך עשרה ימים.

            עמדת ב"כ התובע היתה כי "התוצאה היא החשובה" (עמ' 5, שורה 1 לפרוטוקול הנ"ל), ועמד על כך כי יש לסיים את רישום הבתים המשותפים.

            בסיום ישיבה זו קבעתי כי הצדדים ידווחו לבית משפט עד 14.4.05 מה עלה בגורל המסמכים, האם הם נחתמו, האם הם הוגשו ללשכת רישום המקרקעין, ובנוסף לכך קבעתי קדם משפט נוסף לבדיקת ביצוע האמור לעיל ושמיעת הערכת זמן של ב"כ הנתבעת לסיום הליכי הרישום (עמ' 6-5 לפרוטוקול).

9.         הדיווחים הגיעו באופן חלקי, ולכן בהחלטתי מיום ט' ניסן תשס"ה (18.4.05) ביקשתי, כי לקראת קדם המשפט הבא יבצעו הצדדים את מלוא המוטל עליהם וכי ב"כ הנתבעת יהיה מצויד במידע עדכני לגבי מועד הגשת המסמכים לרישום ומועד משוער לרישום הבתים המשותפים.

10.       בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום י"א ניסן תשס"ה (20.4.05), דווח כי התקנון המוסכם והמתוקן של הבניינים נחתם על ידי סגן הממונה המחוזי במינהל וכי העניין הועבר ללשכת רישום המקרקעין ברחובות. בסיום הדיון ביקשתי מב"כ הנתבעת כי ידווח לי, לאחר חג הפסח תשס"ה, האם הבתים כבר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין.

11.       לאחר קבלת דיווחו של עו"ד בן מוחה, ב"כ הנתבעת, על שיחותיו עם הפקידים בלשכת רישום המקרקעין, הבנתי כי העניין נמצא בשלבים מתקדמים וציינתי כי " אני מעריך את המאמצים של ב"כ הנתבעת, אך, כמובן, יש לזכור כי לעניין רישום נדל"ן בלשכת רישום המקרקעין, אין די במאמצים, אלא הקובע הוא עצם הרישום בלבד" (פיסקה 5 להחלטה מיום ב' אייר תשס"ה (11.5.05), עמ' 10 לפרוטוקול). בסיום החלטה זו, קבעתי קדם משפט נוסף ליום 29.5.05, וזאת לפי בקשת ב"כ הנתבעת, אשר הביע אופטימיות, כי הרישום יסתיים תוך מספר ימים.

12.       לאחר שקיבלתי ביום 25.5.05 את הודעת ב"כ הנתבעת כי צווי רישום הבית המשותף הגיעו למשרדו חתומים (והם הוגשו במלואם לבית המשפט), ניתנה על ידי החלטה ביום י"ז אייר תשס"ה (26.5.05), לפיה אני מבטל את קדם המשפט וכי לעניין ההוצאות ושכר טרחה, אם עומד על כך התובע, עליו להגיש בקשה נפרדת ועל הנתבעת להגיב עליה. כמו כן כתבתי באותה החלטה כי לגוף העניין אתן פסק דין למחיקת התביעה, לאור הסכמת הצדדים.

13.       ב"כ התובע, עו"ד ח'ורי,  הגיש בקשה מסודרת ומנומקת לפסיקת שכר טרחה והוצאות (בש"א 1957/05). בחלק העובדתי של הטיעון, מדגיש ב"כ התובע כי הציפייה היתה לכך, שרישום הבית המשותף ייעשה בשנת 2003 (בעקבות מכתבי הדרישה והתזכורות של המינהל אל הנתבעת; ראה פיסקה 3 לעיל). ברם, הנתבעת החלה לפעול לרישום הבית המשותף רק לאחר הגשת כתב התביעה באפריל 2004, והליכי הרישום נמשכו תקופה ארוכה והסתיימו רק ביום 25.5.05, וזאת בניגוד להכרזת הנתבעת בפתח כתב הגנתה כי תסיים את הרישום תוך זמן קצר מיום הגשת כתב ההגנה (שהוגש ביום 27.6.04).

            במסגרת הטיעון המשפטי, טענת התובע היא, כי נאלץ להגיש את התביעה לאחר שלא קיבל תשובה למכתביו, ואילו הנתבעת נהגה בשב ואל תעשה. ב"כ התובע, מדגיש את חשיבות רישום המבנים כבתים משותפים, וזאת על רקע תפקידו של המינהל כגוף ציבורי ממשלתי, אשר מנהל את קרקעות המדינה ונכסיה, ופועל בהתאם לנהלים קבועים.  אי תשלום שכר טרחת עו"ד לב"כ המינהל, משמעו הטלת נטל הוצאה זו על כלל הציבור. על אף שהתביעה תימחק, עדיין זכה התובע בסעד המבוקש, דהיינו: הנתבעת אכן רשמה את הבית המשותף, אך באיחור רב וכתוצאה מן ההליכים המשפטיים, ולכן עליה לשאת בהוצאות המשפטיות  של התובע.

            ככל שמדובר בגובה שכר טרחת עורך הדין, טענת ב"כ התובע היא, כי יש לפסוק לו סכום שלא יפחת  מהתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, בהתאמה למקרה שלפנינו. ב"כ המבקש צרף את טבלת תעריפי שכר טרחת עורך דין של מינהל מקרקעי ישראל, ואשר על פיה עולה כי שכר הטרחה בגין "תביעה לפסק דין הצהרתי" הוא 6,000 ש"ח (סעיף 6 לטבלה האמורה; בהמשך הסעיף נקבע תשלום של 700 ש"ח בגין כל ישיבת הוכחות החל מהישיבה השלישית, אך ברור שאין לסיפא תחולה בענייננו, שכן הטיפול בתיק הסתיים לפני שלב ההוכחות). בקשתו האופרטיבית היא כי בית משפט יפסוק לו שכר טרחת עורך דין על פי טבלת תעריפי מנהל מקרקעי ישראל הנ"ל (סעיף 17 לבקשה).

14.       ביקשתי את תשובת המשיבה (הנתבעת) לבקשה לתביעת שכר טרחת עורך דין (החלטתי מיום כ"ח אייר תשס"ה (6.6.05) בבש"א הנ"ל.

15.       המשיבה, בתגובתה, חוזרת על הטענה שנטענה בפתח כתב ההגנה, כי התביעה הוגשה בשגגה, שכן, לטענת הנתבעת, היא עשתה את כל הנדרש לרישום יחידות המגורים נשוא התובענה כבית משותף. בהמשך, מתייחסת הנתבעת לכך שהאיחור ברישום נבע בחלקו מכך שהמינהל דרש שרישום הבית המשותף יהיה על שם רשות הפיתוח (טענה זו לא ברורה לי, שכן בעותק שהוגש אלי מצו רישום הבית המשותף נכתב כי הבעלות תרשם בשם מדינת ישראל בשלמות). כמו כן, מציין ב"כ הנתבעת, כי היתה שביתה ארוכה במשרדי הממשלה ממאי 2003 עד ינואר 2004 ולכן לא ניתן לתלות את קולר האיחור בנתבעת. בהמשך תגובת הנתבעת, מתייחס ב"כ הנתבע למסמכים נוספים שהוחלפו בין הצדדים ואשר הצריכו חתימות, וכן מזכיר הוא את הפניות לבנק כדי שהאחרון יחתום על מסמכים נוספים.

            במסגרת הטענות המשפטיות, גישת הנתבעת היא, כי אין להטיל עליה הוצאות  וכי לא היתה הצדקה מלכתחילה להגיש תובענה באמצע הליך הרישום. לחילופין, מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי גם אם היה מקום לפסוק הוצאות לחובתה, יש לפעול על פי תקנה 512 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), אשר מסמיכות את בית המשפט, מטעמים מיוחדים, לפסוק שכר טרחת עורך דין בסכום נמוך מזה של התעריף המינימלי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ