אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 592/04

פסק-דין בתיק א 592/04

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
592-04
29/07/2008
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
בנימין רפאלוב
עו"ד שמואל אלקלעי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד הדר מסורי
פסק-דין

א. הרקע

1.       התובע, יליד 21.2.1975, עותר בתביעתו שלפני, לכך שהנתבעת תחויב לפצותו עבור נזקי גוף שנגרמו לו, עת היה נתון במאסר בבית הסוהר חרמון, שם הותקף, בתאריך 14.6.2001, בשני אירועים נפרדים, על ידי אסירים אחרים.

2.       לטענת התובע, הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפיו, ועל כן נושאת היא באחריות לנזקיו. לעניין נזקי הגוף שנגרמו לו, התובע טוען, שבעקבות תקיפתו על ידי אסירים אחרים, נגרמה לו נכות נפשית רפואית בשיעור 75%, על פי חוות דעת המומחה מטעמו, מגיעה נכותו כדי נכות תפקודית בשיעור של 100% לצמיתות.

ב. העובדות על פי גרסת התובע

3.       התובע עלה ארצה עם הוריו בגיל שנה, סיים 12 שנות לימוד, ושרת בצה"ל שירות חובה מלא. בשנת 1997 נשא התובע אישה ונולד לו בן (כיום כבן 10 שנים), ואולם נישואיו לא עלו יפה. בתאריך 17.8.1999 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, שעניינו עבירות שונות שבוצעו כנגד אשתו. בתאריך 8.6.2000, ובעקבות הסדר טיעון שנעשה בין התובע והתביעה הכללית, כתב האישום תוקן והעבירות המקוריות שיוחסו לתובע הוחלפו בעבירות קלות יותר. התובע הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ובית המשפט גזר עליו עונש מאסר לתקופה בת 27 חודשים לריצוי בפועל. בחודש אוגוסט 2000, הועבר התובע לבית הסוהר "צלמון" לצורך ריצוי עונש המאסר.

4.       התנהגותו של התובע בין כותלי הכלא הייתה תקינה, והתובע אף למד מקצוע "מינהל טכני", וסייע לאסירים אחרים בלימודיהם, דבר שזיכה אותו בתעודות הוקרה.

5.       במהלך תקופת מאסרו פנה התובע וביקש לאפשר לו לצאת לחופשות על מנת לפגוש את בנו, וכן ביקש לשחררו שחרור מוקדם. במסגרת בקשות אלה נבדק התובע על ידי רופא פסיכיאטר, ד"ר אנטולי קריינין. בחוות דעתו מתאריך 2.1.2001 קבע ד"ר קריינין, שהתובע אינו מסוכן לאשתו, ומסוכנותו היחידה היא לעצמו "מכיוון שאנשים עם מבנה אישיות כמו שלו, עם קונסטלציה של תמימות, רדיפת צדק, אמונה בצדק, הערכים מוצקים - הם בדרך כלל קורבנות פוטנציאליים לניצול, מרמה, אלימות וכד'."

          ואולם, למרות חוות הדעת ולמרות שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, בעתירות אסיר שהוגשו מטעם התובע, לא זכה התובע לקבל חופשות מבית הסוהר, למעט שתי חופשות, שכל אחת מהן הייתה למשך 12 שעות בלבד.

6.       בתאריך 14.6.2001 הוזמן התובע למנהל האגף בו שהה, שם הודיע לו מנהל האגף כי עליו לחתום על מסמכים שונים שהגיעו מכונס נכסים, שמונה לשם מימוש המשכנתה שהייתה רשומה על דירתו של התובע. התובע סרב לחתום, ואמר למנהל האגף כי אינו מבין במסמכים אלה, ועל כן עליו להתייעץ קודם שיחתום עליהם. לטענת התובע, ובתגובה לסרובו לחתום על המסמכים, אמר לו מנהל האגף ש"יהיו לכך השלכות". התובע לא ייחס לדברים אלה חשיבות. לאחר דברים אלה, נשלח סגן מנהל האגף לשכנע את התובע לחתום על המסמכים, ושוב סרב התובע לחתום על המסמכים, ואף סגן מנהל האגף אמר לו כי יהיו לדבר השלכות. באותו יום, בסביבות השעה 16:00 שוחח התובע עם אחיו, וסיפר לו כי התבקש לחתום על ממסמכים.

7.       לדברי התובע, לאחר הדברים האמורים אירעו האירועים הבאים, אותם אביא כלשונם מתוך תצהיר עדותו של התובע (מוצג ת/1, סעיפים 16 ו- 17):

"לאחר מכן, ללא כל סיבה הידועה לי, הוכיתי על ידי אסיר ערבי בתוך האגף מחוץ למועדון. הוא נתן לי אגרוף בחזה ונפלתי על הרצפה והלה אמר לי ואיים שזו רק ההתחלה. לא הייתה מצידי שום התגרות ואיני יודע מדוע הלה תקף אותי ואינני יודע את שמו. את התקיפה ראו אסירים ויכול להיות שגם סוהרים ואני לא התלוננתי על התקיפה כי אסור להלשין בכלא. כל אותו הלילה לא ישנתי כי הייתי מפוחד.

  למחרת, יום שישי ב- 15.6.2001 בבוקר, בכיתי והשתוללתי בחדר כי רציתי לצאת מהאגף בגלל האיומים, לפחות עד לביקור המשפחה ביום שבת. לקחו אותי לענישה - לקליטה מבלי שהסבירו לי מדוע מעבירים אותי דווקא לשם. בקליטה נמצאים אסירים חדשים וכן נשלחים לשם אסירים לענישה. לקח אותי קצין תורן (דרוזי) שאיני זוכר את שמו; הלה הכניס אותי לתא בו היו שני אסירים ערבים ואסיר יהודי, לא רציתי להיכנס לתא כי לא הכרתי אותם, אולם אותו קצין תורן דחף אותי בכוח לתוך התא, אמר לי "כוס אוחתאק מניאק אני אראה לך מה זה", הוציא את האסיר היהודי מהתא ודיבר בערבית עם שני האסירים שנשארו בתא, ואיני יודע מה אמר להם כי איני דובר ערבית.

  מיד לאחר שהתא נסגר מבלי ששוחחתי עם שני האסירים, שניהם קמו והכניסו לי מכות, בעיטות, אגרופים, הפילו אותי לרצפה והמשיכו לבעוט בי בראשי ובגופי; תפסתי את ראשי בידיים כדי להגן על הראש ובתוך עצמי אמרתי "שמע ישראל" כי חשבתי שאני הולך למות; צעקתי והשתוללתי, אולם הדלת לא נפתחה מייד אלא כעבור כחמש דקות מתחילת המכות.

  הדלת נפתחה על ידי סוהר דרוזי עם משקפיים שהוציא אותי לתא אחר."

8.       התובע מוסיף וטוען, כי דלתות התא בו הוכה בפעם השניה לא היו אטומות, ועל כן ניתן היה לשמוע את צעקותיו, ועוד טוען הוא, כי קצין נוסף, אף הוא ממוצא דרוזי, אמר לו בלשון מאיימת: "אני רוצה לראות אותך מגיש תלונה". התובע הבין מדברים אלה, כי אין טעם שיגיש תלונה, שכן התלונה ממילא לא תטופל. התובע מוסיף וטוען, כי אותו קצין צילם אותו ולאחר מכן הוא נכבל בידיו וברגליו והושם בתא ללא מזרון, ולא קיבל אוכל ומים עד ליום א'. התובע מוסיף, כי בעת שהיה כבול, נאלץ לעשות את צרכיו בבגדיו.

9.       התובע מסר בעדותו, כי ביום שבת, 16.6.2001 ביקר אותו אחיו ישראל, והוא סיפר לו על האירועים שאירעו. בעקבות פניית האח לעובדת הסוציאלית ולקצין התורן, הועבר התובע לבית החולים פוריה ונבדק בחדר המיון של המחלקה הפסיכיאטרית. לאחר מכן הוחזר לאגף הקליטה בבית הכלא.

10.     התובע טוען איפוא, כי הפגיעה במצבו הנפשי נבעה מהאירועים המתוארים לעיל. לטענת התובע, הנתבעת אחראית לנזק שנגרם לו הן משום שהתרשלה בשמירתו והן משום שאפשרה לאסירים אחרים לתקוף אותו. למעשה, התובע אף טוען, כי האירועים האמורים באו עליו כתוצאה מכך  שסרב לתחום על המסמכים הנוגעים לכינוס הנכסים על דירתו. עוד טוען התובע, כי הסוהר שהעביר אותו לאגף הקליטה, לאחר שהותקף באירוע הראשון, הוציא מהתא את האסיר היהודי שהיה בו והשאיר את התובע עם שני אסירים ממוצא ערבי, עמם הסוהר דיבר בערבית, שפה שאינה שגורה בפיו של התובע. התובע רומז איפוא, שהסוהר שהעבירו לאגף הקליטה, נתן לאסירים מהמוצא הערבי הוראות להכות אותו.

ג. העובדות על פי גרסת הנתבעת

11.     מטעם הנתבעת העידו ארבעה עדים, והם רב כלאי באסם טאפש, רב כלאי נימר טאפש, הסוהר עסאף חבקה והסוהר דאהר דאהר. כמו כן הוגשו יומני הכלא (מוצגים נ/8 ו- נ/9).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ