אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 57929/04

פסק-דין בתיק א 57929/04

תאריך פרסום : 31/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57929-04
31/10/2006
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
דניאל ניר
עו"ד רבי רונן
הנתבע:
הראל בע"מ
עו"ד יעקובוביץ צבי
פסק-דין

בפני תביעה על סך של 23,500 ש"ח שעניינה מחלוקת בדבר זכותו של התובע לתגמולי ביטוח בשל נכות ואבדן כושר עבודה.

הצדדים וטיעוניהם

1.      התובע הינו מנהל עבודה בחברת ניקיון. הנתבעת הנה חברה לביטוח שביטחה את התובע על פי פוליסת "ביטוח מנהלים" מס' 18017830 אשר תחילתה מיום 1.5.2002 וסיומה בתאריך 1.5.2039.

טענות התובע

2.      התובע טוען שנפגע בתאונה בתאריך 11.7.03 וזאת במהלך משחק כדורגל וכתוצאה מכך נאלץ לעבור הזרקת גז לעיניו שנפגעו. כתוצאה מכאביו, לא היה התובע מסוגל לבצע עוד את עבודתו כבעבר וזאת החל מתאריך 11.7.03 ועד לתאריך 22/8/03.

לטענת התובע המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעתו של התובע לתקופה הנ"ל. התובע סבור שע"פ תנאי הפוליסה, על הנתבעת היה לשלם לו סך של 4,000 ש"ח לחודש ובשיערוך להיום 5,000 ש"ח וזאת כל עוד נמצא התובע בתקופת אי כושר עבודה ולאחר המתנה בת 30 יום. דהיינו, החל מתאריך 12.7.03 ועד לתאריך 22.8.03 לא קיבל התובע תגמול חודשי בניגוד לתנאי הפוליסה ונוכח העובדה שהיה לטענתו באי כושר עבודה מלא. בסה"כ:  חודש וחצי( 42 יום) בניכוי 30 יום X 5000 ש"ח = 2,500 ש"ח .

עוד טוען התובע שעל פי פוליסת הביטוח הרי שסכום הפיצוי המקסימלי על תאונה הינו 200,000 ש"ח ובשיערוך להיום 210,000 ש"ח מאחר שלתובע 10% נכות כתוצאה מן התאונה הנתבעת חייבת לפצותו בסך של 21,000 ש"ח. התובע טוען כי פנה לנתבעת לשלום תגמולי הביטוח ולאחר שהאחרונה סירבה לשלם לו הגיש תביעה זו בית המשפט. (על פי חוות דעתו של פרופ' זאוברמן נכותו של התובע עולה כדי 15% ולא 10% כפי שנכתב בכתב התביעה).

טענות הנתבעת

3.      הנתבעת סבורה כי דין התביעה לתשלום בגין תקופת אי הכושר הנטענת בכתב התביעה להידחות, שכן היא שילמה לתובע פיצוי מלא בגין התקופה הנתבעת.

הנתבעת טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה טרם הגשת התביעה בבקשה לתשלום בגין נכות אשר נותרה לו לטענתו כתוצאה מהתאונה, וכי הפעם הראשונה בה נודע לנתבעת אודות נכותו הנטענת של התובע הייתה עם קבלת כתב התביעה. על כן מקום שבו לא הוגשה תביעה לחברה וממילא זו לא נדחתה על ידה, טענה הנתבעת כי אין כל מקום לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שעה שבחר לנהל תביעתו בבית המשפט, תחת פניה ישירה לנתבעת, על מנת שתבחן הדרישה בהתאם.

הנתבעת אינה מכחישה את עצם התרחשות התאונה. אולם טוענת כי לקביעת המוסד לביטוח לאומי אין כל נפקות לתובענה זו.

תביעת אובדן כושר עבודה

4.      הנתבעת טענה שבהתאם לתנאי הפוליסה התשלום החודשי לאובדן כושר עבודה לא יעלה על 75% מהכנסתו החודשית הממוצעת של התובע ב- 12 החודשים שקדמו למועד אובדן כושר העבודה. 75% משכרו  הממוצע של התובע בתקופה שטרם הפסקת העבודה עמד ע"ס 3,798 ש"ח.  הנתבעת הכירה בתקופת אי כושר של התובע מיום 11.7.03 ועד ליום 22.8.03. (בניכוי 14 ימי המתנה). לכן ביום 27.8.03 נשלח למבוטח מכתב המפרט את פירוט התשלום, בצירוף שתי המחאות ע"ס 1,744.72 ש"ח ו- 1,926.14 ש"ח. על כן שולם לתובע בגין תקופת אי הכושר סך 3,562.03 ש"ח (בניכוי מס).

לעניין תביעת הנכות

5.      הנתבעת טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה טרם הגשת התביעה בבקשה לתשלום בגין נכות אשר טען כי נותרה לו כתוצאה מהתאונה.  הפעם הראשונה בה נודע לנתבעת אודות נכותו הנטענת של התובע הייתה עם קבלת כתב התביעה. על כן מקום שבו לא הוגשה תביעה לחברה וממילא זו לא נדחתה על ידה, תטען הנתבעת כי אין כל מקום לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שעה שבחר לנהל תביעתו בבית המשפט תחת פניה ישירה לנתבעת על מנת שתבחן הדרישה בהתאם.

במהלך הדיון בתובענה, התמודדה הנתבעת עם תביעת הנכות של התובע ובהסתמך על חוות דעתו של ד"ר גוטמן טענה כי לתובע לא נותרה נכות כלל.  לפיכך סבורה הנתבעת כי בנסיבות המקרה היא אינה חבה מאומה לתובע.

דיון

6.      הצדדים חלוקים בשתי שאלות: האחת היא שאלת זכותו של התובע לתגמולי ביטוח בגין תקופה שהיה באבדן כושר עבודה. השאלה השנייה היא האם לתובע נכות צמיתה המזכה אותו בתגמולי ביטוח .

האם לתובע נכות צמיתה

7.      לעניין  הנכות הצמיתה מסתמכים הצדדים על חוות דעת של מומחים. התובע המציא את חוות דעתו של פרופ' זאוברמן אשר קבע כי לתובע 15% נכות צמיתה בהתאם לתקנה 52 (1) (1) ו', בשל כך שלתובע חדות ראיה של 6/36. הנתבעת מסתמכת על חוות דעתו של ד"ר גוטמן שסבור כי לתובע חדות ראיה של 6/10 ולכן אין לו נכות צמיתה כלל. זו לשונה של תקנה 52 (1) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ