אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 58680/04

פסק-דין בתיק א 58680/04

תאריך פרסום : 06/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
58680-04
30/01/2005
בפני השופט:
חג' יחיא

- נגד -
התובע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אלבר ערן-חיים
הנתבע:
1. פחמאוי סמי
2. הדר חברה לביטוח בע"מ גבעתיים

עו"ד רבי משה
פסק-דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת הביטוח,  למבוטחה, עד התביעה מס' 1, במסגרת חבותה על פי פוליסת ביטוח מקיף כתמלוגי ביטוח  על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים, בה היה מעורב הנתבע  מספר  1, מבוטח אצל הנתבעת 2.

התאונה התרחשה בכביש  יגור - נשר  ונטען על ידי התובעת, כי רכב מבוטחה נסע בנתיב הימני בנסיעה  ישר, רכב  הנתבע  1, שנסע בנתיב  המיועד לפנייה שמאלה, סטה לפתע ימינה  מתוך  מטרה  להיכנס לשטח בו בוצעו עבודות שיפוץ הכביש, וכך חסם את נתיב  רכב התובעת ופגע בו.

הנתבעים  הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכבם  היה בנסיעה בצומת יגור,  החל להאט את נסיעתו לצורך פנייה ימינה, לפתע הגיע מבוטח התובעת  אשר  נסע  אחרי רכב הנתבעים ופגע בו מאחור.

התמונה שהצטיירה לאחר שמיעת שני הצדדים,  הם הנהגים המעורבים בתאונה,   הינה כי מדובר בכביש  אשר בצד ימין  לו  בוצעו עבודות שיפוץ , ולצורך זה הוצבו   אבני  ביטחון  המפרידות  בין הנתיב המיועד לנסיעה  והנתיב בו בוצעה העבודה.

בקטע מסוים באותה גדר  בטחון, ישנו פתח שדרכו ביקש  הנתבע  האחד  להיכנס מהכביש אל מקום העבודה , ולצורך כך הוא  פונה ימינה .

עד התביעה נסע באותו כיוון, בצד הימני של הכביש  ובזמן שהנתבע פונה ימינה  מתרחשת התאונה.

ראשית עלי לומר, כי על פי מיקום הפגיעות וצורתן,  לא מדובר בפגיעה מאחור  קלאסית  של רכב מבוטח התובעת בחלק האחורי של רכב הנתבע. אלא מגע  בפינה הקדמית שמאלית, הצד החיצוני שלה של רכב התובע בדופן  ימין אחורית, אזור הכנף ברכב הנתבע. דבר זה מעיד על כך , כי סמוך  מאוד לפני מגע הרכבים  אכן רכבו של הנתבע  היה משמאל  של עד התביעה.

המחלוקת נשארת בעינה, נוכח  טענת  הנתבע בעדותו  בפני, שבין גדר ההפרדה ובין אי התנועה  היו שני פסי הפרדה - אחד לבן ואחד כתום.  וכי  הוא נסע משמאל לקו הכתום ,שכן הקו הכתום הוא הקו  שתחם  את נתיב הנסיעה  וכי השטח הנותר בין הקו הכתום לגדר ההפרדה, הינו למעשה שוליים. וכי  עד התביעה,  ביקש לעקוף אותו על השוליים.

לעומת זאת, טוען עד התביעה,  כי  בין גדר  ההפרדה לאי התנועה יש למעשה שני נתיבים - האחד לנסיעה ישר והשני לפנייה שמאלה, וכי הנתבע נסע בנתיב השמאלי, ממנו ביקש לפנות ימינה אל הפתח אשר בגדר ההפרדה.

בנקודה  זו,  כנראה, אין מחלוקת בין שני הנהגים כי בין גדר ההפרדה  עד לאי התנועה  רוחב הכביש הינו כרוחב שני נתיבים.  אם כך,  כאשר הנתבע טוען  כי הנתיב המיועד לנסיעה הוא  הנתיב הכלוא בין הפס הכתום  מצד ימין  ובין אי התנועה מצד שמאל, היה עליו לשכנעני כי  אכן כך הדבר , וכי הקטע שבין הפס הכתום והפס הלבן  איננו אלא שוליים.

ואולם הנתבע לא שכנע אותי בכך, משני טעמים :

א.    לא סביר  שמע"צ תקים  גדר הפרדה שמשמאלו יהיו שני נתיבים והנסיעה תותר רק בנתיב אחד.

ב.      הנתבע לא הכחיש את טענת התובע,  כי  במקום יש  גם פנייה שמאלה, אם כי הוא מנסה לטעון שלא במקום התאונה, אלא קדימה יותר. אך אני מקבל את גרסתו של עד התביעה, כי אכן,  קיימת בקרבת מקום פנייה שמאלה, ושוב אם יש רווח , המספיק לנסיעת שני רכבים,  מה הטעם תמצא מע"צ, לחסום אחד מהם ולהתיר את הנסיעה  רק בנתיב אחד , הן לאלה שנוסעים ישר והן לאלה שפונים שמאלה? הנתבע לא הביא טעם לכך.

זאת ועוד,  בין אם  שני הנתיבים היו מיועדים לנסיעה או בין אם אחד מהם, וכאמור אני קובע ששניהם היו  מיועדים לנסיעה, הרי אין ספק,  שהנתבע פנה ימינה,  מהצד השמאלי של הכביש ,  וזאת כאמור אין לעשות.

יתרה מזו, אף על פי התרשים אותו עשה  הנתבע,  רואים כי  עד התביעה  נצמד בהדרגה  לגדר הביטחון, וזאת כמובן, בגלל היצמדותו שלו  לעד התביעה. 

יחד עם זאת,   אינני יכול להתעלם ממיקום הפגיעה שהיא ברכבו של הנתבע  סמוכה מאוד לפגוש האחורי מימין, ואילו עדותו של  עד התביעה , שבה הוא אומר  שכאשר  הבחין בנתבע הוא החל לסטות ימינה אך לא אמר לי שהוא בלם או אף האט  את נסיעתו. אם כי הוא מציין, כי הוא האט את נסיעתו בזמן שראה את הנתבע בנתיב לפנייה שמאלה. יתכן ואילו עד התביעה היה ערני מעט  יותר,  היה יכול לבלום בעוד מועד , באילו היה מספיק להתרחק מאחורי הנתבע כחצי מטר,  יתכן והתאונה היתה נמנעת.

אני מוצא לנכון לחלק את האחריות בין שני הנהגים,  75% על הנתבע  ו - 25% על העד התובעת.

לפיכך,  אני מחייב את הנתבעים, לשלם  לתובעת סכום של 2250 ש"ח, ריבית והצמדה, אגרה , שכ"ט 670 ש"ח + מע"מ כדין.

ניתן היום כ' בשבט, תשס"ה (30 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר


   ע. ג'. חג' יחיא, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ