אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 58476/04

פסק-דין בתיק א 58476/04

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב
58476-04
22/10/2008
בפני השופט:
אגי זהבה - ס. נשיאה

- נגד -
התובע:
ריאן טאלב
עו"ד א. אמוראי
הנתבע:
1. המגן חברה לבטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד ר. לוין ואח'
פסק-דין

1.         התובע, חקלאי מכפר ברא, נפגע בתאונת עבודה ביום 10.8.00 בעת קיפול זרועות מרסס שהיה מותקן על טרקטור עליו נהג, ואשר השימוש בו היה מבוטח על ידי הנתבעים. התובע הגיש התביעה דנן נגד מבטחות הטרקטור וטען, כי התאונה בה נפגע הינה 'תאונת דרכים' כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. הנתבעות כפרו באירוע והכחישו את חובתן לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה. הנתבעות טענו כי התאונה התרחשה בנסיבות אחרות מן הנטען על ידי התובע וכי אין לראות בתאונה בה נפגע התובע משום 'תאונת דרכים' כהגדרתה בחוק.

2.         שאלת החבות

לצורך דיון בשאלת החבות, יש לקבוע תחילה את נסיבות אירוע התאונה.

על נסיבות התאונה הובאו עדויותיהם של התובע ושל מר קצוני רחמים, חקלאי ממושב חגור אשר שמש כמנהל העבודה בפרדס בו עבד התובע.

בתצהירו מיום 6.2.05 המתייחס לנסיבות התאונה (להלן - " התצהיר הראשון") מתאר התובע את שארע: לטענתו, הוא ביצע עבודות ריסוס נגד מזיקים בפרדס בחגור. עם סיום הריסוס, לקראת השעה 17:00, ירד מן הטרקטור כדי לקפל את זרועות המרסס מסוג 'רנדל' שהיה מחובר לטרקטור עליו נהג. התובע מסביר, כי לצורך המשך הנסיעה חזרה למושב חגור, שם חנה הטרקטור בלילה, היה עליו לקפל את זרועות המרסס, שאורכן כ-2.5 מ', הואיל ואסור לנסוע על הכביש כאשר זרועות המרסס פתוחות. הוא החל בקיפול זרועות המרסס, כאשר הזרוע הימנית של המרסס אשר נסגרה קודם לכן, נפתחה לפתע חזרה ופגעה בפניו בעוצמה רבה, והוא הועף מספר מטרים ונפל על גבו.

תצהירו של מר קצוני, אשר ניתן במסגרת הליכים שהתנהלו בקשר לתאונה במוסד לביטוח לאומי, מתאר את התאונה באופן מילולי זהה לחלוטין לתצהירו הראשון של התובע.

3.         בתצהיר העדות הראשית של התובע מיום 27.4.06 (להלן - " התצהיר השני") מוסיף התובע ומסביר, כי המערכת המחברת את המרססים לטרקטור הינה מערכת הידראולית העובדת על לחץ של שמן רק כאשר הטרקטור מונע. לכל זרוע מרסס ישנה ידית אשר באמצעותה ניתן לפתוח את זרוע המרסס ולקפלה חזרה.

4.         למרות הדמיון הרב בתצהירי העדות הראשית של המצהירים מטעם התובע לגבי נסיבות התאונה, חקירתם הנגדית העלתה כי גרסת העדים לתאונה לא הייתה אחידה: בעוד שעד הראיה קצוני חזר ושנה כי לפני התאונה התובע עלה על הטרקטור כדי לסגור את זרועות המרסס (עמ' 17 שו' 6,9, 13) טען התובע כי התאונה ארעה לאחר שירד ממנו, ועמד מאחורי מושב הטרקטור (עמ' 26 ש' 17). ובעוד שהתובע טען כי עמד על הזרועות של הטרקטור בעת שהועף (עמ' 26 שו' 25) טען העד קצוני כי התובע עמד על מיכל המרסס (עמ' 18 שו' 4) . ובעוד שהתובע העיד כי זרועות המרסס נסגרות באמצעות ידיות המופעלות הידראולית (עמ' 33 שו' 13), טען העד קצוני כי הזרועות נסגרות ידנית (עמ' 17 שו' 23), נקשרות עם שרשרת ורק אחר כך מורד המוט המרכזי, אליו מחוברות זרועות המרסס, באופן הידראולי (עמ' 19 שו' 1).

ב"כ הנתבעת הציג בחקירת התובע סתירה בין עדותו בתצהירו בדבר מעורבות הטרקטור בתאונה, לבין הצהרתו בטופס התביעה שהגיש למל"ל, לפיו התאונה ארעה בהיותו מחוץ לכלי הרכב, שכן השיב בשלילה לשאלה אם נפגע בהיותו בתוך כלי רכב.

5.         אינני רואה לייחס חשיבות רבה לסתירות שתוארו. החקירה הנגדית התמקדה בדקדוקים סמנטיים, והערתי לב"כ הנתבעת לא אחת, שאין לכך מקום. העד מר קיצוני - אדם בן 78 אשר עבד שנים רבות כמנהל עבודה בפרדס ובקי בפעולת הריסוס, אך בפועל מעולם לא הפעיל מרסס בעצמו. מסופקני אם ראה ממש במו עיניו איך קרתה התאונה. ואכן, לא אחת חזר והעיד כי הוא "הרגיש" שהתובע הועף תוך כדי קיפול זרועות המרסס, ולא בכדי. מר קיצוני לא ידע לומר בדיוק מה גרם לתאונה. הוא ידע לתת תיאור כללי של האירועים שקדמו לתאונה, והתרחשו מיד לאחריה, אך לא ניתן לסמוך על עדותו כעל עדות ראיה מכלי ראשון.

באשר לסתירות בין עדותו של מר קיצוני לבין עדות התובע, אלו ניתנות ליישוב על נקלה, בהתאם לתוכן שניצוק במונחים הרלבנטיים. אם נראה בטרקטור ובמרסס, על המיכל והזרועות המחברות אותו לטרקטור, כיחידה אחת - הרי נכונים דברי התובע כי עמד על הטרקטור, ונכונים גם דברי מר קצוני כי התובע עמד על המרסס. כך, ניתן גם ליישב את הסתירה בין עדות התובע כי ירד מן הטרקטור לבין עדות מר קצוני כי התובע עלה על הטרקטור לפני התאונה, שכן הירידה - הייתה ממושב הנהג, לצורך עליה על זרועות המחברות את המרסס לטרקטור מאחורי מושב הנהג.

כך גם הסתירה בין עדות התובע כאן לבין הצהרתו בטופס התביעה למל"ל: הטרקטור אינו כלי סגור, אלא כלי פתוח. התובע העיד כי עמד על הטרקטור מאחור כשארעה התאונה. לפיכך, יש טעם בתשובה השלילית שנתן התובע בתביעה למל"ל כי לא היה בתוך כלי רכב בעת אירוע התאונה.

לסתירות שתוארו לעיל, וכאמור ייושבו, אין חשיבות רבה לצורך דיון בשאלה, אם עסקינן בתאונת דרכים אם לאו.

6.         לא כן הדבר באשר לסתירה בין גרסת התובע, כי סגירת זרועות המרסס נעשית באופן הידראולי, כאשר המערכת ההידראולית מופעלת על ידי כוח המנוע של הטרקטור, לבין עדותו של מר קיצוני, כי זרועות המרסס נסגרות ידנית, נמשכות על ידי שרשראות, נקשרות, ורק אז מורד המוט המרכזי בכוח ההידראולי. שכן לשאלה, אם התאונה ארעה כתוצאה מפעולת כוח המנוע של הטרקטור, יש חשיבות בהתייחס להגדרת 'תאונת דרכים' בחוק הפיצויים.

לטענת התובע, הוכח כי התאונה ארעה בעת סגירת זרועות המרסס, לצורך המשך הנסיעה, שכן חל איסור על נסיעת הטרקטור על הכביש כאשר הזרועות פתוחות, ולפיכך יש לראות בסגירת זרועות המרסס כנכללות בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", שכן פעולת קיפול הזרועות היוותה פעולת התאמה למצב נסיעה, ונעשתה על מנת לסייע לתובע להתחיל בנסיעה. פעולה זו נעשתה במסגרת ייעודו המשני של הטרקטור, כמקור כוח להנעה של מכונה חקלאית, ועל כן יש לראות בסיכון שנוצר מתנופת זרועות המרסס כתוצאה מהפעלת הכוח המכאני של הטרקטור כנכלל במסגרת הסיכונים הנובעים מן השימוש בטרקטור לייעודו האינצידנטלי.

7.         כאמור, התובע עוסק בביצוע עבודות חקלאיות למעשה. העד קיצוני הוא אמנם מנהל עבודה במגזר החקלאי, אך אינו עוסק בפועל ולא עסק בביצוע עבודות כמו הפעלת מרסס, אלא רק פיקח על ביצוע הריסוס, אם הוא נעשה נכון, בגובה המתאים וכו'. גם התובע מסכים, כי ישנם מרססים בהם זרועות המרסס נסגרו ידנית, אך מדובר במרססים ישנים מאד, ומזה כ-25 שנים מדובר כבר על מערכות מופעלות הידראולית. הסגירה נעשית אמנם באמצעות שרשרת, המחוברת למוט המרכזי ולזרוע, אך השרשרת לא נמשכת ידנית אלא באמצעות המערכת ההידראולית. למעשה, סגירת הזרועות נעשית על ידי שינוי זווית הזרועות: בזמן הריסוס, הזרועות פרושות לרוחב המרסס משני צדדיו, וקיפול הזרועות נעשה על ידי הבאתם למצב ארכי -כך שלא יבלטו משני צידי הטרקטור. מדובר בזרועות שארכן כ-2.5 מ', ובעת הריסוס הן מורמות לגובה של כ-2-2.5 מ', כדי שהריסוס יעשה מגובה אמצע העלווה של העצים.

8.         התובע נמנע מלהציג את המפרט של הטרקטור והמרסס, כדי שניתן יהיה לעמוד מכלי מהימן ומקצועי על דרך הפעלת המרסס והאופן בו נסגרות זרועותיו, אם באופן ידני או הידראולי, למרות שידע כי לשאלה זו חשיבות מכריעה בתביעה. כל נושא קיומה של המערכת ההידראולית צץ בשלב מאוחר יותר, לאחר שתצהיר נסיבות התאונה היה לאקוני למדי ללא הפירוט המתבקש. למרות זאת, הנני מוכנה להניח כי במרסס בו עסקינן פעלה מערכת הידראולית שמתפקידה היה לפתוח ולסגור את זרועות המרסס וכן לתפעל את המוט המרכזי אליו התחברו זרועות המרסס, וכי מערכת זו הופעלה באמצעות מנוע הטרקטור.

9.         אך אין בכך כדי לסייע בידי התובע: עדותו של התובע, אשר ניסתה לקשור בכל דרך אפשרית, את אירוע התאונה עם המערכת ההידראולית אשר מפעילה את זרועות המרסס, הייתה מאולצת, והועלתה בשלבים מאוחרים יחסית בדיון. היא לא נזכרה בתצהירים שמסר התובע למוסד לביטוח לאומי, שכללו תיאור התאונה, ולא נזכרה בתצהיר שנדרש התובע להגיש על נסיבות התרחשות התאונה, בפתח ההליכים המקדמיים. התובע נחקר ממושכות על הכשל אשר גרם לפתיחת הזרוע שכבר נסגרה קודם לכן. במקום אחד טען התובע כי הזרוע השתחררה מהשרשרת (עמ' 26 שו' 18) אחר כך טען כי " השרשרת נקרעה" (עמ' 37 ש' 15), במקום אחר טען כי " יכול להיות שנתקעה הידית" (עמ' 37 ש' 27). התובע לא בדק ולא גרם לכך שתיבדק התקלה שגרמה לתאונה, כדי שאנשים אחרים לא יפגעו (עמ' 38 שו' 3), ולמעשה נסיבות התאונה לא הובהרו עד תומן, וגם התובע למעשה אינו יודע בוודאות את נסיבותיה, חרף זאת ידע להעיד, בלא מעט התרסה כי השרשרת תוקנה, אף שאין לכך כל אסמכתא.

10.        בנסיבות אלו, אינני סבורה כי התובע הצליח להרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה בשל ניצול הכוח המכאני של הטרקטור. אמנם הוכח כי מערכת סגירת זרועות המרסס הופעלה הידראולית, והיא התבססה על הכוח המכאני של הטרקטור. אך לא פעולת המערכת ההידראולית היא שגרמה לתאונה. ההיפך הוא הנכון: המערכת פעלה, וסגרה את זרוע המרסס. אחרי סגירתה, השתחררה הזרוע שהייתה צריכה להיות קשורה ומעוגנת לעמוד המרכזי, בין אם בשל כשל של הקשירה ובין בשל קריעת השרשרת. לכך אין כל קשר לניצול הכוח המכאני של הטרקטור. לא נטען ולא הוכח כי הזרוע נפתחה בשל הפעלת המערכת ההידראולית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ