אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 60720/05

פסק-דין בתיק א 60720/05

תאריך פרסום : 07/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60720-05
02/07/2007
בפני השופט:
עידית ברקוביץ'

- נגד -
התובע:
מרציאנו מוריס
עו"ד ברק יוסף-עו"ד רו"ח
הנתבע:
אוחיון עמיחי
עו"ד אבן-ארי יצחק
פסק-דין

כללי

1.         תביעה שטרית בגין שני שיקים:

שיק ע"ס 55,920 ש"ח ז.פ. 15/6/03 ושיק ע"ס 111,000 ש"ח ז.פ. 8/1/04. השיקים הם בחתימתו של הנתבע (להלן: " הנתבע" או " אוחיון") לפקודת התובע ( להלן:" התובע" או " מרציאנו").

הרקע העובדתי ותמצית המחלוקת

2.         קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ נשוא תביעה זו, הגיש התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שבעה שיקים משוכים על ידי הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ 0148599037 ( להלן :"תיק הוצל"פ 2003").

לאחר שהתובע נקט בהליכים בתיק הוצל"פ 2003, הגיעו הצדדים להסכמה אשר באה לידי ביטוי באישור שנחתם על ידי התובע בפני הנוטריון, עו"ד שמואל אלטלף (להלן:" האישור").

לשון האישור היא:

"אני הח"מ מואיס מרציאנו דרכון צרפתי מס' 84901 YT 00 מאשר בזה כי מקבל היום 05/07/04 בהעברה בנקאית לחשבוני בבנק בינלאומי הראשון ברחוב אחד העם סניף ראשי שמספרו 046 בתל אביב, סך של 28,600$ ארה"ב (עשרים ושמנה אלף ושש מאות דולר ארה"ב) מאת עמיחי אוחיון ת.ז. 317303964 ובכך אין לי כל טענות ו/או תביעות כלפי עמיחי אוחיון וכי תיק ההוצל"פ מספר 0148599037 שנפתח על ידי ייסגר בזה ללא דיחוי למרות שקיימת יתרת חוב בתיק."

אין חולק כי הנתבע שילם לתובע את הסכום הנקוב באישור.

לשיטת התובע, נועד האישור לסיים סכסוך ספיציפי אשר התייחס רק לתיק הוצל"פ 2003 ואין בו כדי למנוע ממנו להגיש לביצוע את השיקים נשוא הדיון.  

לשיטת הנתבע, עם ביצוע התשלום המוסכם, הרי שעל פי האישור סולקו כל טענותיו של התובע כלפיו.

לטענת הנתבע, הוא  פרע את השיקים נשוא הדיון והאישור מהווה הוכחה ניצחת ונוספת לכך שאין יסוד לתביעה זו.

הכרעה

3.         לאחר שבחנתי את הראיות שבפני והתרשמתי מן העדויות, הריני קובעת כי דין התביעה להידחות.

המסגרת המשפטית- עקרונות פרשנות

4.         האישור הינו מסמך הנתון לפרשנות. המטרה העיקרית של הפרשן, בבואו לפרש את הטקסט הינה לעמוד על אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתכנים אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. לשון האישור הינה נקודת המוצא לפעילות הפרשנית, אך אין זו נקודת הסיום. כלשונו של כב' הנשיא ברק: " השלב הראשון (גזירת אומד הדעת הלשון הברורה) עשוי להיות נקודת מוצא של ההליך הפרשני. אסור לו שיהא גם נקודת סיום. הפרשן צריך לעבור לשלב השני (גזירת אומד הדעת מתוך נסיבות חיצוניות) ולחזור לשלב הראשון וממנו לשני, הלוך וחזור, ללא כל מגבלות של "לשון ברורה" או "לשון עמומה", שתנוח דעתו כי עלה בידו לגבש את אומד דעתם של הצדדים לחוזה. עם "נתון" חיוני זה ייגש לשליפת המשמעות המשפטית ממגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט. רק אז תנוח דעתו, כי לשון החוזה היא ברורה." ( א' ברק בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מ"ט (2) 265, בעמ'  299- 300 מאגר נבו).

וכן:

"בפרשנות של טקסט חוזי, על הפרשן לעשות כל שניתן לעשות כדי לתת לטקסט החוזי אותו פירוש אשר יגשים את תכליתו ולא ינגוד לה. עם זאת, גישה זו מניחה פירוש אפשרי של הטקסט. היא פועלת במסגרת כללי הפרשנות המקובלים. כללים אלה מחייבים נקודת אחיזה ארכימדית בלשון החוזה".(ע"א 2553/01 - ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל . פ"ד נט(5), 481 ,עמ' 530-531. מאגר נבו)

5.         המחלוקת מתמקדת בשני המשפטים האחרונים של האישור:

"...ובכך אין לי כל טענות ו/או תביעות כלפי עמיחי אוחיון וכי אני מורה בזאת שתיק ההוצל"פ 0148599037 שנפתח על ידי יסגר בזה ללא דיחוי למרות שקיימת יתרת חוב בתיק".

מילות הטקסט האמורות נתונות לפרשנות. מחד, ניתן לומר כי המשפט השני המתייחס לסגירת תיק ההוצל"פ מהווה וויתור אך ורק ביחס לחוב זה ואינו מלמד על וויתור כולל (כטענת התובע) ומאידך, ניתן לומר, כי ההתייחסות לתיק ההוצל"פ היא דוגמא פרטנית לכלל שברישא, באופן שהתובע מוותר על כל חובותיו של הנתבע ובכללם על תיק ההוצל"פ (כטענת הנתבע).

לטעמי, פרשנות הנתבע את האישור, הינה הפרשנות המתיישבת יותר עם לשון האישור ותכליתו. הצהרת התובע כי אין לו טענות ו/או תביעות כלפי הנתבע, היא הצהרה כללית המלמדת על וויתור גורף וכולל. התוספת בענין סגירת תיק ההוצל"פ, באה לפרט ולהדגיש את התחייבות התובע לסגור תיק הוצל"פ אשר היה תלוי ועומד באותה עת כנגד הנתבע. במילים אחרות: הוויתור שברישא הוא וויתור כללי  המונע מהתובע לבוא בטענות או תביעות כנגד הנתבע, כאשר התוספת בסיפא, באה להדגיש את הפעולה המעשית המתחייבת מהוויתור והיא סגירת תיק ההוצל"פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ