אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 59685/06

פסק-דין בתיק א 59685/06

תאריך פרסום : 04/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
59685-06
13/07/2008
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
1. משה פאר
2. ארמונות פאר (משה) חב' לבנין עבודות ציבוריות מסחר והשקעות בע"מ

עו"ד אמנון חכימי
הנתבע:
1. אופלטקא מפעל לחריטה אוטומטית בע"מ
2. מנהל עזבון המנוח אופלטקא שמעון ז"ל

עו"ד גל הררי
עו"ד יצחק אבואב
פסק-דין

1.    שמעון אופלטקא ז"ל שלח יד בנפשו ב-26.4.04. התובע שהיה לדבריו ידידו ומעורב בעסקיו, והתובעת 2, חברה שבבעלות התובע, מבקשים לחייב את הנתבעים לסלק להם חוב בגין שיקים שנוכו בתיווכו של התובע, וכן חוב לתובעת בגין חומרים ועבודות שבוצעו על ידי התובעת 2 בבנין שבבעלות הנתבעת 1 ברח' בצלאל 10, רמת גן. החוב הנטען בגין השיקים עומד על סכום של 193,531 ש"ח (קרן), והחוב הנטען  לתובעת 2 עומד על 182,000 ש"ח.

2.    תובענה זו הוגשה רק באוקטובר 2006, שנתיים ומחצה לאחר מות המנוח, אך התובע פנה אל הנתבע 2, תחילה בעל-פה ובהמשך בכתב, כבר בסמוך לאחר הפטירה, ובקשו להסדיר את סילוק החובות הנתבעים כאן  (מכתבו למנהל העיזבון סומן נ/1). הנתבע 2, אשר משמש מנהל עזבונו של המנוח, טיפל בענייניו של המנוח עוד בחייו; היה מודע לקשריו עם התובע, והאחרון קיווה להיעזר בו בגביית החובות, אלא שהנתבע 2 הבהיר לתובע שללא הסכמת היורשים אין ביכולתו להיענות לדרישותיו, והנחה אותו לפנות לערכאות. התובע עשה כעצתו, והוא תובע כאן מכל אחד מהנתבעים גם את חובו של הנתבע האחר - את הנתבעת 1 גם בגין החוב האישי של המנוח בטענה שתמורת השיקים שימשה אותה בעסקיה, ואת הנתבע 2 כמנהל העיזבון של המנוח - גם בגין החוב הנטען של הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), לתובעת 2  (להלן: " התובעת"). לעניין זה מסתמכים התובעים על מצג של המנוח כלפי  התובע, שהחוב הזה ייפרע. 

3.    הנתבע 2 מאשר בכתב הגנתו: השיקים נשוא התביעה, אכן חתומים על ידי המנוח - אישור זה ניתן על ידו הואיל וחתימת המנוח מוכרת לו אישית; ידוע לו שהתובע ניכה עבור המנוח שיקים אך אין לו ידיעה ספציפית ביחס לשיקים נשוא התביעה, ואף לא ידוע לו על ערבות כלשהי שהתובע נתן בגין השיקים; ידוע לו שהתובעת אכן ביצעה עבודות תחזוקה בבניין שברחוב בצלאל ברמת-גן, אך גם בעניין זה אין ברשותו מידע ספציפי ביחס לעבודות שתמורתן נדרשת עתה.

הנתבע 2, ביקש וקיבל פטור מהגשת תצהיר עדות ראשית, וכן מסיכומים, אך הוא זומן לעדות על ידי התובע, ו"בהזדמנות" זו חזר על עמדתו שאין בידו להכריע בשאלות שבמחלוקת משום שאין לו כלים לכך. "עדיף שבית המשפט יכריע בסוגיה הזו של החוב ולא אני... לא נכנסתי אף פעם...לעובי הקורה כי לא הייתי במעמד להכריע בשאלות כאלה" (פרוטוקול מ-7.11.2007, עמ' 12, 13).

4.    התביעה השטרית.

התובע מבקש להיפרע מהנתבעים בגין 4 שיקים בסכום כולל של 193,531 ש"ח, אשר נמשכו על ידי המנוח לפקודת נפרע בשם: "שרמן תעשיות אלומיניום בע"מ" (השיקים הוגשו וסומנו ת/1-ת/4).

2 שיקים, האחד בסכום של 43,531 ש"ח שזמן פירעונו ב-4.5.04 (ת/1), והשני בסכום של 50,000 ש"ח שזמן פירעונו ב-5.6.04 (ת/3) - הוצגו לפירעון והוחזרו על ידי הבנק הנמשך בציון הערה: " המושך נפטר". לא כן 2 השיקים האחרים - עליהם אין סימן שהם הוצגו לפירעון. מדובר בשיקים בסכום של 50,000 ש"ח כ"א, שזמני פירעונם ב-15.5.04 וב-15.6.04. (סומנו ת/2 ו-ת/4 בהתאמה).

על גב השיקים ת/1 ו-ת/3 מופיעה חתימת הסב של הנפרעת וכן חתימת הסב של אדם או עסק בשם: "ק.נ.ש"; על גב השיקים ת/2 ו-ת/4 מופיעה בנוסף לחתימת הסב של הנפרע, חתימת הסב של "סנאבי סחר 5 שיווק בע"מ".

יצויין כי בעת פטירת המנוח היו בידי התובע 2 שיקים נוספים - אלה היו שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת (כאן) ונחתמו בשמה על ידי המנוח. השיקים הללו הוגשו על ידי התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרת הסדר עם הנתבעת, שולמה לתובע תמורתם, כמעט במלואה. גם השיקים הללו היו משוכים לפקודת שרמן תעשיות אלומיניום בע"מ והוסבו על ידה ועל ידי אותה "סנאבי" שמופיעה על השיקים ת/2 ו-  ת/4.

אין לפנינו מידע ביחס לזהות הנפרעת על פי השיקים - שמה, אגב, אינו מופיע באתר רשם החברות שבאינטרנט - ומכל מקום, בין שמדובר בנפרע שאינו קיים ובין שלא - נראה לי שהגרסה הגרעינית של התובע לפיה השיקים הללו קשורים לעסקות הניכיון שהוא התבקש לבצע עבור המנוח - נכונה. גרסה זו נתמכת כזכור גם על ידי מנהל העיזבון, כפי שעולה מכתב ההגנה שהגיש.

אלא מאי, בעוד שביחס לשיקים  ת/1 ו-ת/3 יש ראיות מספקות שהתובע שילם את תמורת השיקים הללו - אין ראיות כאלה ביחס ל-2 השיקים האחרים - ת/2 ו-ת/4.

5.    גרסת התובע היא שהמנוח שלא הכיר פורטי שיקים, נהג לבקשו לנכות עבורו שיקים אצל גורמים חוץ בנקאיים, כשאת התמורה שקיבל עבור השיקים היה הוא מעביר למנוח אישית או באמצעות אחד מאנשי הנתבעת. לדברי התובע, המנוח פרע תמיד את השיקים שנוכו עבורו, אך לאחר פטירתו נאלץ התובע עצמו לשלם לפורטי השיקים את תמורתם והוא מסביר:  כמי שתיווך בעסקת הניכיון מוחזק התובע על ידי פורט השיק כאחראי לפירעונו על ידי המושך, וזה גם כאשר התובע אינו מקבל על עצמו אחריות פורמאלית כמסב או כערב.

אלא שההסבר הזה, אפשר לנתבעת להעמיד כנגד התביעה השטרית את קו ההגנה הבא: התובע לא ערב לפירעון השיקים בערבות כמשמעה בפקודת השטרות - ערבות כזו מצריכה לפי הפקודה מסמך בכתב - והוא גם לא חתם על השיקים, כך שגם מחויבות של מעין מסב לא קיבל על עצמו. מכיוון שכך, ומאחר שמדובר בתביעה שטרית,  מה ששילם לפורטי השיקים  שולם על ידו, אם אכן שולם, כמתנדב והוא אינו זכאי לחזור על מושך השיק או מי שבא בנעליו.

ב"כ התובע משיב על כך: "טענות הנתבעת 1 בדבר ערבותו או אי ערבותו של התובע לשיקים נשוא הדיון אינן רלבנטיות כלל ומוטב שלא הועלו. לתובע 1 שתי עילות ברורות וחד משמעיות נגד העזבון, האחת:מכוח "אחיזתו" בשיקים נשוא הדיון שנמסרו לו לאחר שחוללו, כנגד תשלום תמורתן. השניה: מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט".

6.    ואכן, ההיסב האחרון שעל גב השיקים הוא "היסב על החלק" מה שהופך את השיקים לשטר "בר-פרעון" למוכז" לפי סעיף 7(ג) לפקודה; מי שמחזיק בשטר כזה הוא "אוחז" כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, וככזה הוא זכאי להיפרע בגין השטר.

עם זאת, התובע לא נעשה " צד שחתימתו מצויה על השטר", ועל כן אין עומדת לזכותו חזקת התמורה שלפי סעיף 29(א) לפקודה. מכיוון שכך, עליו הנטל להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים הללו. התובע טוען אומנם שהמנוח קיבל מידיו את תמורת השיקים בניכוי העמלה, אך הוא אינו מסתמך על כך כי אם על  התמורה שהוא נתן עבור השיקים לפורטי השיקים, לאחר שחוללו.

ואכן, ביחס לשיקים ת/1 ו-ת/3 קיימות ראיות מספקות לכך שהתובע שילם עבורם. השיקים הוצגו לפירעון וחוללו; מי שחתום על גב השיקים כמסב, חתם על אישור שהוא קיבל שיקים של התובע, חלף השיקים שחזרו; יש גם חשבונית מס וקבלה של עוזי יזי (ק.נ.ש.) (מצורף לנ/1), והתובע מציג דפי חשבון שמהם עולה, כי חשבונו בבנק מרכנתיל דיסקונט חויב בסכום זהה לסכום השיקים ת/1 ו-ת/3 בגין שיקים שמספריהם תואמים למספרי השיקים החלופיים אשר מופיעים באישורו של ק.נ.ש.

את התביעה בגין 2 השיקים הללו שסכומם הכולל הוא 93,531 ש"ח, יש אפוא לקבל ככל שהיא מכוונת לנתבע 2, בתפקידו כמנהל עיזבונו של המנוח. אין כל ראיה לכך שבכספים שהמנוח קיבל בגין השיקים הללו נעשה שימוש לצרכי הנתבעת, וגם אילו הייתה ראיה כזו - אין זה כלל מובן מאליו שעל הנתבעת היה לשאת בתשלום החוב בגינם.  

7.    אשר לשיקים ת/2 ו-ת/4 בסכום של 50,000 כ"א - גם ביחס לשיקים האלה הוצג אישור של המסב - במקרה זה "סנאבי" - שהוא קיבל שיק של התובע חלף השיק "שחזר" (האישורים מצורפים נספחים ד' 3 ו-ד'4 לתצהיר התובע). ואולם, למרות מה שנכתב באישור - השיקים ת/2 ו-ת/4 לא "חזרו" במובן המקובל, משום שכלל לא הוצגו לפירעון, ולבד מעדותו של התובע, אין ראיות אשר תומכות בטענתו שהוא אכן שילם עבורם לאותו סנאבי, מה שמעמיד בספק את עצם קיומה של עסקת ניכיון בשיקים ת/2 ו-ת/4.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ