אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 56942/05

פסק-דין בתיק א 56942/05

תאריך פרסום : 17/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56942-05
04/08/2008
בפני השופט:
אטיאס אריה

- נגד -
התובע:
אלכסנדר ולדמן
הנתבע:
1. תמיר גרינברג
2. רוס דיאם בע"מ

פסק-דין

תביעה לחיוב הנתבעים בעוולת גרם הפרת חוזה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח  - 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין").

העובדות שאינן במחלוקת

1.      התובע הוא מר אלכסנדר ולדמן (להלן: "התובע") אשר עסקו בסחר יהלומים. הנתבע מס' 1 הינו מר תמיר גרינברג (להלן: "הנתבע"), אשר היה בזמנים הרלבנטיים לתביעה המנהל של הנתבעת 2, רוס דיאם בע"מ (להלן: "הנתבעת").

2.      ביום 3.3.04 נערך ונחתם הסכם בין התובע, מצד אחד לבין חברת Fauvill Ltd.  (להלן: "פאוויל") אשר היתה בזמנים הרלבנטיים, מצויה בשליטת עוה"ד יגאל וליאור שפירא ומר ראובן גרוס. להסכם היתה גם צד חברת Magna Egoli Company S.L. Ltd.(להלן: "מגנה") המאוגדת לפי דיני סיירה ליאונה ועוסקת בכרית יהלומים בסיירה ליאונה ומצויה בשליטת פאוויל.

3.       בהסכם נקבע בין השאר, כי התובע ילווה לפאוויל 500,000 $. עם כריתת ההסכם נערך הסכם שעבוד, לפיו פאוויל ומגנה מתחייבות לשעבד את כל נכסיהן וזכויותיהן, להבטחת התחייבויותיהן בהסכם. לפי נספח 13 להסכם, לתובע יוקנו זכויות בלעדיות לרכוש את כל היהלומים שייכרו ע"י פאוויל ומגנה. לתובע הוקנתה גם זכות השיווק והמכירה הבלעדיים של היהלומים הנ"ל וכן זכאות לגבות לעצמו עמלה בשיעור של 6% ממחיר המכירה של היהלומים. לצד זכות זו נקבעה גם התחייבות שלילית של פאוויל ומגנה, להימנע מלמכור את היהלומים לצד שלישי, זולת התובע. הדרך אשר נקבעה להחזר ההלוואה הינה בתשלומים שיהוו 25% מכל תקבול ברוטו שיקבלו פאוויל ומגנה או התובע בעקבות מכירה של יהלומים. קרי, התובע זכאי היה לנכות 25% מכל סכום שיתקבל אצלו ממכירת היהלומים שיגיעו לידיו מכוח זכויותיו הנ"ל. בהסכם נקבע כי לאחר 9 חודשים התובע רשאי להודיע על רצונו שהסכום שטרם נפרע מסך ההלוואה יעמוד לפירעון מידי. לדבריו של התובע לאחר 9 חודשים, הוא דרש את החזר ההלוואה ולא נענה. בשל כך הגיש התובע תביעה לבית משפט זה בת.א 26694/05 להחזר כספי ההלוואה.

4.      בשנת 2005, סוף חודש אוגוסט ותחילת חודש ספטמבר, התקשרה הנתבעת עם מגנה בעסקה לרכישת חבילת יהלומים בסך 80,000 $. ביום 26.9.05 נמסרה לנתבעת חבילת היהלומים נשוא העסקה. בתאריך 29.9.05 נודע לתובע כי מגנה מסרה חבילת יהלומים לנתבע. ביום 9.10.05 הגיש התובע בקשה להטלת עיקול זמני על היהלומים שנמסרו לנתבעים או על התמורה כתוצאה ממימוש היהלומים במסגרת ת.א 26694/05 והבקשה נדחתה (בש"א 178893/05). ביום 10.10.05 ביקש התובע צו מניעה זמני, במעמד צד אחד נגד עוה"ד יגאל וליאור שפירא, מר ראובן גרוס, פאוויל ומגנה, להימנע מלהוציא מידם יהלומים שהתקבלו כתוצאה מכרייה במכרה של פאוויל ומגנה, לאור הגילויים האמורים, בדבר מסירת היהלומים לידי אדם אחר (בש"א 179004/05), בו ביום הוצא צו מניעה זמני כמבוקש, עם הוראה להמציא את הצו לצדדי ג' המפורטים בה - קרי, לנתבעים (להלן: "הצו"). עוד באותו יום התובע המציא לנתבעים את בקשת צו המניעה הזמני וכן את הצו. בתגובתן של פאוויל ומגנה לצו המניעה הזמני הן טענו כי עסקת המכר עם הנתבע הושלמה ותמורת העסקה הועברה. 

טענות התובע

1.      התובע טוען כי הנתבעים שילמו למגנה לאחר שקיבלו את הבקשה לצו מניעה זמני ואת הצו, האוסר על מגנה ובעלי השליטה בה להוציא יהלומים מחזקתם, בצירוף כל המידע על ההסכם והשעבוד, וכן לאחר שיחה טלפונית בין התובע לנתבע. למרות זאת, פעלו הנתבעים להשלמת רכישת היהלומים ולכן גרמו לפאוויל ומגנה ביחד עם עוה"ד שפירא ומר גרוס להפר את הסכמי ההלוואה והשעבוד. מכאן מבקש התובע לקבוע את חבותם של הנתבעים בעוולת גרם הפרת חוזה בהתאם לסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין.

2.       באשר לשאלת הנזק, סובר התובע כי בקיימם את העוולה, מנעו ממנו הנתבעים את מחיר היהלומים בסך 80,000 $, שאילו  היה מקבלם התובע היה זכאי לקזזם כנגד סכום ההלוואה הבלתי מסולק, שמועד פירעונה חלף ולכן נזקו של התובע עומד על סך 80,000 $. לחלופין הנתבעים במעשיהם מנעו מן התובע 25% ממחיר המכירה של היהלומים, שהתובע היה זכאי לפי ההסכם לקזז כנגד יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת, אילו היהלומים היו נמכרים באמצעותו, כאשר לאחוז זה יש להוסיף את העמלה שהתובע היה זכאי לזקוף לזכותו בסך של 6%, סך הכל נזק של 24,800 $.

טענות הנתבעים

1.      הנתבעים טוענים כי השלימו את עסקת מכר היהלומים וקיבלו בעלות ביהלומים קודם שידעו בכלל על קיומו של התובע. העובדה כי קניית היהלומים היתה בתשלום דחוי אינה רלבנטית כלל.

2.      לשיטת הנתבעים, התובע לא הוכיח את זכותו החוזית כלפי מגנה ואת הפרתה. בתביעה קודמת שהגיש התובע כנגד מגנה לא קיים פסק דין. כדי להוכיח את ההפרה היה עליו לנהל את התובענה כלפי מגנה ביחד עם תובענה זו. חובה היה עליו להביא ראיות ולזמן את הגורמים הרלבנטיים מצד מגנה כדי שתשמע גרסתם, אחרת עלול להיווצר אבסורד כאשר התביעה כלפי מגנה תדחה ותביעת כלפי הנתבעים, בעילה של גרם הפרת חוזה תתקבל. הגשת תביעה זו במנותק מהתביעה שהגיש התובע כלפי מגנה ותוך הסתרתה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

3.      הנתבעים סוברים כי הם זכאים להגנת סעיף 12 לחוק המיטלטלין,תשל"א-1971הדן בעסקאות נוגדות וכן להגנת "תקנת השוק" בהתאם לסעיף 34 לחוק המכר התשכ"ח-1968  ולכן לא ניתן לתבוע אותם בעילה הקשורה לעסקה הנ"ל.

4.      הנתבעים טוענים לחלופין כי לא קיננה בליבם הידיעה הדרושה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין. הדבר נובע מכמה סיבות: כתבי בית הדין שהומצאו לנתבע כללו כמה חבילות של מסמכים, לרבות מסמכים באנגלית. הנתבע כלל לא קרא מסמכים אלה אלא עבר על הדפים הראשונים ברפרוף. כתבי בית הדין לא היו מופנים אל הנתבעים, והנתבעים אף לא הופיעו בהם כצדדים לבקשה לצו המניעה, לכן אף האדם הסביר שהיה מקבל כתב תביעה כה גדול לא היה מתעמק בכתוב בו לאחר שנוכח לדעת כי הוא לא מופנה אליו. גם מניסוח הסעד שמתרכז בבקשה למנוע ממגנה ואחרים להוציא מידם יהלומים המוחזקים על ידם, לא הוצבה מניעה להעברת תמורה במסגרת עסקה שהושלמה. כמו כן, גם השיחה הטלפונית עם התובע לא יצרה ידעה, היות וזה האחרון לא סיפר כי יש לו הסכם עם מגנה, לא הפנה את הנתבעים להוראות ההסכם ולא אמר כי בהתקשרות של הנתבע עם מגנה יש סתירה להסכם.

5.       הנתבעים גורסים כי לא התקיים גם מצב של עצימת עיניים היות והנתבע ניסה לברר את העניין עם התובע וכן ניסה לברר את טענות התובע עם מר גרוס ועו"ד שפירא. דהיינו, הנתבעים נקטו באמצעים סבירים כדי לוודא את המצב לאשורו, אשר בעקבותיו הגיעו למסקנה כי אין לתובע זכות עדיפה.

6.      לחלופי חלופין, טוענים הנתבעים כי יש לחייב את התובע באשם תורם בשיעור 100%. 

 ביום 29.9.05 כבר נודע לתובע על מסירת היהלומים לנתבע, אף על פי כן עד יום ה- 10.10.05 לא עשה דבר על מנת לפנות לנתבע ולהתריע בפניו כי מדובר בעסקה נוגדת וכן התמהמה בהגשת הבקשה לצו מניעה. בנוסף, הבקשה לצו מניעה לא הופנתה כנגד הנתבעים והסעד שביקש לא מתייחס לעסקה בין מגנה לנתבעים. כמו כן, בשיחה בין התובע לנתבע, התובע לא הזהיר את הנתבע כדבעי תוך פירוט העובדות הרלבנטיות. לבסוף, לשיטת הנתבעים, האשם בעימות הנדון בין הזכויות, רובץ לפתחו של התובע שהיה אמור לרשום שעבוד על זכויותיו לפי ההסכם ולא עשה כן.

7.      בנוסף הנתבעים טוענים כי במידה ויקבע כי התערבו בהפרת ההסכם, כשנתנו את התמורה למגנה, הרי שפעלו כך מתוך "צידוק סביר". אין מחלוקת כי בשעת כריתת ההסכם למכר היהלומים, הנתבע לא ידע על הסכם הקודם. הנתבעים הגנו על זכותם החוזית והבעלות שלהם ביהלומים.  אם לא היו משלמים היו בגדר מפרי הסכם.

8.      מוסיפים הנתבעים וטוענים כי בכל הנוגע לנזק הנטען, מכיוון שצו המניעה בוטל, לא יכול התובע לטעון כי נגרם לו נזק או הפסד. וכמו כן כל עוד לא יזכה בתביעה נגד מגנה לא ניתן להוכיח בכלל כי קיימת לו זכות וכי נגרם לו נזק. הנזק לתובע יתגבש רק אם התובע יזכה בתביעתו כלפי מגנה ולא יצליח לגבות את סכום זכייתו מהם.

דיון

1.       סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן:

"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון."

ארבעה יסודות מונחים ביסוד העוולה; גרימה, הפרת חוזה מחייב, ידיעה ו"בלי צידוק מספיק" (ראו: ת.א (מחוזי ת"א) 2578/00 מקדונלד נ' מקדונלד'ס (אלוניאל) בע"מ (לא פורסם, 1.7.02) (להלן: "עניין מקדונלד")) .  נבחן יסודות אלו להלן, תוך  מתן דגש  על  טענות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ