אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 60955/03

פסק-דין בתיק א 60955/03

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60955-03
13/07/2005
בפני השופט:
דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
אוסטרובסקי אלכסנדר
הנתבע:
בן משה לוי יעקב
פסק-דין

1.         תביעת נזיקין בגין אירוע תקיפה שהתרחש ביום 9.12.2001 בשעה 21:00 לערך, בהיכל התרבות בתל-אביב. במהלך האירוע שימש התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") כסדרן באולם בשעה שהנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") צפה לראשונה בחייו בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית. במהלך אותו אירוע הפעילו הצדדים כח זה מול זה ובעקבות אותו אירוע הוגש כנגד הנתבע כתב אישום לבית המשפט השלום בתל-אביב (ת.פ 1344/03 - להלן: "ההליך הפלילי").

2.         בכתב האישום שהוגש בהליך הפלילי, יוחסו לנתבע עבירות של איומים לפי סע' 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ותקיפה חבלנית לפי סע' 380 לאותו חוק. כב' השופטת דיסקין, לאחר ששמעה את עדויות הצדדים, הרשיעה את הנתבע בעבירות שיוחסו לו וגזרה את דינו.

3.         על יסוד העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, טוען התובע בכתב התביעה, כי הנתבע תקף אותו, ומשכך עליו לפצותו מכוח הוראות סע' 23(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968 - עוולת תקיפה. התובע עותר לפיצוי בסך כולל של 50,997 ש"ח וזאת בשל נזק לא ממוני: כאב וסבל בסך 48,232 ש"ח; וכן בגין סיעוד על ידי קרוביו בסך 1,000 ש"ח והפסדי שכר בסך 1,265 ש"ח.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד התובע בגדרה עתר לפיצוי בגין כאב וסבל בסך 45,000 ש"ח וכן לפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בסך 1,000 ש"ח ובסך הכל עתר התובע שכנגד לפיצוי בשיעור של 46,000 ש"ח.

4.         הצדדים חלוקים לעניין נסיבות האירוע ושיעור הנזק.

בעדותו חזר התובע על גרסתו, אשר אומצה כאמור בהליך הפלילי (ראה עמ' 3 ו-4 להכרעת הדין), לפיה במהלך הקונצרט ביקש הנתבע לצאת את האולם תוך כדי הקונצרט כדי להטיל מימיו. בהתאם לנהלים, הבהיר התובע לנתבע כי לא יוכל לחזור למקומו באולם, אלא ייאלץ עם חזרתו מהשרותים לצפות בקונצרט מהיציע עד לשעת ההפסקה. לכששב הנתבע לפתח האולם, ניסה, בניגוד לנהלים, לשוב למקומו וכתוצאה מכך התובע תפס את ידו, במטרה להרחיקו מהדלת ולמנוע ממנו להיכנס לאולם, או אז תקף אותו הנתבע ונגח באפו.

בעדותו בבית המשפט שב התובע והדגיש כי פעל בהתאם לנהלי היכל התרבות והבהיר לנתבע כי לא יוכל לחזור למקומו. לדברי הנתבע, הוא לא דחף מיד את התובע, אלא ביקש ממנו בצורה יפה כי יאפשר לו להיכנס לאולם, אך זה לא שעה לפנייתו.

לשאלת בית המשפט הבהיר התובע, כי כבר בעת שיצא הנתבע את האולם, אמר לו הנתבע כי על אף הנהלים, יש בכוונתו לחזור למקומו (ראה עמ' 4 ש' 2 לפרוטוקול).

בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, חזר הנתבע על נסיבות האירוע מנקודת מבטו. הנתבע מציין כי עקב מצבו הבריאותי בהופעות ממושכות חייב הוא לצאת לשירותים ומצהיר הנתבע : "זמן קצר לאחר תחילת הקונצרט, הייתי חייב לצאת בשנית, ואז פניתי לצאת והתובע ניסה למנוע את יציאתי לשירותים וכאשר ביקשתי להכנס לחזור למושבי, המאבטח מנע זאת ממני ובראותי כי נבצר ממני לצאת מפעםלפעם לשירותים ... ביקשתי ממנו לאפשר לי לחזור למושבי ליטול את חברתי שאצלה היו מפתחות מכוניתי לצאת יחדיו ונוותר על כל הקונצרט". לגירסתו פעל מתוך הגנה עצמית, לאחר שהתובע תקף אותו. בעדותו שב הנתבע וטען כי הוא חולה סכרת, וכי התובע פגע בו גופנית.

5.         כתב האישום והכרעת הדין התקבלו כראיה בתיק.

סע' 42א' לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), מורה כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם יהיו קבילים כראיה לכאורה לאמור בהם במשפט האזרחי המתנהל נגדו.

בדברי ההסבר להצעת החוק שפורסמה בהצ"ח תשל"ב עמ' 264 נאמר כי הטעם לכך נעוץ בשניים:

א. "למנוע במידת האפשר שבתי משפט שונים יסיקו מסקנות שונות ממערכת עובדות אחת.

ב. לפשט את הדיון בצמצום כמות הראיות שבית המשפט האזרחי יהיה חייב לשמוע ובמניעת חזרה על טענות שכבר נטענו או שאפשר היה לטעון, בבית המשפט הפלילי, לעניין המסקנות העולות מן העובדות".

סע' 42ג' לפקודה מתיר להביא ראיה לסתור או לחזור ולהשמיע ראיה שכבר נשמעה במשפט הפלילי, מקום בו ניתנה לכך רשות על-ידי בית המשפט, רשות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים בלבד וכדי למנוע עיוות דין (ראה: ע"א 350/74 מ.ל.ט בע"מ נ' ממן , פ"ד כט(2) עמ' 217-218).

בענייננו לא נתבקשה רשות להבאת ראיות מטעם הנתבע לסתור את ממצאי פסק הדין, ובכך ויתר על זכותו.

כעולה מהכרעת הדין, עדותו של התובע היא שזכתה לאמונו של בית המשפט. מעמדן הראיתי של הקביעות בהליך הפלילי הופכות למעשה לראיה כמעט מכרעת, אלא אם קיימות ראיות אחרות המחלישות את ראיות התובע, כגון רשלנות תורמת, הסתכנות מרצון וכו'.

סיכומיו של הנתבע מושתתים ברובם על ניסיון חוזר להציג בפני בית המשפט תשתית עובדתית שונה מזו שזכתה לאמון בית המשפט בהליך הפלילי.

6.         לא ניתן לקבל את טענת הנתבע כי התובע היה זה שתקף אותו בעוד שהנתבע פעל מתוך הגנה עצמית (סע' 4 לתצהיר). הוא הדין באשר לטענתו כי הפגיעה אירעה תוך כדי דחיפות הדדיות, וכי התובע הוא זה שתקף את הנתבע (סע' 7, 9, 11, 14 לתצהיר). כל הטענות הללו נוגדות קביעות חד משמעיות ומפורשות בהכרעת הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ