אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 57358/03

פסק-דין בתיק א 57358/03

תאריך פרסום : 17/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57358-03
03/11/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
אולשנסקי ישראל
הנתבע:
אלמוג שמואל
פסק-דין

מבוא

1.         התובע השכיר את ביתו ברח' קק"ל 145 בתל אביב לבני זוג שהפעילו במקום גן ילדים. הורי הילדים נהגו להחנות את רכבם על המדרכה או מול הכניסה לחצרו של השכן, הנתבע, המתגורר בבית ברח' קק"ל 147. זה האחרון נהג בתגובה לחסום את דרכן של המכוניות החונות. התובע טוען כי דבר זה גרם לנטישתם של מפעילי הגן ולאובדן דמי שכירות. מכאן התביעה.

העובדות

2.         התובע היה הבעלים של הבית ברח' קק"ל 145 בתל אביב ( להלן: "הבית"). הזכויות בבית הועברו לפני מספר שנים על שם בנו, גיל אולשנסקי ( להלן: "גיל"), אך סוכם בין השניים כי ההכנסות מהשכרת הבית יהיו של התובע לבדו. בשנת 1978 נוסד במקום גן ילדים. בשנת 1988 החלו להפעיל את הגן בני הזוג ישראל ואלינהר לפטר, והגן נקרא מכאן ואילך גן נוקי. מפעילי הגן שילמו לתובע דמי שכירות בגובה השווה לשכר הלימוד שהם גובים בגין חמישה ילדים. השכר נקבע מתוך הנחה כי בגן יהיו בין 30 ל- 35 ילדים.

3.         החל משנת 2002 התלונן ישראל לפטר ( להלן: "לפטר") באזני גיל, כי הנתבע, שביתו נמצא בשכנות לגן, מטריד את הורי הילדים בעת שהם מחנים את רכבם בסמוך לגן. ההטרדות באו לביטוי בכך שהנתבע נהג לחסום את דרכן של המכוניות החונות על המדרכה על ידי הצבת פח אשפה גדול מצידן האחורי, תוך שהוא עצמו נעמד בחזית המכוניות, חוסם בגופו את יציאתן מהחנייה ואף חובט בכפות ידיו על מכסי המנוע של המכוניות. היו מקרים שאמהות וילדיהן נותרו לכודים כך במכוניות ופרצו בבכי.

4.         לפטר אמר לגיל כי הטרדות הנתבע גרמו לירידה במספר הילדים שנרשמו לגן, כך שבשנת הלימודים 2003-2004 נרשמו לגן 15 ילדים בלבד, לעומת 30-35 בשנים עברו. באוגוסט 2004 סיימו בני הזוג לפטר את חוזה השכירות של הבית, ארבעה חודשים לפני המועד הקבוע בחוזה השכירות. מאז חודש ספטמבר 2004 גן הילדים מופעל על ידי שוכרים אחרים, המשלמים דמי שכירות לתובע.

טענות הצדדים

5.         התובע טוען כי מעשיו של הנתבע מהווים מטרד ליחיד כמשמעו בס' 44 לפקודת הנזיקין, ועל כן הוא זכאי לפיצוי בגין נזקיו וכן לצו מניעה האוסר על הנתבע להטריד את הורי הילדים בגן.

6.         התובע טוען בתצהירו המשלים כי דמי השכירות הממוצעים ששולמו לו בין השנים 2000-2002 היו 10,616 ש"ח לחודש. בשל התנהגות הנתבע נדרש התובע על ידי לפטר להפחית את דמי השכירות, והחל מחודש ספטמבר 2003 שולמו לו דמי שכירות מופחתים בסך של 8,000 ש"ח לחודש, והפסדו לאותה שנה מסתכם ב- 12,000 ש"ח. בשנת 2004 הנזק החריף, שכן לא רק ששולם לו סך חודשי של 8,000 ש"ח בלבד, אלא שבנוסף, בני הזוג לפטר קיצרו את תקופת השכירות ופינו את המושכר בחודש אוגוסט 2004, ארבעה חודשים לפני תום המועד לפי החוזה. הנזק בגין שנה זו מסתכם בסך של 73,500 ש"ח.

            התובע מוסיף וטוען כי נגרמו לו טירדה רבה ובזבוז זמן בשל הצורך שלו ושל בנו גיל להגיע מבתיהם במטולה ובבית הלל, ולנסות ולהרגיע את הרוחות הסוערות. בגין הנסיעות, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש הוא תובע פיצוי בסך 56,000 ש"ח.

            כמו כן עותר התובע לצו מניעה שיאסור על הנתבע להטריד את הורי הילדים המבקרים בגן.

7.         הנתבע טוען כי הורי הילדים המבקרים בגן נהגו לחנות על המדרכה באופן שנחסמה כל אפשרות לכניסה ויציאה מחניית ביתו ומביתו. פניותיו למפעילי הגן ולהורים לחדול מכך לא הועילו. הורי הילדים הם שגרמו לו מטרד ואילצו אותו להחנות את מכוניתו ברחובות אחרים ולא בחנייה הפרטית שבחצר ביתו. בני הזוג לפטר עזבו את הגן בלא קשר למעשיו. הוא מכחיש כי הטריד או איים על ההורים.

8.         השאלות הטעונות הכרעה הן האם הנתבע אכן התנהג באופן המיוחס לו על ידי התובע, האם מעשיו עולים כדי מטרד והאם הוכיח את נזקו.

מעשי הנתבע

9.         התובע זימן לעדות הורים לילדים בגן וכן את בני הזוג לפטר. מעדותם התקבלה תמונה מאוד בלתי מחמיאה לגבי מעשיו של הנתבע. ההורים העידו בזה אחר זה על דפוס התנהגות שיטתי של הנתבע, אשר נהג בהם בבריונות לשמה.

            העד אמיר רוזנברג העיד (ע' 4 לפרוטוקול) כי בעת שחנה עם שני גלגלי רכבו על המדרכה, בשנת 2000, חסם הנתבע את דרכו באמצעות פח אשפה גדול, ואף מנע ממנו בכח להזיז את הפח. כל העת ישבו שני ילדיו במושב האחורי ומיררו בבכי. בשלב מסויים החל הנתבע להכות בכפות ידיו על מכסה המנוע של מכונית העד. העיכוב נמשך כעשרים דקות. הטרדות הנתבע לא היו מאורע חד פעמי, אלא נמשכו בשנים 2000-2002.

            העדה יפעת שילר העידה על שתי תקריות. בארוע אחד, בשנת 2000, הנתבע חבט בכפות ידיו על מכסה המנוע של רכבה, עד שלפטר שכנע אותו להניח לה לנסוע מהמקום. בארוע אחר בשנת 2001 הנתבע רץ קדימה ואחורה וחסם בגופו את נתיב נסיעתה ובכך עיכב את יציאתה בשעה. בעקבות כך החליטה לרשום את ילדיה לגן אחר. בחקירתה הנגדית הודתה שילר כי ההטרדה בוצעה בעת שחנתה על המדרכה מול בית הנתבע, וחסמה את החניה שלו, אך לדבריה לא היתה לה ברירה שכן הגן נמצא על כביש ראשי ואין מקומות חניה מוסדרים (ע' 6 לפרוטוקול).

            העדה נועה חבצלת הוטרדה באופן דומה בשנת 2001 ואף הגישה תלונה במשטרה נגד הנתבע. היא הודתה עם זאת כי חנתה על המדרכה באופן שחסם את הכניסה לחניית התובע: " זה באמת לא בסדר, אבל לא היתה ברירה, לא היה איזור חניה מוסדר ליד הגן, ואין עד היום." (ע' 8 לפרוטוקול).

            לפטר סירב תחילה להעיד, ולא חזר בו מסרובו אלא לאחר שהוזהר כי התנהגותו מהווה בזיון בית משפט. בשלב זה החל לתאר את מעשיו של הנתבע, שנהג להציב פח אשפה מצד אחד של המכונית החונה, ולהתייצב בעצמו בחזית הרכב, כדי לחסמו בגופו, ולדפוק על מכסה המנוע. לדבריו כך אירע בערך 7-8 פעמים בשנים 2002-2003 (ע' 30 וכן 36 לפרוטוקול). לפטר עצמו אף נהג להזמין משטרה, שהורתה לנתבע לפנות את המקום. ילדי הגן הכירו את הנתבע וכינו אותו "האיש הרע". לפטר אף תיעד את מעשיו של הנתבע במצלמתו (ראה מוצגים ת/1, ת/2 ו-ת/11). התמונות מדברות בעד עצמן ומבססות את תיאורי העדים.

            גם אלינהר לפטר מסרה תיאור דומה של מעשי הנתבע (ע' 43 לפרוטוקול).

            הכחשות הנתבע את מעשי ההטרדה הושמעו בשפה רפה והיו בלתי משכנעות בעליל (ע' 9-12 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ