אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 59492/05

פסק-דין בתיק א 59492/05

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
59492-05
16/08/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. משה גת
2. ראובן גת
3. אורלי גלמן
4. גרשטנבליט זהבה

הנתבע:
1. אסיאס שבתאי
2. אסיאס נמרוד

פסק-דין

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום חוב בסך של 92,653 ש"ח, שעילתו בחוזה שכירות שנכרת בין צבי גרשטנבליט ז"ל ורעייתו זהבה ( להלן: "המשכירים"), לבין חברת לירון דלתות מתקדמות בע"מ ( להלן: "החברה"), לפיו הושכר לחברה אולם ברח' דנגור 41, בני ברק ( להלן: "המושכר") לצורך הפעלת נגרייה. חוזה השכירות נכרת ביום 26.10.1996 והוארך מעת לעת. הנתבעים ערבו לקיום התחייבויות החברה כלפי המשכירים.

2.         ביום 19.1.2003 הוארך חוזה השכירות עד ליום 22.10.2003. החל מיום 23.3.2003 וכלה ביום 23.10.2003 חוללו באי פרעון בזה אחר זה כל השיקים שמשכה החברה בגין דמי שכירות. ביום 13.7.2003 דרשו המשכירים מהחברה ומהנתבעים לפנות את המושכר עד ליום 22.7.2003, בשל הפרת חוזה השכירות.

3.         לטענת התובעים המושכר פונה רק ביום 9.1.2004. עוד קודם לכן הגישו התובעים תביעה לסילוק ידה של החברה מן המושכר (ת.א. 53875/03). החברה לא התגוננה וביום 1.4.2004 ניתן פסק פינוי נגד החברה.

4.         בתביעה הנוכחית, שהוגשה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים מכח ערבותם לחובות החברה, טענו התובעים כי הם זכאים לתשלומים שונים, שעיקרם דמי שכירות מוגדלים בסך 60 דולר ליום החל מהמועד בו נדרשה החברה לפנות את המושכר ביום 22.7.2003 ועד לפינויו בפועל ביום 9.1.2004, פיצוי מוסכם בגין אי תשלום דמי השכירות וחובות חשמל וטלפון.

5.         הנתבעים ביקשו רשות להתגונן והעלו שלל טענות להגנתם. הטענות כולן נדחו, למעט טענה אחת בגינה ניתנה להם רשות להגן, היא הטענה לפיה המושכר פונה ביום 22.10.2003 ולא רק ביום 9.1.2004. בעקבות כך נטלו התובעים פסק דין חלקי נגד הנתבעים, ונוהל הליך של שמיעת הוכחות רק לגבי מועד הפינוי של המושכר.

6.         בעקבות פטירתו של צבי גרשטנבליט ז"ל לאחר הגשת התביעה, צורפו כתובעים נוספים ילדיו, בתור יורשים, לפי החלטה מיום 8.5.2006.

7.         מטעם התובעים העידו ילדיו של צבי גרשטנבליט ז"ל, משה גת ואורלי גלמן.

8.         משה גת ( להלן: "משה") העיד כי אביו ביקש ממנו להתלוות ביום 24.11.2003 לפגישה שנקבעה עם הנתבע 1, שבתאי אסיאס ( להלן: "שבתאי") לשם החזרת החזקה במושכר. שבתאי לא הגיע לפגישה. המושכר היה במצב מוזנח ונותרו בו חפצים שונים שלא פונו, ובהם מלגזה, מדחס, קורות מתכת, רהיטים וחלקי רהיטים, פקס, כלי ניקוי ועוד. בפתח האולם היו גרוטאות ברזל ועץ. בקירות נותרו חורים, שמשות שבורות וחוטי חשמל גלויים. משה תיעד את מה שראו עיניו בתמונות שצילם במקום, אשר הוגשו כראיה.

9.         אורלי גלמן ( להלן: "אורלי") העידה על שיחות טלפון רבות שניהלה עם שבתאי כדי לזרזו לפנות את המושכר. חלק מהשיחות אף הוקלטו על ידה. חלק מתצהירה הוא עדות שמיעה, משום שהיא מעידה על דברים שאמר לה אביה המנוח. מכל מקום, היא עצמה שוחחה עם שבתאי בטלפון פעמים רבות, ולדבריה הוא הבטיח לה לפנות את המושכר, אך פעם אחר פעם התחמק מלקיים את התחייבותו. זוהי אינה עדות שמיעה, משום שמדובר בדיווח על הודאת בעל דין- שבתאי- באי פינוי של המושכר. בסופו של דבר, ביום 12.12.2003 החזיר פועל של שבתאי את מפתחות המושכר. כיוון שנותרו נזקים במושכר, הוחזרו המפתחות ביום 22.12.2004 לשבתאי כדי שיתקנם. שבתאי לא תיקן את המושכר, ואת המפתחות החזיר בשנית ביום 9.1.2004.

10.       שבתאי טוען בתצהירו כי פינה את המושכר בסוף חודש אוקטובר 2003. לדבריו, עובר לפינוי הציגה בפניו אורלי דרישות קנטרניות לביצוע עבודות במושכר. הוא גם טוען כי השביח את המושכר, למרות שלא קיבל רשות להגן בטענה זו. פשיטא שאין צורך לדון בטענות שכבר נדחו במסגרת בקשת הרשות להגן.

דיון

11.       מתוך עיון בתמונות שצילם משה במושכר ומחוצה לו ביום 24.11.2003,  עולה כי נכון לאותו מועד, טרם הושלם פינויו של המושכר. כאשר בתוך המושכר עומדת מלגזה השייכת לשבתאי, והכניסה למושכר חסומה בגרוטאות מתכת, לא ניתן לקבל את טענתו של שבתאי לפיה המושכר פונה כבר חודש קודם לכן. נסיונו של בא כח שבתאי לטעון כאילו צבי ז"ל הסכים לכך שהמלגזה תעמוד בתוך המושכר הוא בלתי משכנע על פניו. איזה אינטרס היה לו לצבי ז"ל להסכים לדבר כזה, המפריע לשימוש באולם, כאשר היחסים בינו לבין שבתאי התדרדרו כבר עד כדי הגשת תביעה לפינוי? יצויין כי טענה זו של שבתאי אפילו לא נטענה מפיו שלו, לא בתצהירו ולא בעדותו, אלא הועלתה לראשונה מפיו של בא כוחו בעת חקירתו של משה. מובן שלא זו הדרך להוכיח טענה עובדתית כה חשובה.

מכל מקום, מקובלת עליי עדותו של משה בדבר תגובתו של אביו כאשר ראה את המלגזה באולם:

" אבי כעס שזה היה שם, זה לא ידיעה מה אמר או לא אמר, אבל לא עולה על דעתי שאבי היה מסכים לדבר כזה, הוא כל כך כעס מה שהשוכר עשה לו ולכן לא היה נותן לו להשאיר מסמר. הוא כעס שזה עוד שם." (ע' 12 לפרוטוקול).

            גם הטענה לפיה הגרוטאות שהותירה החברה לא היו בתוך המושכר אלא מחוצה לו, אינה יכולה להתקבל. כעולה מתוך התמונה שצילם משה, מדובר בכמות לא מבוטלת של גרוטאות עץ ומתכת, בפתח הכניסה למושכר, והותרתן במקום היוותה הפרעה לשימוש הסביר בו, שכן מדובר במקום אשר נועד לשמש לחניית רכבים המגיעים למושכר. וכדברי משה:

            " זה נמצא בחניה של המבנה, וזה חלק מהמושכר, זה חניה של אבי ז"ל וזה היה בתוך החניה, וזה גם חסם את הכניסה המקורית למבנה שהשוכר העדיף לא להשתמש." (ע' 13 לפרוטוקול).

12.       ראיה חותכת לכך שהמושכר גם לא פונה אפילו עד ליום 23.12.2003 ניתן למצוא בדו"ח בדבר ביצוע פעולה מבצעית, מוצג ת/1, שנערך על ידי פקידי ההוצל"פ שביקרו במושכר במועד זה, במסגרת הליכי עיקול שנקט צבי ז"ל נגד החברה. מתוך הדו"ח ת/1 עולה כי במושכר היה עובד של החברה, אדם בשם משה, אשר קיבל לידיו עותק של הדו"ח, וחשוב מכך, פקידי ההוצל"פ רשמו את המטלטלין שנמצאו במושכר, והם מכונת קידוח, מכונת חיתוך, כחמישים פלטות דיקטים גדולים, כעשרים פלטות דיקטים בינוניים וכארבעים פלטות דיקטים קטנים. לא מצאתי בתצהירו או בעדותו של שבתאי כל התייחסות לעובדה זו, המעידה כאלף עדים על כך שהמושכר טרם פונה מציוד ביום 23.12.2003.

            יצויין כי שבתאי עצמו לא היה נחרץ בטענה לפיה פינה לחלוטין את המושכר בחודש אוקטובר 2003, שכן כאשר נשאל האם הוא יכול לומר בוודאות שלא נותרה אף מכונה בנגריה, השיב:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ