אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 60252/04

פסק-דין בתיק א 60252/04

תאריך פרסום : 30/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60252-04
26/08/2007
בפני השופט:
אליהו בכר

- נגד -
התובע:
סוקי מוחמד
עו"ד ר. רוכברג
הנתבע:
1. אריה בע"מ - חברה לבטוח
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד א. רוטקופף
פסק-דין

1.         מבוא

בפניי תביעת התובע, יליד 11.5.80 לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 23.4.01 וכל זאת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

במסגרת תביעתו לא עתר התובע למינוי מומחים ולמעשה הינו עומד על פיצוי בגין כאב וסבל בלבד.

הנתבעות,שלא שללו קיום ביטוח בר תוקף למכונית, שללו טענות התובע הן לעצם היות האירוע תאונת דרכים והן לעצם התרחשותו בכלל, תוך טענה כי מדובר באירוע מבוים ולפיכך הוריתי על דיון תחילה בנושא החבות ובסיכומו, לאחר סיכומי ב"כ התובע גם לעניין הנזק, הוריתי על סיכומים גם לעניין זה. לאחר הגשת סיכומי הנתבעות, נפנה ביהמ"ש למתן פסק-דין, כאמור.

2.         נושא החבות

            לצורך הוכחת החבות העידו שלושה; התובע, שמסר תצהיר, (ת/1), לפיו בתאריך 25.4.01, (בשונה מהאמור בכתב  התביעה, שם צוין 23.4.01,) בשעות הצהריים ,הוא נסע ברכב סובארו יחד עם בן דודו כוסאי בכביש הראשי בג'לג'וליה, מנוע המכונית התחמם, השניים ירדו מהמכונית ופתחו את מכסה המנוע כאשר התובע סובב את מכסה הרדיאטור חצי סיבוב, ראה שהאדים יצאו, אמר לכוסאי להתרחק ואז סובב סיבוב מלא את המכסה, אלא שאז המים הרותחים מהרדיאטור הותזו לכיוון פניו ולחלק העליון של גופו, ועור גופו החל מתקלף. משהגיע לביתו הנמצא מרחק של כ-5 דקות ממקום התאונה, אביו של כוסאי לקח אותו למרפאה בכפר, שם קיבל עזרה ראשונה והופנה לבי"ח בלינסון, שם אושפז למשך 9 ימים. לאחר שחרורו המשיך לקבל טיפול רפואי בגין הנזק שארע לו. התובע צירף אף תמונה המציגה אדמומיות בפניו ובפלג גופו העליון באזור החזה והיד השמאלית, עדות לנזקו, וכן צירף מכתב שחרור ובו מצוין כי אושפז בביה"ח בלינסון מ-23.4.01 עד 2.5.01 ובסעיף התלונה העיקרית מציין מכתב השחרור :

"בזמן פתיחת רדיאטור נפגע ממים רותחים בחזה, גב עליון, צוואר ופנים".

 בחקירתו הנגדית נשאל האם מטרת הנסיעה היתה הבאתו למקום לימודיו במכללת תל-אביב והשיב שכן, כמו כן נשאל כמה זמן לקח עד שהרכב התחמם והשיב כ-5 דקות, בנוסף ציין כי הבן דוד נהג ברכב ולא הוא. עם זאת, הוצגה לו הודעה אותה מסר לחוקר הנתבעת בתאריך 27.11.01 (נ/1) החתומה בחתימת ידו, ולפיה בתאריך 23.4.01 בשעה 15.30 לערך נהג התובע ברכבו של בן דודו סוקי כוסאי מסוג סובארו ולצידו ישב סוקי כוסאי. הם יצאו מבית התובע לכיוון תל-אביב ללימודים כאשר לפני צומת ג'לג'וליה, כ-50 מטר בערך, ראה התובע כי מחוג החום ברכב עלה למעלה, ומראה שהמנוע חם מאוד ואז עצר התובע בצד ופתח את מכסה המנוע ואת מכסה הרדיאטור וכתוצאה מכך הותזו מים רותחים לפלג גופו העליון. משנשאל מדוע מסר לחוקר כי הוא נהג ברכב, השיב כי לא אמר לחוקר שנהג אלא ישב ליד הנהג, ולשאלת ביהמ"ש השיב כי יש לו רשיון נהיגה גם לרכב זה. ב"כ הנתבעות הודיע כי לרכב זה ביטוח לכל נהג. התובע הוסיף בחקירה נגדית כי רכבו היה במוסך בכפר, ובכל מקרה לרכבו היה ביטוח  תקף באותה עת. כמו כן ציין, כי לא היו עדים נוספים לאירוע פרט לו ולבן דודו.

לשאלת ביהמ"ש השיב כי המרחק מביתו למקום הארוע כ-50 מטר. עם זאת הוסיף כי לא יצא מהבית ישירות ללימודים, אלא בן דודו הנוהג נסע קודם כל לענייניו בטרם אמורים היו לנסוע למכללה.

ממקום הארוע הגיע כאמור לביתו ודודו לקח אותו למרפאה בג'לגו'ליה, שם קיבל עזרה ראשונה והדוד לקח אותו לבי"ח בלינסון. 

בנוסף, מסר תצהיר בן הדוד כוסאי סוקי (ת/2) ולפיו ב-25.4.01 הוא נהג במכונית והתובע עמו. כאשר נסעו בכביש הראשי לג'לג'וליה ולאחר שמנוע המכונית התחמם, ירדו השניים מהמכונית, פתחו את מכסה המנוע, כשראה את התובע מסובב את מכסה הרדיאטור חצי סיבוב, שניהם התרחקו עד שכל האדים יצאו, ואז התובע חזר לרדיאטור ולפתע המים הרותחים של הרדיאטור הותזו על פניו וגופו. התובע החל זועק מכאבים, השניים נכנסו למכונית והעד הסיע את התובע לביתו כשאביו לקח את התובע למרפאה בכפר.

גם עד זה נחקר בחקירה נגדית ולא זכר כי מטרת הנסיעה היתה נסיעה ללימודים בתל-אביב. מכל מקום, ציין כי הוא נהג ברכב, כי שניהם פתחו את המכסה, אך לא זוכר מי פתח את מכסה הרדיאטור, אולי הוא, עד שיצאו כל האדים. אח"כ התובע התקדם ופתח את יתרת המכסה והמים עפו לו לגוף. העד לא זכר כמה זמן נסעו עד שעצרו, עם זאת, מקום היציאה היה מהבית שבזמנו גרו בו השניים יחדיו.העד לא יכול היה לזכור מה המרחק שנסעו מהבית, עם זאת ידע לומר כי מרחק העצירה של הרכב מהצומת היה כ-30-40 מטר, וכי לא זכור לו אם היו עוד עדי ראיה לארוע; בעקבות הארוע לקח את התובע הביתה ולמרות שמנוע הרכב התחמם הוא נסע בו ללא מים. כשהגיעו לבית קרא לאביו, שלקח את התובע למרפאה.

במועד הדיון ב-18.9.06 העיד מר סוקי שריף, דודו של התובע, שנטל אותו לד"ר רבי איוב בג'לג'וליה,וציין שהאירוע היה בסביבות שעה  15.00 עד 16.00, והוסיף שנטל התובע מהמרפאה של הרופא לבי"ח בלינסון. העד ציין כי נמסר לו שהתובע נפגע מהרדיאטור של הסובארו,וכי התובי היה זה שנהג בסובארו, אך לא ידע לציין כיצד הגיעו חזרה לביתם ואף לא ראה את מכונית הסובארו.

בסיכומיה בע"פ ביקשה ב"כ התובע להאמין לתובע ולעדים מטעמו אליהם יש לצרף את הדיווח המיידי וההגעה לביה"ח ואת העובדה כי לא הוצגה כל גרסה נגדית. בנוסף עתרה לפיצוי בשיעור מירבי בגין כאב וסבל והודיעה כי אין מקום למינוי מומחים.

הנתבעות מצידן מסרו סיכומיהן בכתב ולפיהן התובע אינו עומד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכחת תביעתו וביקשו לראות באירוע - אירוע מבוים, ובתובענה - תביעת סרק. לטעמן, מדובר בעדים מעוניינים בני משפחה אחת, מועד האירוע לפי התצהירים (25.4.01) שונה מהמועד המצוין במכתב  השחרור מביה"ח (23.4.01), התובע מעיד כי האירוע מתרחש בדרך למכללה בת"א, מאידך, בן דודו מעיד כי האירוע היה בדרכם למגרש חומרי בנין בכפר, כמו כן התובע מציין כי בן דודו נהג, בעוד שבהודעתו לחוקר הנתבעת (נ/1) מסר שהוא זה שנהג ברכב. לכך מצטרפת עדותו של הדוד לפיה התובע הוא זה שנהג ברכב, כן נמצאה סתירה בנושא מי קרא לדוד על מנת שייטול את התובע למרפאה, כשבמקום אחד מציין בן הדוד כי הוא זה שקרא לאביו, ואילו הדוד אומר בעדותו כי אמו של התובע קראה לו, וביקשה לראות בעדויות אלה סתירות המפריכות את גרסת התובע, בנוסף, בעובדה ולפיה למרות שביהמ"ש התיר לתובע לזמן את ד"ר רבי איוב לעדות, אותו רופא אצלו קיבל התובע את הטיפול הראשוני, לא זומן הרופא, וההימנעות יש בה כדי לאשש את טענת הנתבעות ולפיכך לא מורם הנטל. לחלופין ציינה כי שיעור הנזק לא יכול לעלות על הסך של 4,000 ש"ח.

3.         דיון

            אין חולק כי קיימות סתירות בגרסת התביעה, השאלה הינה האם גרסאות אלה הן מהותיות עד כדי כך שיש בהן כדי לסתור את גרסת התובע מניה וביה. לא יכולה להיות מחלוקת למעשה כי התובע ניזוק כתוצאה מחומר חם שפגע בפלג גופו העליון ובפניו. האישורים שצורפו מביה"ח מהמחלקה לכירורגיה פלסטית ,מחדר המיון  ודו"ח סיכום המחלה, כולם מצביעים על כך כי התובע נפגע כתוצאה מהתזת מים רותחים על גופו. כל אלה גם מתאימים אחד לשני, ולטיפול שקיבל, שלא התייחס למעשה לסיבה אפשרית אחרת למקור הנזק. השאלה שצריכה להישאל עתה הינה האם המים הרותחים מקורם ברדיאטור המכונית הנטענת, או ממקור אחר. בעניין זה, כאמור, קיימות סתירות. הראשונה, מתייחסת למועד האירוע, עם זאת, ולמרות העובדה ולפיה שני העדים, הן התובע והן בן דודו מציינים את המועד 25.4.01 בתצהירם, עדיין כתב התביעה מציין תאריך 23.4.01, וכך גם האישורים הרפואיים ולפיכך סתירה זאת אינה מהותית מבחינתי.

            אשר לשאלה מי נהג ברכב במועד האירוע. אמנם, קיימת סתירה בין טיעוני התובע בעצמו כאילו בן דודו נהג ברכב, לבין העובדה לפיה מסר גרסה (נ/1) לחוקר הנתבעות, ולפיה מי שנהג ברכב הינו התובע בעצמו. עם זאת, ניתן ליישב את הסתירה באופן מסוים לאור האמור בסיפא בנ/1, שם אומר התובע כדלקמן:

" נסעתי עם בן דודי שהיה אמור לקחת אותי לביה"ס והייתי אמור לחזור באוטובוס קו 51. בדרך כלל אני נוסע ברכבי מסוג פיאט אונו, אולם באותו יום רכבי היה במוסך. "

בכך ניתן לראות כי מי שמסיע את התובע הינו בן הדוד דווקא, שכן התובע אמור לחזור באוטובוס ויתכן, לראות בכך דווקא תקלה שנבעה מכתיבת החוקר. התובע כאמור הכחיש את נהיגתו ואת ציון עובדה זו לחוקר בחקירתו הנגדית בביהמ"ש. עדותו של הדוד בענין זה הינה עדות מפי השמועה באשר למי נהג ברכב, ולכן, משקלה נמוך ביותר ואינה יכולה להוות למעשה תמיכה לגרסה מי נהג באמת ברכב, ובכל מקרה, המשמעות של מי שנהג ברכב בעת הארוע אינה אקוטית, מכיוון שמתברר שלרכב ביטוח לכל נהג ולכן אין זה משנה אם נהג ברכב התובע או בן דוד, אלא לעניין הכרסום בגרסת התובע באשר להתרחשות האירוע בכללותו. לטעמי, הכרסום הוא בעניין זה שולי. יתר הסתירות המתייחסות למי הזמין את הדוד לקחת את התובע לבדיקת רופא, בין אם היה זה בן הדוד או אמו של התובע, וכן עובדת אי זימונו של הרופא, ד"ר איוב לעדות, למרות המשמעות שיש לאי-העדתו של עד זה, עדיין נדמה כי במאזן ההסתברויות  גוברת הגרסה ולפיה התובע אמנם נפגע עת פתח את מכסה הרדיאטור והאירוע הינו בבחינת תיקון דרך ולפיכך גם תאונת דרכים לפי החוק וכך הנני לקבוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ