אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5839/02

פסק-דין בתיק א 5839/02

תאריך פרסום : 19/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5839-02
05/03/2007
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
שבלי ג'מילה
עו"ד ניזאר עבוד
הנתבע:
1. בית ספר יסודי שיבלי
2. מדינת ישראל - משרד החינוך

עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

1.         עובר ליום 12.11.95 הייתה התובעת מורה בבית הספר היסודי בשיבלי ומועסקת על ידי הנתבעת 2 (להלן, גם "משרד החינוך"). לטענתה, כעולה מכתב התביעה, בעת שיצאה מכיתה בה לימדה וביקשה לרדת במדרגות החליקה ונחבלה. לנוכח הרשלנות הנטענת לעניין אירוע זה הוגשה תובענתה.

2.         משרד החינוך התגונן בפני התביעה והגיש הודעת לצד שלישי לצד ג' (להלן, גם "המועצה"). בגדר חוזר מנכ"ל משרד החינוך הוגדרו תחומי האחריות בבתי הספר בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות, ובנדוננו המועצה. לנוכח זאת טען משרד החינוך כי ככל שהיה מפגע בטיחותי במדרגות האמורות, האחריות חלה על המועצה. המועצה התגוננה בפני הודעת צד ג'.

3.         תחילה נדון התיק בפני כב' השופט גנון ועם פרישתו נותב התיק לטיפולי. הונחו בפני כב' השופט תחשיבי נזק ולא הושגה פשרה. כב' השופט גנון הורה על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירה-שלה ותצהירו של בעלה. משרד החינוך לא הגיש כל תצהירים. המועצה הגישה חוות דעת מקצועית של מר אורי ארבל (להלן - "ארבל"). ארבל בחן את המדרגות האמורות, ואת הטענות הנטענות לעניין העדר הבטיחות שבהן, ובגדר חוות דעתו שלל את הטענות האמורות.

4.         בגדר הדיונים שבפניי התעוררה תחילה מחלוקת לעניין צילומי המדרגות כאשר התובעת חלקה על אמינות צילומי המדרגות שצורפו לחוות דעתו של ארבל. בסופה של דרך הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית על פיה יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. ככל שעסקינן במדרגות סוכם כי "הן המדרגות נשוא חוות הדעת של צד ג'". ואולם "ב"כ התובעת טוענת כי מאז התאונה נעשו הרבה שינויים ותיקונים במדרגות". ועוד סוכם על ב"כ הצדדים כי "לעניין הטענה של השינויים והתיקונים נהיה רשאים להגיש מסמכים לסיכומי הטענות ובית המשפט יכריע אף בגדר הטענות שנשמיע לעניין אותם מסמכים".

            לנוכח כל אלו הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים. במוקד המחלוקת ניצבת שאלת החבות. ואולם אפתח ואציין, בהעלם ראשון, את ההתנהלות הדיונית הנפסדת מאוד של התובעת ואת ההתנהלות הדיונית הנפסדת, ברמת פחותה, מצד משרד החינוך, ככל שעסקינן בסיכומי הטענות.

5.         ככל שעסקינן בתובעת אפתח ואבהיר כי חרף טיעוני משרד החינוך לא ראתה התובעת, ולו לחילופין, לתבוע את המועצה כנתבעת נוספת. משום כך, ותוך הרחבת חזית, מבקשת התובעת בסעיף א(4) לסיכומי טענותיה לייחס אחריות, כלפיה, מטעם המועצה. ברי שהדבר חסר שחר. היריבות של המועצה היא אך כלפי משרד החינוך, ככל שהתובעת תזכה בדינה כלפיו. משעה שהתובעת לא בחרה לתבוע את המועצה, המועצה לא חבה לה דבר בגדרו של ההליך שבפניי. לנוכח כל אלו אף חסרת שחר טענת התובעת בסעיף ב(10) לסיכומיה לעניינה של המועצה.

6.         ככל שעסקינן במשרד החינוך, הוא ראה חירות לעצמו לצרף לסיכומי טענותיו אישור המצביע על אובדן השכר של התובעת בעקבות התאונה, ואף על תצהיר תשובות לשאלון שהגישה. משעה שמשרד החינוך בחר, מלכתחילה, לא להגיש כל תצהיר עדות, ובהמשך הדרך, בגדר ההסכמה הדיונית, הוגדרו מה המסמכים המותרים לצירוף בגדר סיכומי הטענות, לא רשאי היה משרד החינוך לצרף את המסמכים האמורים ובדעתי להתעלם מהם.

7.         ככל שעסקינן בעצם אירוע הנפילה הוא הוכח להנחת דעתי, אף משרד החינוך מודה בכך. ברי שבכך לא סגי. פסיקה מושרשת מורה אותנו, למשל, כי "סיכון של החלקה קיים תמיד - מסיכוני החיים הוא - ולא בגין כל החלקה במהלך העבודה יש לראות מעביד כמי שהפר חובתו כלפי עובדו" (ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מ"ז(3)   345). שומה, איפוא, על התובעת להוכיח מעשה או מחדל רשלני מצד משרד החינוך, על מנת להקים לה זכות תביעה.

            לא מקובלת עליי עמדת משרד החינוך על פיה התובעת צמצמה תובענתה אך לעניין רשלנות בהחזקה, שאז יכול שצמחה לה עילה כנגד המועצה בלבד, וזאת לנוכח האמור בסעיף 13(ה) לכתב התביעה בו נטען, כנגד משרד החינוך, כי לא פעל "כפי שמעביד סביר ונבון היה פועל בנסיבות העניין". אכן, איפוא, ללא כל קשר למסכת היחסים המוסדרת בין משרד החינוך לבין המועצה, ככל שאמצא רשלנות בעניין המדרגות, הדבר לא ישחרר את משרד החינוך מחובת הזהירות שלו כמעביד כלפי עובדו.

8.         הגם שכתב התביעה נוסח באופן כוללני הצהיר ב"כ התובעת, בפני כב' השופט גנון, כי "לטענת התובעת המדרגות היו רטובות וזו הסיבה להחלקה. ואם היו פסים למניעת החלקה התאונה הייתה נמנעת". הא ותו לא. ככל שעסקינן בטענת הרטיבות, זו טענה מובהקת שאין לה זכר לא בכתב התביעה, אף לימים לא בתצהירה של התובעת. משמע, עליי להידרש אך לטענה אחת, של העדר "פסים למניעת החלקה". ממילא, ככל שבגדר תצהירה טוענת התובעת, בין השאר, כי במדרגות לא הותקן מעקה, אף עניין זה הוא בגדר הרחבת חזית. כך, אף ככל שעסקינן בטענת התובעת כי המדרגות הן מדרגות שיש, וככאלה מחליקות.

9.         מכל מקום, ארבל הזים בחוות דעתו את מכלול טענותיה של התובעת. הוא מצא כי המדרגות האמורות עשויות מחומר הדומה לגרנוליט, ואינן חלקות. אף ככל שעסקינן בשאלת המעקה, ואף אם אתעלם מהרחבת החזית, הראה ארבל כי במדרגות הותקן מסעד מצד אחד, כנדרש בתקנות התכנון והבניה הרלוונטיות. לעניין זה חוברת אף התנהלותה של התובעת. בתחילה, לנוכח חוות דעתו של ארבל, היא הכחישה כי המדרגות האמורות שצולמו, הן המדרגות עליהן החליקה. רק לימים שינתה טעמה וציינה רק כי במדרגות האמורות נעשו שינויים.

10.        עתה ראוי להתבונן בכך שהתובעת, שאינה טוענת לנכות, הגישה תובענתה ביום 18.3.02, דהיינו לקראת חלוף ההתיישנות, מבלי שהיא מצרפת לכתב התביעה מטעמה כל ראיות המצביעות על מצבן הפגום של המדרגות בשעת-אמת. במצב דברים זה מופרכת היא הטענה אודות כך שחוות דעתו של ארבל הוגשה באיחור רב, ומשום כך אינה משקפת את מצב המדרגות בזמן-אמת. מי שאחראי לכך שלא הונחה בפניי ראיה על מצב המדרגות בזמן-אמת היא התובעת שבחרה להגיש תובענתה בשיהוי כה עצום, מבלי שהיא מספקת ראיה על כך.

11.        בגדר סיכום טענותיה מצרפת התובעת עמודים מקוטעים ממה שנחזה להיות דו"ח ביקורת בטיחות לגבי בית הספר. אין לי ראיה על מועדו של דו"ח ביקורת בטיחות זה. מוצגים לי, באורח סלקטיבי, שני עמודים מן הדו"ח האמור. אחד מפריטיו של הדו"ח מצביע על כך שלגבי חדרי המדרגות "פני השלח יהיו מחוספסים למניעת החלקה". אין לי ראיה, איפוא, על השיוך של "פני השלח" האמורים לעניין המדרגות שצולמו בחוות דעתו של ארבל. משעה שהדו"ח לא מוצג לי במלואו, אף לא מצויין מועדו, כשהעניין חובר למידת השיהוי בהתנהלותה של התובעת לכל אורך הדרך, אין בו כדי לשנות ממסקנותיו של ארבל, המקובלות עליי.

12.        ועוד מצרפת התובעת לסיכום טענותיה אישורים מיום 20.3.06 ו- 13.3.06 של המנהלת הנוכחית והמנהל,  עובר לתאונה, של בית הספר. ככל שעסקינן באישורה של המנהלת הנוכחית על אודות העדר תקינותן של המדרגות, היא אינה מוכיחה דבר לעניין מצבן הלא תקין של המדרגות בזמן-אמת. רושם עגום במיוחד מעורר אישורו של מנהל בית הספר עובר לתאונה, מר יאסין שיבלי. מר שיבלי מסר את האישור הראשוני אודות התאונה. אין בפניי כל סיבה מבוררת, איפוא, על שום מה "נזכר" מר שיבלי למסור אישורו על אודות העדר תקינותן של המדרגות בחלוף כ- 12 שנים. איני מייחס כל אמינות לאישור זה. לא נמצאה לי כל סיבה מדוע אישור זה לא ניתן בזמן-אמת.

13.        ועוד מבקשת התובעת למצוא שלל רב במפגעים שונים אחרים המצויים בבית הספר, ושאין להם כל קשר לעניין המפגע הספציפי באשר למדרגות האמורות. אף הדבר האמור מעורר רושם נוגה. מתקבל הרושם המובהק שכאשר התובעת  לא משכילה להוכיח את טענתה המבוררת שגרמה לתאונה, בצר לה היא "יורה לכל הכיוונים".

14.        לנוכח כל אלו לא שוכנעתי בכל מפגע ספציפי באשר למדרגות האמורות, ובעיקר לעניין הצורך להתקין בהן פסים למניעת החלקה. לנוכח כל אלו אין מקום להידרש לאשמה התורם של התובעת, מורה מאז ומתמיד בבית הספר, שמן הסתם ירדה במדרגות האמורות פעמים לרוב. לנוכח כל אלו, ממילא, בדעתי למחוק ההודעה לצד ג'. ועם זאת התובעת גררה את המועצה להליך זה ומשום כך בדעתי לחייב את התובעת, בהוצאות המועצה. שהרי ככל שהייתי מוצא חבות של משרד החינוך ברי שהייתי נענה להודעת צד ג' במלואה, וממילא הגשת הודעת צד ג' הייתה לגיטימית מבחינת משרד החינוך, והיא נגרמה על ידי התובעת.

15.        מעבר לדרוש אדרש בקצרה לשאלת גובה הנזק. התובעת אינה טוענת לנכות. דומה שהיא נעדרה מן העבודה כחודש ימים. בגדר סיכומיה היא הפליגה לסכומי נזק מופרכים בגוזמתם. היא לא הוכיחה את הנזק המדוד שנגרם לה בגין חודש העדרות זה. לכאורה את המלאכה עשה עבורה משרד החינוך, ואולם כמבואר לא אדרש לאישור שצורף לסיכום הטענות. לא קיבלתי כל מידע אודות דמי פגיעה שמן הסתם קיבלה התובעת לנוכח העובדה שעסקינן בתאונת עבודה. סביר להניח, איפוא, כי ככל שהייתה התובעת זוכה בדינה היא הייתה זוכה בפיצוי צנוע של אלפי שקלים בודדים.

16.        לפיכך הנני דוחה את תביעת התובעת. ממילא הנני מוחק את ההודעה לצד ג'.

            הנני מחייב את התובעת לשלם, הן לנתבעת 2 והן לצד ג', שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו, לפי העניין, לידיהם הנאמנות של ב"כ הנתבעת 2 וב"כ צד ג' תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ