אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 57234/04

פסק-דין בתיק א 57234/04

תאריך פרסום : 06/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57234-04
05/02/2008
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
מתקני פסגות בע"מ
עו"ד שטרסברג
הנתבע:
אלו את ניצן בע"מ
עו"ד וייסמן
פסק-דין

1.      התובעת היא חברה בע"מ אשר בבעלותה מפעל המייצר ומשווק מתקני גן ומתקני שעשועים (להלן: " המתקנים") לרשויות מקומיות, למוסדות, לחברות ולאנשים פרטיים. הנתבעת הינה חברה העוסקת בתיווך בין גופים שונים המעוניינים לרכוש מתקנים, לבין יצרנים המייצרים את המתקנים האמורים. אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיימה מערכת עסקית והנתבעת הזמינה מן התובעת מתקנים.

2.      בכתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת היא טענה כי במהלך שנת 2003 הזמינה הנתבעת מן התובעת מתקנים בשווי של מאות אלפי שקלים. לטענתה, בדיעבד התברר לתובעת כי לנתבעת אין מקורות כספיים לתשלום מלוא חובה בגין המתקנים. בתחילה עמדה הנתבעת במרבית התחייבויותיה הכספיות ולאחר מספר חודשים החלה הנתבעת לפגר בתשלום החובות. בכתב התביעה פורטו הזמנות המתקנים שהוזמנו על ידי הנתבעת על פי מיקומם ובהתאם לכינויים במסמכי הנתבעת והחוב הנטען בגין כל פרויקט. בסיכום כתב התביעה, לאחר שפורטו העסקאות השונות שבין הצדדים וחובה של הנתבעת בגין כל עסקה, תבעה התובעת מן הנתבעת סכום כולל של 1,213,775 ש"ח, אשר הועמד לצורך אגרה על סך של 713,775 ש"ח.

3.      בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי בניגוד לטענת התובעת כי היא ביצעה עבור הנתבעת עבודות תכנון, הרי שבפועל לא בוצעו עבודות שכאלה. עוד טענה הנתבעת כי מרבית ההזמנות שבוצעו על ידי התובעת לא קיבלו את אישורי מכון התקנים במועד המתוכנן ולכן לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפי הרשויות שכלפיהם התחייבה להעמיד את המתקנים וכך נגרמו לנתבעת נזקים חמורים. הנתבעת גם היא בחנה את כל אחד מן הפרויקטים וכתבה את התייחסותה בכתב ההגנה. הנתבעת סיכמה את טענותיה בכך שהיא אינה חייבת דבר לתובעת ואף עומדת לה זכות קיזוז בסכום המפורט בכתב ההגנה והיא אף הגישה כתב תביעה שכנגד על נזקים שלטענתה נגרמו לה בסך של 326,000 ש"ח, אשר הועמדו לצורך אגרה על סך של 250,000 ש"ח.

4.      התביעה הוגשה בבית משפט השלום בירושלים והועברה לבית המשפט השלום בתל-אביב.  הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד מר אריאל בן דוד, אולם חזרה בה מהודעה זו בהסכמת הצד השני בתחילת דיון ההוכחות מיום 15.11.06. במסגרת ההוכחות העידו בפני העדים הבאים: מטעם התובעת - מר גיורא כהן ומר אריאל בן דוד, שהוא סמנכ"ל בתובעת (להלן: " בן דוד"); מטעם הנתבעת גב' הלן רות ניצן, שהיא מנכ"ל הנתבעת (להלן: " ניצן").

דיון והכרעה

כתבי הסילוקין

5.      לתצהיר התובעת צורפו כנספח כ"ח אישורי חשבון וסילוק תביעות עליהם חתומה התובעת. על כל כתב סילוקין הוספו בכתב יד קיזוזים. הקיזוזים הוספו על ידי נציגת הנתבעת על גבי כל כתב סילוקין שכזה.

הוד השרון - פארק עתידים

6.      ביום 1.7.03 חתמו הצדדים על הזמנת עבודה לאספקת מתקנים בהוד השרון והתקנתם. הזמנה זו היתה בהיקף של 500,000 ש"ח בתוספת מע"מ. על חשבון הזמנה זו מסרה הנתבעת לתובעת שיק על סך של 125,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ביום 20.7.03 הוזמנו מתקנים נוספים לאותו פרויקט בסכום כולל של 48,728 ש"ח בתוספת מע"מ.

7.      לטענת התובעת ביום 30.7.03 התקבל צו מבית המשפט כנגד הנתבעת, אשר הורה על הפסקת העבודה באתר. לטענת התובעת רק בחלוף למעלה מ-18 יום בוטל צו הפסקת העבודות שהוצא כנגד הנתבעת וביום 17.8.03 חודשה העבודה באתר. בתקופת הביניים הציבה התובעת על פי בקשת הנתבעת שמירה במקום על מנת שהמתקנים לא יפגעו. לטענת התובעת היא סיימה את התקנת כל המתקנים זמן קצר לאחר מכן ובמהלך חודש אוקטובר 2003 קיבלו חלק מן המתקנים את אישורו הסופי של מכון התקנים ובמהלך חודש דצמבר 2003 קיבלו יתר המתקנים את האישור הסופי. לטענת התובעת גם לאחר האישור הסופי ביקשה הנתבעת שינוי נוסף והוא החלפתה של הרמפה המובילה אל המתקן, לרמפה ארוכה בזווית קטנה יותר. עלות ההתקנה של הרמפה הנ"ל בלבד עמדה על סך של 20,000 ש"ח. התובעת הסכימה לכך, לטענתה, בלית ברירה. לטענת התובעת הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 137,238 ש"ח בתוספת מע"מ.

8.      הנתבעת טוענת כנגד התובעת כי הסכום המגיע לתובעת בגין פרויקט זה שולם במלואו. כראיה הציגה הנתבעת טופס "אישור חשבון וסילוק תביעות בגין חוזה" אשר נחתם ביום 7.1.04 על ידי בן דוד.

9.      עוד טוענת הנתבעת כי בכתב התביעה העמידה התובעת את תביעתה בגין פרויקט זה על סך של 137,238 ש"ח ואילו בתצהיר העדות הראשית צמח הסכום לסך של 153,552 ש"ח ובסופו של דבר במסגרת הסיכומים "פיזרה" התובעת את נזקיה בגין פרויקט זה תחת מספר פרקים. לפיכך טוענת הנתבעת שיש לדחות את התביעה באשר התובעת עצמה אינה יודעת מה הוא סכום התביעה האמיתי. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת שלחה מכתב לנתבעת ובו טענה כי נותרה חייבת בגין הפרויקט שני סכומים בלבד 62,000 ש"ח בגין הפרויקט ו - 36,000 ש"ח בגין השמירה. הנתבעת מבקשת לראות בכך הודאת בעל דין. הודאה נוספת רואה הנתבעת בנספח ל"ו לתצהיר התובעת כאשר היא טוענת שמר בן דוד כותב כי הנתבעת שילמה לתובעת בגין פרויקט זה סך כולל של 550,000 ש"ח.

10.  אשר לשמירה טוענת הנתבעת כי אכן ביום 30.7.03 ניתן על ידי בית משפט מחוזי בתל-אביב לבקשת חברה מתחרה במכרז בו זכתה הנתבעת, צו מניעה שאסר על הרשות המקומית, על הנתבעת ועל התובעת להמשיך בביצוע העבודות שהוזמנו מהתובעת בעקבות הזכיה במכרז. לטענת הנתבעת, צו המניעה הוצא על ידי חברת "גנית" בטענה שהמתקנים שיוצרו על ידי התובעת הועתקו שלא כדין ממתקני "גנית" ולכן אין לתובעת להלין אלא על עצמה. עוד טוענת הנתבעת כי ממילא האישור הסופי של מכון התקנים ניתן רק ביום 25.12.03 שהוא 5 חודשים איחור במועד מסירת המתקנים כאשר אי אפשר לתלות בעיכוב של 18 יום בשל צו המניעה את ההצדקה והעיכוב הכולל.

11.  בחנתי את כתב התביעה של התובעת ולא מצאתי פירוט לסכום הנתבע של 137,238 ש"ח. בתצהיר מטעם התובעת נמצא בנספח ל"ו פירוט לסכום של 153,552 ש"ח, אשר לטענת התובעת מהווה את חוב הנתבעת. על פי התחשיב הסכום חושב כך: סכום ההזמנה המקורי, אשר התובעת העמידה אותו על סך של 647,499 ש"ח; שמירה בסך של 36,001 ש"ח; רמפה לנכים בסך של 23,300 ש"ח ושרוול לשרשראות בסך של 1,48 ש"ח. סך כל ההזמנה 707,849 ש"ח. מסכום זה הפחיתה התובעת סכום של "קיזוזים מוסכמים" שכללו בדיקה חוזרת של מכון התקנים ושני סכומים מפרויקטים אחרים בסך 3,520 ש"ח. על פי חישובי התובעת הנתבעת שילמה לה בגין פרויקט זה סך 550,776 ש"ח ולכן נותרה חייבת את ההפרש בסך של 153,552 ש"ח. בסיכומים טענה התובעת כי הנתבעת חייבת לה סך של 62,000 ש"ח בגין "תיקי מוצר" ו- 36,001 ש"ח בגין השמירה (ראו סעיף 5.2 לג לסיכומי התובעת) וכן 20,000 ש"ח בגין הרמפה לנכים (סעיף 5.3). 

12.  על מנת לבחון את אומד דעת הצדדים בזמן אמת בחנתי את מכתב הסילוקין שנחתם בין הצדדים ביום 15.1.2004 האומר כי הסכום הכולל בגין העבודות שבוצעו עומד על סך כולל מע"מ של 647,499 ש"ח, כאשר מסכום זה קוזזו הסכומים הבאים: 28,024 ש"ח בגין חוסרים במתקן הגדול (מגלשת גלילים, מדרגות, סולם, בועות הצצה, ואומגה); 2,730 ש"ח בגין שתי בדיקות של מכון התקנים; 1,062 ש"ח בגין המהנדס צביקה איכבאום; 36,001 ש"ח בגין שמירה. לפיכך קוזז סכום של 68,714 ש"ח. ממכתב הסילוקין עולה עוד שמסכום ההזמנה הכולל שעמד על 647,499 ש"ח סברה הנתבעת כי יש לקזז סך של 68,718 ש"ח. כלומר הסכום שנותר לתשלום ללא מחלוקת הוא : 578,781 ש"ח. שני הצדדים מסכימים כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 550,776 ש"ח, סכום זה כולל מע"מ ולכן הסכום שאינו שנוי במחלוקת שהנתבעת לא שילמה עומד על סך של 28,005 ש"ח.

13.  אשר לשמירה- בחקירה הנגדית הסכים בן דוד, סמנכ"ל התובעת, כי השמירה הייתה על פי ההסכם באחריות התובעת, אולם טען כי דובר על שמירה בתקופת העבודה ולא על תקופות אחרות כגון צו המניעה (עמוד 16 שורות 14-15). בחינת מסמך ההתקשרות שבין הצדדים לעניין פרויקט זה מעלה שסוכם בין הצדדים כך: "להלן הזמנת עבודה למתקן משחקים משולב ממתכת ... הכוללת את כל המפרט הטכני המצורף + ביסוסי המתקן בבטון והשלמת כל העבודות עד לקבלת המתקן המושלם שתימסר למפקח האתר דב שחם. המחיר כולל את המתקן כולו: התקנה והובלה, בנייה, ביסוסים, כלים כבדים ו שמירה ככל שתידרש." הסעיף גם מעלה את השאלה מי אחראי לשמירה כל עוד לא נמסר למתקן אישור מכון התקנים.

14.  אשר לתקופת צו המניעה- הרי שצו המניעה הוצא כנגד הנתבעת ולכן בגין תקופה זו הנתבעת היא האחראית. טענת התובעת כי צו המניעה הוצא יום אחד לפני מועד סיום העבודות על פי ההזמנה- אינה מעלה ואינה מורידה משום שבכל מקרה לא הסתיימו העבודות עד מועד צו המניעה. במכתב מיום 4.9.03 תבעה התובעת סכום של 12,630 ש"ח בתוספת מע"מ בגין השמירה בזמן צו המניעה. לפיכך אני קובעת כי הנתבעת חייבת לתובעת בגין השמירה במהלך צו המניעה סך של 12,630 ש"ח בתוספת מע"מ

15.  אשר לשמירה לאחר הסרת צו המניעה - התובעת שלחה מכתב ביום 27.10.03 ופירטה את שעות השמירה מיום 21.9.03 ועד יום 21.10.03 סך כל 17,880 ש"ח בתוספת מע"מ. לטענת התובעת הנתבעת התחייבה לשלם את השמירה הזו. לעניין זה לא קיבלתי את עדות התובעת שאין לה תמיכה ממקור אחר והיא מנוגדת ללשון ההזמנה. ההפנייה למכתב התובעת מיום 7.1.04 (נספח כ"ד לתצהיר התובעת) אינה מסייעת לתובעת באשר שם מדובר על בקשה לחשבונית בגין סכומים ששולמו וכפי שהעד מטעם תובעת העיד הסכומים הללו אכן שולמו באמצעות קיזוז שביצעה התובעת בסכום של 48,000 ש"ח שהייתה חייבת לנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ