אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 57256/05

פסק-דין בתיק א 57256/05

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57256-05
10/04/2007
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
אוסדישר משה יצחק עו"ד
עו"ד אברהם סגיב
הנתבע:
מכבי רוזה
עו"ד רויטל מרלי (במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי)
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית על 4 שיקים בסך כולל של 16,508 ש"ח שמסרה הנתבעת לתובע בגין שכ"ט עו"ד בתמורה לייצוגה של ביתה, גב' יונה שאקי (להלן: 'יונה'), בהליכי גירושין.

2.       הנתבעת טענה בהתנגדותה לביצוע השיק האחד, בטרם הוגש כתב תביעה מתוקן שכלל גם 3 שיקים נוספים מאותה סדרה, כי עיקר התמורה נועדה להיות ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: 'בית המשפט'). בסופו של דבר לא היה ייצוג כזה.

3.       בכתב ההגנה הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובע הטעה אותה ואת ביתה בכך שלא גילה להן כי כנשים חרדיות הן צפויות לנידוי באם יפנו לבית המשפט, במקום לבית הדין הרבני (להלן: 'בית הדין'). כמו כן, התובע הטעה את הנתבעת וביתה בכך שיצר כלפיהן מצג שלפיו ישיג עבור יונה מזונות בסך 5,000 ש"ח בחודש. הנתבעת וביתה הסתמכו על מצג זה בהתחייבותן לשכ"ט עו"ד בסך 5,000$, שלא היה באפשרותן לשלם בהיעדר מזונות כאמור.

4.       התובע התנגד להרחבת חזית ביחס לטענה המקורית שנטענה בהתנגדות. לגוף הטענות טען כי הנתבעת ביקשה לבטל את ההליך בבית המשפט מטעמיה, עקב לחצים קהילתיים, לאחר שכבר הכין והגיש כתבי טענות במסגרת התביעה בבית המשפט. התובע טען והעיד כי אין זה בלתי מקובל שבני המגזר החרדי מתדיינים בבית המשפט, שם יש לנשים סיכויים טובים יותר לזכות במזונות גבוהים יותר. התובע הכחיש הבטחה או מצג בדבר גובה המזונות הצפויים להיפסק.

דיון והכרעה

5.       עיון בהתנגדות מגלה כי הנתבעת הניחה שקטיעתו באיבו של ההליך בבית המשפט מצדיקה אי-כיבוד השיקים. אולם, אין הדבר כן. התמורה של הייצוג בבית המשפט נכשלה כישלון חלקי בלתי קצוב בלבד, לאחר שהתובע כבר הכין כתבי בי-דין בטרם הופסק ההליך. גם כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב זה נגרם בעטיה של הנתבעת, אשר ביקשה להפסיק את ההליך מטעמיה-היא. בנסיבות אלה אין מדובר, מבחינת הנתבעת, אלא בטעות בכדאיות העסקה, לאחר שלא שקלה את ההיבטים הקהילתיים של הפנייה לבית המשפט, ולא שקללה אותם מול הסיכויים הכספיים העדיפים לפי הייעוץ שקיבלה. לנתבעת לא קמה, אפוא, עילה לבטל את העסקה. לפיכך אין לנתבעת הגנה שטרית מול התובענה, ונראה שאף לא הגנה חוזית מול חבותה החוזית לשלם לתובע את שכר הטרחה המוסכם.

6.       בהתנגדות נזכרת גם טענה על כך שהתובע לא ייצג אישית את יונה בבית הדין. אולם יונה מודה למעשה כי התובע לא התחייב לייצגה אישית בבית הדין, וציפיותיה בעניין זה לא התבססו על מצגים מצדו [שם, 9]. גרסת התובע שלפיה הוסכם על ייצוג משולב, לרבות באמצעות הטו"ר דלבקוביץ בבית הדין, כדי להוזיל את עלות הייצוג - סבירה ומתיישבת עם ניסיון החיים והידיעה השיפוטית בעניינים אלו, לרבות בשים לב לשכ"ט המוסכם וליחסו לשכ"ט המקובל בכגון דא.

7.       התובע התנגד להרחבת החזית, ואמנם קבעתי בהחלטתי כי לא תהיה הרחבת חזית. לפיכך ניתן היה לקבל את התביעה כבר בשלב זה. אף על פי כן, למעלה מן הצורך, וכדי לסבר את אוזנה של הנתבעת, אעיר מספר הערות בדבר טענותיה הנוספות.

8.       מעדויות הנתבעת ויונה עצמן עולה כי ההסתייגות החרדית מהתדיינות בבית המשפט אינה גורפת [פרוטוקול, עמ' 5 ו-8, בהתאמה]. מעדות יונה [שם, 10] עולה כי התגובה החריפה נבעה ממערכה יזומה של בן-זוגה של יונה, היריב בהליכי הגירושין. לפני כן, הפנייה לבית המשפט זכתה לאישור רבני [שם, 8]. אין לי, אפוא, יסוד שלא לקבל את עדותם של התובע ושל הטו"ר דלבקוביץ, המעורים בקהילה החרדית בעצמם, כי אין מדובר בהימנעות גורפת. בנסיבות אלה איני סבור שעל התובע היה להזהיר את הנתבעת בעניין זה, וכי במחדלו מלעשות כן חטא בהטעיה.

9.       לא סביר בעיניי כי התובע התחייב כלפי הנתבעת על תוצאות ההליך בכלל, ועל סכום המזונות שייפסקו בפרט. מן המפורסמות שעו"ד אינו יכול לצפות בוודאות תוצאות של הליך משפטי, וממילא לא סביר מצדו להתחייב לגביהן. הנתבעת הודתה שלא הייתה מעורה בהסכמות בין התובע לביתה, ועדותה בעניין זה היא עדות שמועה [שם 4]. מעדויות כאמור עליי להתעלם [החלטה בעמ' 2]. ממילא, עדות הבת בעניין זה היא עדות יחידה של בעלת אינטרס ישיר בתוצאות ההליך. גרסתה לא הוכחה. לו אכן הייתה התוצאה המקווה תנאי להתחייבות לשכ"ט, היה מקום לעגן זאת בהסכם. כזאת לא הוכח. כזאת גם לא נטען בשלב ההתנגדות, והגרסה המאוחרת בעניין זה היא עדות כבושה. לא מן הנמנע כי המזונות נפסקו כפי שנפסקו דווקא משום שהם לא נפסקו בבית המשפט, בעקבות הפסקת ההליך שם על ידי הנתבעת ויונה. לפיכך אין בידי לקבל את טענת ההטעיה גם בעניין זה.

10.   אף על פי כן, לא סר מלבי הספק שמא עצם ההתחייבות של הנתבעת ויונה, על סכום כה גבוה עבורן, מרמז על טיפוח של ציפיות גבוהות בדבר גובה המזונות שייפסקו על ידי התובע או שלוחו הנחזה. אין בכך כדי לקבל את טענת הנתבעת, שעליה הראיה לגביה; אולם יש בכך כדי להניא אותי מלפסוק לזכות התובע שכ"ט עו"ד, מלבד אגרות ההוצל"פ ואגרות המשפט שהוצאו בפועל ושכ"ט עו"ד שנקבע במסגרת תיק ההוצל"פ. תוזכר, בהקשר זה, גישתו של הנשיא בדימוס א' ברק בעל"ע 663/90 פלוני נ' לשכת עוה"ד, פ"ד מז(3) 397, שלפיה פסיקת הוצאות המשפט לצד הזוכה מהווה 'קיצור דרך' למעין פיצוי נזיקי, לאחר שאיתגלי מילתא למפרע כי הצד המפסיד הטריד את הזוכה בהליך שלא היה מקום לנקטו. לאור גישה זו, בשלב פסיקת ההוצאות הזוכה הוא המוציא מחברו, ועליו הנטל להראות שהוא זכאי להוצאות באשר הוטרד בהליך שלא היה מוצדק. בדרך כלל, עצם הזכייה, על יסוד טעמיה, מספיקה להרמתו של נטל זה, אולם לא תמיד כך הוא הדבר. בענייננו הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח את הגנתה השטרית. אולם התובע, שגם עדותו בדבר תוכן הסיכום עם יונה הייתה בגדר עדות יחידה של בעל דין [כעדותו ועדות הטו"ר, פרוטוקול עמ' 12-13 ו-20, בהתאמה], לא הרים את הנטל להוכיח את זכאותו למלוא הוצאות המשפט. בעניין זה התחשבתי גם במחדלו של התובע מלערוך עם יונה הסכם שכ"ט ברור וחתום, אשר לו נערך - אולי היה מונע את ההתדיינות, או, על-כל-פנים, מפשט אותה במידה ניכרת.

סיכום

11.   לאור המקובץ, התובענה מתקבלת.

12.   הנתבעת תשלם לתובע את החוב בתיק הוצל"פ מס' 01-63381-05-9, והתובע רשאי לפעול לגבייתו בתיק זה.

13.   הנתבעת תוסיף ותשלם לתובע את ערכם הנקוב של 3 השיקים הנוספים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פירעונו של כל אחד מהם עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב בניסן, תשס"ז (10 באפריל 2007), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ