אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 58591/05

פסק-דין בתיק א 58591/05

תאריך פרסום : 13/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
58591-05
27/05/2008
בפני השופט:
ס.נ. מיכל שריר

- נגד -
התובע:
לבקוביץ רבקה
עו"ד שטיינר אליהו
הנתבע:
איילון בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד ברנד מיכל
פסק-דין

1.       התובעת ילידת 10.9.1943, נפגעה בתאונת דרכים ביום 23.5.04.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובעת נחבלה בראשה בעורף בצוואר, באוזן וביד שמאל. בחדר מיון לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים, הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה, למעט חוסר תחושה בצד שמאל של הפנים וטשטוש ראיה.

                   התובעת שוחררה, בלא שאושפזה,  עם המלצה לאנלגטיקה לפי הצורך, מעקב רפואי ומנוחה 3 ימים.

          ב.      ביום 7.6.07, אושפזה התובעת למשך יום בעקבות תלונות על סחרחורות, כאבים בצוואר,  וחולשה כללית. לתובעת אובחנה פגיעה מסוג צליפת שוט, הומלץ על חודש מנוחה, טיפול תרופתי, והמשך מעקב רפואי.

          ג.       התובעת היתה באי כושר עד 5.11.04.

          ד.      לטענת התובעת, הינה עובדת מאז במשרה חלקית של יום עבודה מקוצר, של 20 שעות שבועיות, עפ"י אישור רופא תעסוקתי עד 30.6.08.

          ה.      ד"ר הרינג אשר התמנתה כמומחית רפואית, מטעם ביהמ"ש, בתחום הנוירולוגיה, היתה בדעה כי:

                   "הבדיקה על ידי היתה תקינה, לרבות בדיקה קוגניטיבית. חרף זאת, למען הסר ספק, הופנתה גב' לבקוביץ על ידי להערכה נוירופסיכולוגית-קוגניטיבית, אשר נמצאה אף היא תקינה. בפרט, במשך שעות האבחון היתה ערנית, מרוכזת ומעורבת. לא נראו התעייפות מנטלית, הסחות דעת, אי שקט, איטיות פסיכו-מוטורית, הפסקות בקו המחשבה או קשיי ריכוז. לא הובע תוכן ולא היו סימנים אובייקטיביים לדיכאון, לחרדה או לדיספוריה, או ל- PTSD . במבחנים השונים לא נראו חיפושי מלים או קשיים בהבנה ובהתבטאות, לא נתגלו הפרעות שפה ולא נמצאה עדות להפרעה בקריאה, בכתיבה או בביצוע פעולות חשבון. לא נמצאה כל עדות להפרעה בתפקודים וידאו-מרחביים או בתחום הריכוז והקשב. מבחני זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך היו תקינים. ביצועיה במשימות הבודקות תפקודים ניהוליים היו תקינים. בשל התלונה בדבר הפרעות שינה הופנתה על ידי לבדיקת שינה, אשר נמצאה תקינה. נצפו תנועות  רגליים מחזוריות בדרגת חומרה קלה.

                   תלונותיה של גב' לבקוביץ סובייקטיביות ונעדרות תימוכין בממצא אובייקטיבי. גב' לבקוביץ עברה בירור נוירולוגי מקיף, אשר היה תקין. לממצאים שעלו, קרי: העדר החזרים והפרעה בתחושה בגפיים, היכולים להתאים לנוירופתיה פריפרית, אין קשר לתאונה שבנדון. לממצאים  בבדיקות עמוד-השדרה הצווארי אין קורלציה קלינית, והממצאים בבדיקת EMG-NCS אינם קשורים לתאונה. גב' לבקוביץ עברה בירור נוירואוטולוגי מקיף, אשר סוכם כי אינו מצביע על פגיעה ווסטיבולרית, אלא כעל מצב שלאחר פגיעה מוחית. במשך תשעה חודשים לא פנתה לרופא א.א.ג. להערכת פסיכולוג מדובר היה ב-  Acute Stress Disorder ( ASD ), עם זאת, בהערכה הנוירופסיכולוגית- קוגניטיבית שנערכה השנה לא עלו סימפטומים או תכנים המתאימים ל- PTSD   או ל- ASD .

                   נוכח האמור לעיל, הריני סבורה כי גב' רבקה לבקוביץ אינה סובלת מנכות נוירולוגית צמיתה בעקבות התאונה שבנדון. גב' לבקוביץ זכאית לנכות זמנית בשיעור 100% למשך 3 חודשים, לנכות זמנית בשיעור 40% למשך 3 חודשים, לנכות זמנית בשיעור 30% למשך חודשיים, לנכות זמנית בשיעור 20% למשך חודשיים ולנכות זמנית בשיעור 10% למשך חודשיים נוספים בשל ASD , לפי סעיף 29 (5) (א) ( I ) מותאם הנהוג בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי; נכות זו מייצגת נאמנה את מכלול הפגיעה הנוירולוגית ממנה סבלה גב' לבקוביץ בעקבות התאונה שבנדון. אין לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד והנבדקת לא תיזקק לטיפולים רפואיים בעטייה של התאונה שבנדון.

                   אין מקום  במינוי מומחה בתחום א.א.ג. או אורתופדיה" .

          ו.       ד"ר הרינג לא נשאלה שאלות הבהרה ולא נחקרה על חוות דעתה, ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת ומחייבת עפ"י חוק הפלת"ד.

3.       נזקים

          א.      כאב וסבל

                  1)        "מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שביהמ"ש היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל, אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו.

                             סעיף 2 (ב) קובע את מקסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של הענין הנדון לפניו (ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה (3) 133, 135).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ