אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5711/04

פסק-דין בתיק א 5711/04

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
5711-04,5709-04,005696-04,005697-04
30/05/2007
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
התובע:
אריה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד וינצקי אלחנן
הנתבע:
הסעות אפללו בע"מ
עו"ד דולינגר ישראל
פסק-דין

1.         זהו פסק דין בארבע תביעות כספיות  שהגישה התובעת נגד הנתבעת. התביעות הוגשו בבית משפט השלום בפתח תקוה, אוחדו בהסכמת הצדדים, והועברו לבית משפט זה. 

            הוחלט לקבל את התביעות, מן הנימוקים שיפורט להלן.

            הנני מתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן פסק הדין.

2.         הנתבעת ביטחה כלי רכב של התובעת, שהינה חברת הסעות, על פי פוליסות ביטוח נזקי רכוש וצד ג'. יצויין, כי הפוליסות שועבדו לבקשת הנתבעת, לטובת בנק לאומי לישראל  בע"מ. הנתבעת חתמה על הוראה לחיוב חשבון הבנק שלה, לצורך תשלום הפרמיה הביטוחית, אך במהלך תקופת הביטוח בוטלו הוראות התשלום. הנתבעת שילמה סכומים שונים ע"ח החוב ולטענת התובעת, נותרה הנתבעת חייבת לה, את הסכומים הנתבעים, בגין יתרות הפרמיות שלא שולמו. סכום התביעות הכולל הינו 18,166 ש"ח. 

3.         התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מר עדי חיים, האחראי  מטעמה על תביעות פרמיות, אשר פירט את החוב. לתצהיר צורפו  המסמכים  הרלוונטיים לתביעות, לרבות רשימות הביטוח, העתקי ההצעות, דפי חשבון המפרטים את התנועות הכספיות בפוליסות, ואת יתרת החוב בגינן, וכן מכתבי ההתראה שנשלחו אל הנתבעת.

4.         הנתבעת הכחישה את התביעה, וטענה, כי ביטלה את הפוליסות, באמצעות סוכן הביטוח, לאחר שהתובעת סירבה לשלם  לה, את תגמולי הביטוח המגיעים לנתבעת לטענתת, בגין נזקים שארעו  לרכביה. עוד טענה, כי התשלומים ששילמה עד מועד הביטול,  גבוהים  מן התשלומים להם הייתה זכאית התובעת עד אז. הנתבעת טענה, כי  היא זכאית  לקזז  מכל סכום שיפסק לזכות התובעת, את הסכומים המגיעים לה לטענתה, בגין הנזקים שנגרמו לרכביה.

5.         הנתבעת הגישה תצהיר של מנהלה,  מר נחמיה אפללו. מר אפללו הצהיר, כי לאחר שהתברר לנתבעת,  כי התובעת  אינה מתייחסת  כראוי  לתביעותיה, פנה אל הסוכן, דוד שהרבני, הורה לו לבטל את הפוליסות, ודרש לקבל בחזרה חלק מן הכספים ששילמה הנתבעת. לטענת מר אפללו, ביקש הסוכן לעכב את ביטול הפוליסות, לתקופה שבמהלכה ינסה לגרום לכך, שהתובעת תשלם לנתבעת את תביעותיה. מר אפללו טען, כי באותה פגישה, מסר לסוכן שני שיקים, בסך 13,500 ש"ח  כל אחד,  לכיסוי החוב בגין  הפרמיות.

            לדברי מר אפללו, ביטלה הנתבעת קודם לכן את הוראות הקבע לתשלום הפרמיות, משום שהעבירה את פעילותה הכספית לבנק המזרחי. הסוכן ביקש ממר אפללו  לטענתו,  למסור לו הוראת קבע חדשה, והנתבעת אכן נתנה הוראת קבע חדשה לתשלום בבנק המזרחי. לטענת מר אפללו, התברר לנתבעת להפתעתה, כי לאחר הפגישה בינו ובין הסוכן,  נמשך  ביום  10.4.02, סך 43,566 ש"ח, מחשבון הבנק של הנתבעת. לטענתו,  הסוכן ניסה לגבות סכום נוסף - 16,386 ש"ח מן החשבון, אלא שהדבר נמנע, משום שהנתבעת  כבר ביטלה קודם לכן את הוראת הקבע. לדברי מר אפללו,  הגישה הנתבעת תביעה לתשלום פיצוי, בגין נזק שארע  ביום 9.5.02, לאוטובוס שבבעלותה (שמספרו  7248615, להלן: "האוטובוס"). בשל  נזק  שארע לו בנסיעה  באיזור  צפת, כאשר התובעת שילמה רק חלק מחשבון התיקון ולא את כולו.           

בנוסף, לדברי מר אפללו, ארעה תאונה בה היו מעורבים מיניבוס של הנתבעת (שמספרו  7374715, להלן: "המיניבוס"),  ורכב צד ג', בגינה שילמה הנתבעת  לצד ג' סך  8,922 ש"ח, על פי פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות,  וגם סכום זה לא שילמה  התובעת.

            הנתבעת הגישה תצהיר משלים של מר אפללו,  בו פירט את הסכומים ששילמה הנתבעת לתובעת, ואת אופן חלוקתם, על פי הפוליסות  השונות.

            בתצהיר זה טען, כי שתיים מהפוליסות, בוטלו תוך 30 ימים ממועד קבלת ההתראה  ששלחה התובעת לנתבעת, שכן במכתבי ההתראה נכתב, כי אם לא תשולם יתרת הפרמיה שנדרשה תוך 30 ימים, תבוטל הפוליסה האמורה בכל מכתב, בתום תקופה זו.

            לטענת מר אפללו, הכספים ששילמה הנתבעת לתובעים, עד מועד ביטול הפוליסות, כיסו את מלוא החוב, ולמעשה שילמה הנתבעת כספים ביתר.

6.         התובעת הגישה תצהיר משלים, של מר עדי חיים. בתצהיר זה פירט את התשלומים ששילמה הנתבעת לתובעת בפועל, ואת אופן חלוקת התשלומים בין הפוליסות. מן התצהיר ומהקבלות שצורפו אליו נלמד, כי הנתבעת שילמה ע"ח חובה בגין הפרמיות, סך  43,566 ש"ח, ביום  10.4.02, באמצעות  הוראת קבע, וסך  27,000 ש"ח  בשני שיקים ע"ס  13,500 ש"ח כל אחד, ביום  24.2.02 וביום 24.3.02, ונותרה חייבת את הסכומים הנתבעים.

            מר חיים התייחס  לדרישות הנתבעת לתשלום, בגין שלושה מרכביה. לטענתו, לא  רצתה הנתבעת לתבוע את הפיצוי בגין רכב הנתבעת (מס' 3085915) שנשרף, נוכח חוות דעת מומחה, אשר הטילה את האחריות  לשריפה  על צד ג',  אשר ביצע תיקון  במערכת  המזוג  של הרכב.  הנתבעת ביקשה וקיבלה אישור על  העדר תביעות בגין הפוליסה  של אותו רכב, שהעתקו צורף לתצהיר. מר חיים טען, כי התובעת שילמה ישירות למוסך, את תמורת תיקון האוטובוס, במסגרת הסדר מוסכים, כמפורט בקבלה שצורפה לתצהיר. אשר לדרישת הנתבעת בגין  המינובוס - עמד מר חיים על כך, כי בהודעתה על מקרה הביטוח שצורפה לתצהיר מר חיים, הודיעה הנתבעת, כי למיניבוס לא נגרם כל נזק. לטענתו, ניתן פסק דין נגד התובעת בבית המשפט לתביעות קטנות, בגין נזקי צד ג' עקב התאונה, כאשר הנתבעת לא פנתה קודם לכן מעולם אל התובעת, ולא הודיעה לה כי הוגשה נגדה תביעה ע"י צד ג'.

            יוער, כי מפרוטוקול הדיון בתביעה שהגיש צד ג' נגד הנתבעת,  ונגד הנהג מטעמה בבית המשפט לתביעות קטנות, עולה, כי איש מטעם הנתבעת לא התייצב לדיון, ופסק הדין ניתן בהעדר הנתבעת, אם כי בנוכחות הנהג (ולאחר שמיעת ראיות). פסק הדין  חייב את הנתבעת בפיצוי  צד ג', יחד ולחוד עם נהגה.

7.         בחקירתו הנגדית,  העיד מר חיים בין היתר, כי אינו מכיר את הנתבעת, אך טיפל  באופן אישי בגביית חובות הפרמיה שהותירה. מר חיים העיד, כי הפוליסות  לא בוטלו בחודש ינואר 2002, על אף שהוראות הקבע של הנתבעת לחודשים נובמבר ודצמבר 2001, לא כובדו, וחרף מכתבי ההתראה אשר נשלחו אל הנתבעת בחודש דצמבר 2001, (ובהם, כאמור, התראה כי הפוליסות תבוטלנה אם לא ישולמו חובות הפרמיות תוך 30 ימים).

            העד טען את אופן חלוקת  התשלומים שהתקבלו  מאת הנתבעת  בין הפוליסות  השונות.  העד אישר,  כי הנתבעת  לא יכולה היתה להתנגד  לביטול  הפוליסות  ע"פ  מכתבי  ההתראה , אך עמד על כך שהפוליסות היו משועבדות. העד נחקר על מסמך פירוט  התנועות  בפוליסה  שצורף  לתצהירו,  ונשאל על  סכומים  בהם זוכו החשבונות תחת הכותרת  "ביטול משפטי".

            לדבריו, מדובר בפעולה חשבונאית בלבד, שנועדה לאפס את יתרת הפרמיה, כאשר החוב דווח כחוב אבוד לרשויות המס.

            לטענת העד, לאחר שהנתבעת שלמה את חובה בגין הפרמיות, חוב אשר נוצר עקב בטול הוראות הקבע, המשיכו הפוליסות ועמדו בתוקף, אלא שלאחר שגם הוראות הקבע לחודשים מאי ויוני 2002 לא כובדו, בטלה לדבריו שלוש מתוך ארבע הפוליסות. הפוליסה הרביעית לא בוטלה לדבריו, משום שעד מועד ביטול הפוליסות האחרות, שילמה כבר הנתבעת כ 85% - 90% מן הפרמיה בגין הפוליסה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ