אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 61284/06

פסק-דין בתיק א 61284/06

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
61284-06,182456-06
02/09/2007
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
ויסלר יוהנה
הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

התביעה שלפני הינה להצהרה כי אין התובעת חייבת ארנונה בגין מקרקעין שבחזקתה ולהשבת כספים שגבתה עיריית תל אביב, באמצעות הליכי גביה מינהלים, בגין חובות ארנונה לשנים עברו.

ואלו העובדות הצריכות לעניין:

1.                  התובעת ויסלר יוהנה (להלן:  "התובעת") ניהלה מאבק משפטי ממושך לקבלת זכות החזקה ברח' יצחק שדה 6 בתל-אביב (להלן: "המקרקעין"), עליהם היו בנויים בעבר צריף עץ (להלן: "הצריף") ומבנה בלוקים (להלן: "המבנה"). בסופו של המאבק, בשנת 2000 נרשמו שתי היחידות על שמה.

2.         הנתבעת, עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") ניהלה שני חשבונות ליחידות, ח-ן 0533-0060-009-40 לצריף, שסווג כמחסן וח-ן 0533-0060-001-28 למבנה.

3.         התובעת השכירה את המקרקעין או חלק מהם לשוכרת, שהשתמשה בו לאיחסון.

4.         הצריף נשרף ואילו המבנה, ששימש דיירים מוגנים כבית מלאכה, הוכרז כבלתי ראוי לשימוש.

5.         החל משנת 2002 דרשה התובעת כי העירייה תבטל את חיוב הארנונה למבנה. בשנת 2002 בוטל החיוב לתקופה 1/4/02- 31/12/02 וניתן לה פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש. בשנת 2003 בוטלו, לבקשת התובעת דרישות הארנונה עד 30/6/04 והפטור האמור הוארך.

6.         התובעת טענה כי למרות שגם הצריף לא היה ראוי לשימוש, המשיכה העירייה לחייבה בגין ארנונה ליחידה זו, ואף נקטה בעיקולים, הוציאה מיטלטלין מביתה ומכרה אותם, וגרמה לה לחסרון כיס של 40,030 ש"ח. עוד נטען כי הליכי גבייה אלו נעשו על ידי הרשות בחריגה מסמכות ו/או בהתרשלות אשר דינה השבה ופיצוי בגין עוגמת נפש.

8.         העירייה טענה כי החל משנת 2002 לא חייבה את התובעת בגין תשלומי ארנונה עבור הצריף, משום שהוגדר כנכס שאינו ראוי לשימוש אולם קודם לכן חייבה אותה על פי הדיווחים שקיבלה. כך למשל, דווחה העירייה על החזקת הדייר המוגן מר פיליבה. משפונה האחרון, על פי צו בית המשפט, נרשמה התובעת כמחזיקה. בשנת 1999 הושכרו המקרקעין לחברת "מטרונום" (להלן: "מטרונום") אשר דיווחו על פינויים החל מ 1/2000. לעירייה  לא דווח כי הצריף איננו ראוי עוד לשימוש, אלא בשנת 2002עת פנתה אליה התובעת לראשונה ועתרה לביטול החיוב, רטרואקטיבית.

9.         לטענת העירייה, החיוב שרבץ על הצריף הינו לתקופה שבין החזקת הדייר המוגן ל"מטרונום", 1/5/98-1/1/99, ומ- 1/1/00 ועד למתן הפטור. לגבי המבנה, האחרון היה רשום על שם מחזיק אחר, "משה הר בע"מ" עד 1.11.01, ומאותה עת נרשם על שם התובעת, ולבקשתה, ניתן לה פטור מחיוב הארנונה מאותו מועד. המחלוקת, לגבי המבנה, מתייחסת לתקופה 1.5.98- 1.1.99 ולתקופה שבין 1.1.00 ל-1.1.02, כאשר במהלך שנה שלמה בין שתי התקופות הושכרה היחידה לצד שלישי ונעשה בה שימוש.

10.        הגבייה המנהלית כמו גם תביעת ההשבה, מתייחסות אם כן לצריף ולמבנה לגבי התקופה שקדמה להודעת התובעת ו/או המחזיק.

11.        העירייה מסתמכת על ס' 330 לפקודת העיריות לפיו חלה  על המחזיק חובת ההודעה על כי הנכס אינו ראוי לשימוש, וכי הפטור יחול ממועד ההודעה ואילך. לטענתה, אין ביכולתה לבדוק את תוכן ההודעה, רטרואקטיבית, במיוחד כשמדובר בנכס מוזנח שלמרות מצבו נעשה בו שימוש, לאחסנה.

12.        עוד ובמיוחד נטען כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה, זאת מכיוון שהסמכות לדון בטענות לגבי סוג הנכס, גודלו ואופן השימוש בו, נתונה למנהל הארנונה, והשגה על קביעתו מוגשת לוועדת הערר לענייני הארנונה ולאחריה נתונה זכות הערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

13.        התובעת טענה כי כבר הגישה תביעת השבה לפני וועדת הערר אולם זו דחתה את תביעתה מחוסר סמכות. לשיטת התובעת, מנועה העירייה לטעון היום כנגד סמכות בית המשפט, ולסמכות ועדת הערר, לאחר שטענה היפוכו של דבר. דהיינו, משדחתה וועדת הערר את התביעה מחוסר סמכות, קמה סמכותו של בית משפט זה לדון בה. עוד נטען כי עניינן של טענות התובעת איננו נופל לגדרי ס' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר") הקובע סמכויות ועדת הערר.

14.              דיון והכרעה 

            החלטה זו מתייחסת לטענת העירייה לחוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה.

ס' 3 לחוק הערר קובע כי:                                                                                     א)" מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת     התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

1)      הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום.

2)      נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גודלו, או השימוש בו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ