אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 594/04

פסק-דין בתיק א 594/04

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
594-04
20/02/2007
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
עיזבון המנוח אחמד מאי ז"ל ע"י יורשתו על-פי דין עפאף מאי
עו"ד עבדאללה ואכד
הנתבע:
1. המנוח שוכרי נגיב חאזן ז"ל
2. סחניני מוחמד נאיף
3. חסן מאי
4. מרים מיכאיל

עו"ד אלי עבוד
פסק-דין

1.         תביעה למתן פסק דין המצהיר כי התובע - עיזבון המנוח אחמד מאי ז"ל (המנוח להלן: "אחמד") - רכש את זכויותיו (2/8) של המנוח שוכרי נג'יב חאזן ז"ל (להלן: "שוכרי") שעיזבונו הוא הנתבע 1, במקרקעין הידועים כגוש 18525 חלקה 61 (להלן: "המקרקעין").

2.         התביעה בשם עיזבונו של אחמד הוגשה על-ידי אשתו ויורשתו על-פי צו ירושה מכוח הדין השרעי שניתן ביום 4.3.2004. הנתבעים הינם עיזבונו של שוכרי, שיוצג על-ידי בנו ג'לאל, וכן בעלי זכויות נוספים במקרקעין.

            על-פי נסח הרישום שהוצג, רשומים על שמו של שוכרי ז"ל 2/8 חלקים מהמקרקעין; על שם הנתבע 2 - סחניני מוחמד נאיף, רשומים 1055/11801 חלקים; על שם הנתבע 3 - חסן מאי - רשומים 4000/47204 חלקים; ואילו על שם הנתבעת 4 - מרים מיכאיל - רשומים 27183/47204 חלקים מהחלקה. שטחה הכולל של החלקה הינו 11,801 מ"ר.

3.         לגרסת התובע, רכש אחמד בשנת 1963 את זכויותיו של שוכרי במקרקעין. למרות זאת לא נרשמו הזכויות על שמו של אחמד עד היום. על אף היעדר הרישום, כך נטען, מחזיקים אחמד וילדיו בחלקה מאז שנרכשה ועד היום, ואף קיבלו מרשויות התכנון היתרי בנייה לבנות על החלקה.

4.         הנתבע 1 - עיזבונו של שוכרי - התנגד לתביעה והכחיש את הטענה כי אחמד רכש משוכרי את הזכויות בחלקה. כן טען כי דין התביעה לסילוק על הסף מחמת התיישנות ומחמת שהעסקה הנטענת נערכה לפני הסדר הזכויות במקרקעין, ועל כן משהוסדרו המקרקעין על-פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969, אין להעלות טענות נגד הרישום.

5.         אקדים ואציין כי ההליכים בתיק זה התנהלו בעצלתיים, בין היתר מחמת שהתובע לא המציא את כל המסמכים והתצהירים בתחילת ההליך, אלא הוסיף נדבכים לתביעתו וסמך על מסמכים שהתגלו לו לאחר הגשת התביעה.

            אציין כי הנתבעים 2-4, בעלי הזכויות הנוספים בחלקה, הודיעו על הסכמתם למתן פסק דין כמבוקש. הנתבעת 4 (להלן: "מרים"), שהינה אחותו של שוכרי, הגדילה והגישה תצהיר מטעם התובע והצטרפה לטענותיו.

6.         בטרם אדון בטענות הסף שמעלה העיזבון, אפרט את עיקרי העובדות והאסמכתאות שהתבררו. 

7.         המקרקעין נשוא המחלוקת מצויים באדמת כפר מכר. בעבר היו המקרקעין בבעלותו של נג'יב אל חאזן ז"ל, אביהם של שוכרי, של מרים ושל שני אחים נוספים. ביום 20.2.1958 פורסם לוח הזכויות של גוש 18525/מכר, ולפיו נרשמו הזכויות בחלקה בחלקים שווים בין נג'יב חאזן (אביו של שוכרי) (1/2) ובין מרים (1/2) (ראה תעודת עובד ציבור ת/7). עוד מתברר כי בשנת 1963 תוקן הרישום. בתוספת לתעודת עובד הציבור (נספח נ/7) צוין כי ב-1.12.1963 נרשמו הזכויות לאחר תיקון כדלקמן: מרים 1/2, שוכרי 2/8, חאזן (אחיו של שוכרי) 1/8, רסוב נג'יב (אחיו של שוכרי) 1/8. 

8.         בשנת 1963, כך נטען על-ידי התובע, הגיעו אחמד ובניו של המנוח נג'יב נימר חאזן ז"ל, ובהם שוכרי, להסכם ולפיו ירכוש אחמד את זכויותיהם במקרקעין המהווים מחצית מהחלקה, בשטח של כ-6 דונם. הצדדים פנו לנוטריון הציבורי, וביום 3.6.1963 חתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר (להלן: "ייפוי הכוח") (סומן כנספח א לתצהיר ת/5). על ייפוי הכוח חתמו שוכרי, אחיו חאזן נג'יב חאזן, ובשמו של אח נוסף - רסוב נג'יב חאזן, חתם שוכרי מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

            בייפוי הכוח מצהירים בני משפחת חאזן כי הינם בעלי מחצית מהזכויות בחלקה 61 בגוש 18525 בשטח של 11,800 מ"ר, וכן כי מכרו את זכויותיהם בחלקה לאחמד תמורת סך של 6,000 לירות. בייפוי הכוח מונה אחמד כמיופה כוחם של האחים לבית חאזן, לצורך השלמת העסקה ורישום הזכויות במקרקעין על שמו.

9.         אף שהדבר לא נאמר מפורשות, עולה כי שלושת בני משפחת חאזן פעלו כאילו הינם בעלי הזכויות במקרקעין, שהיו רשומים עדיין על שם אביהם (בהתאם ללוח הזכויות שפורסם בשנת 1958), שכן ראו עצמם כשלושת יורשיו.

10.        ביום 3.9.1964, כך טוען התובע, נערך ונחתם הסכם (להלן: "הסכם המכר") בין אחמד לבין שוכרי ואחיו רסוב בנוגע למקרקעין (נספח טו ל-ת/3). על-פי הסכם המכר מצהירים האחים חאזן כי הינם הבעלים של החלקה בשטח של 6 דונם (המשקפים 1/2 מהזכויות החלקה כולה), וכי הינם מעוניינים למכור את זכויותיהם לאחמד. בסעיפים 2, 3 להסכם המכר נאמר:

2.  צד א' [חאזן - ר"ס]מתחייב למסור את החזקה וזכות השימוש הבלעדי בחלקה הנ"ל לצד ב' תוך שנה אחת מיום חתימת הסכם זה. וצד ב' [אחמד - ר"ס] מסכים לקבל את החזקה בחלקה הנ"ל לכשתימסר לו.

3.  צד א' מתחייב להמשיך בתביעת הפרצלציה של האדמה הנ"ל בבתי המשפט ולמסור אותה לצד ב' לאחר בצוע הפרצלציה וכשהיא חופשית מכל שעבוד או זכות צד שלישי.

            בסעיף 4 להסכם המכר נקבע כי אם החזקה לא תימסר לאחמד תוך שנה, ישלמו בני חאזן לאחמד פיצוי של 10,000 לירות. כן נאמר כי אחמד מתחייב שלא להעביר על שמו שתי חלקות מקרקעין אחרות (גוש 18534 חלקה 24 וגוש 18526 חלקה 51). כן נקבעה סנקציה כי במקרה שהמקרקעין נשוא הדיון בפניי לא יימסרו לאחמד במועד, יוכל זה לפעול על-פי ייפוי כוח מיום 30.8.1964. שוב הדבר לא הוברר, אך ככל הנראה הכוונה הייתה כי אם לא יועברו המקרקעין נשוא תיק זה לאחמד, יהיה זה רשאי להעביר על שמו את שתי חלקות המקרקעין האחרות.

11.        בשנת 1964 (מועד מדויק לא ידוע) פנתה מרים (הנתבעת 4, אחותו של שוכרי) לבית משפט השלום בעכו בשתי תביעות הנוגעות למקרקעין. תביעה אחת הייתה לפירוק השיתוף במקרקעין (תיק אזרחי 381/64), ותביעה נוספת למתן צווי מניעה נגד תפיסת החזקה במקרקעין. תביעה זו הוגשה נגד שוכרי ונגד אחמד (תיק אזרחי 622/64). שני תיקי בית משפט אלו בוערו, ומסמכיהם אינם מצויים בידי הצדדים.

12.        לגרסתם של התובע ושל מרים, הועברו הסכסוכים להכרעת בורר. לתצהירה של הגב' עפאף מאי צורף מסמך הנחזה להיות פסק בוררות שנערך על-ידי הבורר עורך הדין מוחמד אלהוארי ז"ל, בשנת 1965. מפסק הבורר, כפי שתורגם לעברית (נספח ג-3 ל-ת/3), עולה כי מרים טענה לזכות קדימה לרכישת חלקם של אחיה במקרקעין. כן עולה כי שוכרי ייצג את אחיו במחלוקת. לאור טענתה לזכות קדימה ביקשה מרים לרכוש את כל המקרקעין ולהביא לביטול עסקת המכר שעשו האחים עם אחמד. הבורר שמע את טיעוני הצדדים ופסק כי חלקם של האחים יתחלק כך ששטח של 3,000 מ"ר יירשם על שם אחמד, ושטח של 2,900 מ"ר נוספים יירשם על שם מרים. בכך צמצם הבורר את השטח שנרכש על-ידי אחמד מ-6 דונם (המהווים מחצית מהזכויות בחלקה) ל-3 דונם (שהם 2/8 מהזכויות). הבורר קבע כי עבור הזכויות שרכש אחמד יהיה עליו לשלם לאחים חאזן 9,000 לירות לפי חלקיהם בחלקה (שוכרי 1/4 וכל אחד משני האחים האחרים 1/8). כן הורה על פירוק השיתוף בחלקה כך שהחלק שיימסר לאחמד יהיה בצד הדרומי על-פי תשריט שצורף לפסק הבורר (התשריט לא נמצא על-ידי הצדדים).

13.        לטענת התובע, פסק הבורר הובא לאישרו בית המשפט ואושר. אציין כי הנתבע 1 אינו כופר כי נערכו הליכים משפטיים, אך טוען כי לא הוצג פסק הבורר המקורי, ולא הוצג אישור בית המשפט, ולכן אין להכשיר את הגשת הפסק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ