אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 613/99

פסק-דין בתיק א 613/99

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
613-99
01/11/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
גדזייב אלמר
הנתבע:
1. הרץ יצחק
2. כלל חב' לבטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לנפגעי תאונת דרכים בע"מ

פסק-דין

א.         מבוא

1.         התובע, יליד 13.11.64, אזרח מדינת אזרביג'אן שבחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר), נפגע בתאונת דרכים קשה, שאירעה בבוקרו של יום 9.9.98. תאונה, אשר הותירה אותו נכה בגופו ובנפשו לצמיתות. התאונה הוכרה אף כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובעטיה נקבע לתובע נכות צמיתה, כפי שעוד יבואר בהמשך.

2.         בהתאם, הוגשה תביעה זו, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975.

לנוכח אופים של התאונה וההליך, אין הצדדים חלוקים ביניהם בסוגית החבות, וכן בסוגית קביעת אחוזי נכותו הרפואית של התובע - אשר נקבעו על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, תחייב קביעה זו אף לצורך התביעה דידן.

3.         במועד התאונה, היה מעמדו של התובע בארץ מעמד של שוהה בלתי חוקי. אף מצבו המשפחתי אינו בהיר דיו. שכן התובע, שהינו בן הדת המוסלמית, התגרש מאשתו היהודיה בשנת 92, עת התגוררו השניים באזרביז'אן. לטענתו, הוא המשיך לחיות יחד עימה כבני זוג נשואים עד שנת 1994, עת עלתה בת זוגו ארצה יחד עם שני ילדיהם המשותפים. ביום 10.5.95 הגיע התובע ארצה באשרת תייר, אך נשאר בארץ ואף עבד, כאשר, לטענתו התאחד עם אשתו ומשפחתו עד היום.

סביב סוגית מעמדו האזרחי והמשפחתי של התובע התמקדה עיקר המחלוקת שבין הצדדים בהליך זה שבפני.

בעוד התובע טוען כי התאחד עם בני משפחתו, והגיע ארצה על מנת לחיות בה יחד עמם, טוענת הנתבעת, כי התובע התגרש מבת זוגו, שלא על מנת להתאחד עימה מחדש, הוא הגיע ארצה כשוהה בלתי חוקי, ללא כוונה וללא אפשרות להתאזרח בה. בהתאם יש לקבוע את גובה הפיצויים המגיעים לו.

ואכן, אין ספק כי לקביעת מעמדו של התובע, השלכה של ממש לגבי קביעת שיעור הפיצויים המגיע לו.

4.         על רקע הדברים האמורים, חלוקים ביניהם הצדדים בסוגית כושר השתכרותו של התובע, וקביעת המיקום הגאוגרפי לקביעת כושר זה, האם בישראל, או באזרביג'אן. כן חלוקים ביניהם הצדדים בסוגית הגריעה מכושר השתכרותו של התובע, על רקע נכותו הרפואית; בסוגיית גובה השתכרותו בארץ בעבר, והפסד השתכרותו; וכן בסוגית ההוצאות הרפואיות, עזרת צד ג', לרבות סיעוד, וכן הוצאות שיקומו.

ב.         רקע עובדתי

5.         התובע, בן הדת המוסלמית, נולד, כאמור, ביום 13.11.64 בכפר סמוך לבקו שבאזרביג'אן. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון, הוא החל ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בקו. אגב לימודיו, גויס לצבא ברית המועצות בשנת 1983, שם שירת עד שנת 1985. לאחר מכן המשיך בחוק לימודיו עד שנת 1990. במהלך שירותו הצבאי הכיר את הגב' לריסה אגרונוב, שהינה יהודיה. השנים נישאו בשנת 1986. במהלך לימודיו ולאחריהם הועסק התובע בעבודות שונות ומשונות. חרף השכלתו ככלכלן ומנהל חשבונות, הועסק התובע, בין היתר, בעבודות לא מקצועיות שונות, כמפורט בכרטיס העבודה שלו, שהוצג כמוצג ת/1. על פי המידע העולה מכרטיס זה עלה כי התובע החליף מקומות עבודה חדשות לבקרים כאשר הוא הועסק, כסבל, כמסגר, כפועל לא מקצועי במספר מקומות, "כלכלן בכיר" בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למשך 6 חושים עד אשר התפטר), בנאי, סבל בבית קפה וכיוצא באלה.

6.         בשלב זה אעשה אתנחתא ואציין, כי התובע מציג עצמו כאדם בעל כושר ומוסר עבודה גבוהים במיוחד, התובע מציג עצמו כך בתצהיר עדותו הראשית, ובסיכומיו בכתב תוך שימוש בשפה מליצית. לא כך למדתי מן המוצגים שהוצגו ולא מן העדויות שנשמעו. לעניין זה, נוטה אני לקבל את עמדת הנתבעים, לפיה התובע לא הצליח להתמיד לעבוד ברציפות, ולו במקום עבודה אחד, יותר ממספר חודשים. כאשר, ממרבית המקומות בהם עבד פוטר או התפטר, כחלוף מספר חודשים. כך גם נראה הרקע התעסוקתי שלו באזרביג'אן - רקע בלתי יציב, אשר אופיין במעבר תדיר ממקום עבודה אחד למשנהו, והחלפת סוגי מלאכה שונים - רובם לא מקצועיים, או בתחום עבודת הכפיים. כאשר התובע נחקר בעל פה, בשאלות שאינן נוגעות לעברו התעסוקתי, חזר, פעם אחר פעם, על המנטרה כי "לא היה לו זמן", הואיל וטרוד היה בעבודתו הקשה. זאת בין שנשאל על כך ובין אם לאו.

7.         נראה, כי נישואיו של התובע ללריסה היו בניגוד לרצון בני המשפחה של שני בני הזוג. מכל מקום, בשנת 1991 חפצו בני משפחתה של לריסה לעלות ארצה. לכך התנגדו בני משפחתו של התובע, אשר, לשיטתו, חתימתם נדרשה לצורך נסיעתו. על כן התגרשו השניים בשנת 1992. חרף זאת לא עלתה לריסה ארצה. לטענת בני הזוג בא הדבר לנוכח העובדה כי הסתבר להם כי לריסה בהריון. השניים המשיכו להתגורר כבני זוג עד שנת 1994. או אז עלתה לריסה ארצה עם שני הילדים, והתובע נותר באזרביג'אן.

8.         ביום 10.5.95 הגיע התובע ארצה. לטענתו הוא החל להתגורר עם בני משפחתו: גרושתו ילדיו והורי הגרושה, בחיפה, כאשר מיד החל לעבוד בעבודות שונות, בעיקר בתחום הבניה וההסעדה.

לטענת התובע, הוא הגיע ארצה במטרה לעלות אליה, ולהתיישב בה לצמיתות, למען התאחד עם בני משפחתו. מאידך מטילים הנתבעים ספק באשר לכנותו של התובע, הן באשר לטענה כי הוא בא ארצה על מנת להתגורר בה לצמיתות, והן באשר לכוונה לחזור ולגור עם בת זוגו - גרושתו. מכל מקום, אף מבלי לבחון את טענותיהם הארוכות יתר על המידה של בעלי הדין בסוגיה זו, קיימות מספר תהיות ותמיהות, אשר לא הושמע להן מענה הולם מצידו של התובע. כך, לא צלח בידי התובע להסביר את העובדה כי מאז הגיע ארצה, לא נקט כל פעולה שהיא, משך למעלה משלוש שנים, על מנת לקדם את מאוויו אלה, שעה שבמשך תקופה זו היה מעמדו בארץ מעמד של שוהה בלתי חוקי, כאשר כל העת הינו חי בפחד מתמיד שמא ילכד על ידי שלטונות ההגירה ויגורש מן הארץ. סבורני, כי אכן יש רגליים לתהיות אשר מעלה באת כח הנתבעים, באשר לחוסר המעש של התובע בנדון. התובע יכול היה להגיש בקשה לרישיון עבודה ולרשיון לשהיית קבע בארץ. התובע ולריסה יכולים היו לצאת את הארץ, בתקופה בה דרכונו של התובע היה תקף, על מנת להינשא מחדש בחו"ל. אלא שהתובע בחר לנקוט במדיניות של בת יענה, ולשיטתו, להמשיך ולעבוד בפרך, במספר עבודות במקביל - כך שלא היה לו פנאי לבצע פעולות חיוניות שנדרשו למימוש כוונותיו, תוך שהוא בוחר להמשיך ולחיות בפחד מפני שלטונות ההגירה.

התנהגותו זו של התובע מטילה צל כבד על טענותיו. אף עדותו ועדות זוגתו בבית המשפט בסוגיה זו נשמעה מתחמקת ובלתי אמינה. כל אימת שהתובע נשאל בסוגיה זו, הוא חזר למקלט "העבודה הקשה", אשר גזלה את כל זמנו.

אף נתתי דעתי לתמיהות, שהעלתה באת כח הנתבעים, באשר לעובדה כי ברישומי בית החולים רמב"ם מופיעה כתובת שונה מכתובת מגורי לריסה. שכן, בעוד לריסה התגוררה ברח' ירושלים 33 חיפה, נרשמה ברישומי בית החולים הכתובת רח' ארלוזורוב 28, חיפה. ואילו בבקשה לתשלום תכוף, ובכתב התביעה, נרשמה הכתובת: רח' יוסף 35. בפי התובע ולריסה לא היו תשובות לקושיות אלה, פרט לכך שעמדו בתוקף על דעתם כי התגוררו בצוותא.

9.         כאמור, במהלך השנים בהם שהה בארץ כשוהה בלתי חוקי, החליף התובע מספר מקומות עבודה. מקום עבודתו האחרון של התובע היה בהיפר נטו בחיפה, שם עבד כעובד קבלן כח אדם בשם א. קרן עד ליום התאונה (9.9.98).

10.        רק כשנתיים לאחר התאונה, החל התובע לטפל בנושאי נישואיו וקבלת רישיון עבודה ורישיון לשהיית קבע בארץ. ביום 5.10.00, לאחר שלריסה נסעה לאזרביזאן, וטיפלה בנושא חידוש דרכונו, פנה התובע למשרד הפנים וקיבל רישיון עבודה ארעי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ