אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 56879/04

פסק-דין בתיק א 56879/04

תאריך פרסום : 21/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56879-04
19/03/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
גדיאן ישי
עו"ד עופר
הנתבע:
1. "הפול" - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
2. "אבנר" - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד ערד
פסק-דין

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, יליד 1976, נפגע, לטענתו, בארבע תאונות דרכים. האחת ביום 25.9.01 (להלן: "התאונה הראשונה"), השנייה ביום 30.5.02  (להלן: "התאונה השנייה"), השלישית ביום 5.7.02 (להלן: "התאונה השלישית") והרביעית ביום 2.3.03 (להלן: "התאונה הרביעית").

3.         הנתבעות כופרות באירועי התאונות, בכיסוי הביטוחי ובחבות על פי החוק, ובנוסף על כך, קיימת מחלוקת גם לעניין שיעור הנזק.

שאלת החבות

4.         כאמור, אחת המחלוקות מתמקדת בנסיבות קרות התאונות שבהן נחבל התובע.  

5.         לאחר עיון בכל התיעוד שלפניי ושקילת עדותו של התובע וטיעוני הצדדים, כפי שפורטו בסיכומיהם, סבורני כי התובע הצליח לשאת בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת קרות התאונות ונסיבותיהן, ברמת ההוכחה המספקת - הטיית מאזן ההסתברויות לטובתו. משמצליח תובע לשאת בנטל ההוכחה העיקרי, עובר נטל השכנוע המשני אל כתפי הנתבע, והדבר נכון גם במקרה בו מכחיש נתבע את קרות האירוע שביסוד עילת תביעת התובע. לאחרונה נפסק והובהר, כי "נטל ההוכחה משמש לתאר שני מושגים שונים. הראשון הוא נטל השכנוע, והשני הוא נטל הבאת הראיות. נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, הייינו, מאזן ההסתברויות. נטל זה הוא קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, משמעות החובה היא שעליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל, ואילו ביחס ליריבו משמעה שעליו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. נטל זה הוא דינאמי, ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו" (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, ניתן ביום 5.10.06).

            במקרה שבפניי מדובר בתובע אשר הוכיח לא רק בעדותו אלא גם באמצעות אישורי משטרה ו/או באמצעות התיעוד הרפואי האותנטי כי אכן נפגע בתאונות דרכים במסגרת רכיבתו על אופנועיו. טענה זו לא נסתרה באופן פוזיטיבי על ידי הנתבעות, ולא הומצאה אף ראיה היכולה לתמוך בטענות הכחשת החבות מטעמה, פרט להשערות נסיבתיות ולהצבעה על סתירות כאלה או אחרות בגרסת התובע. אין די בכך. בנוסף, לא התרשמתי מעדותו של התובע בפניי כי רקם מזימה פלילית של הגשת תלונות סרק למשטרת ישראל, פניות סרק לבתי החולים ותביעת סרק לבית המשפט, הכל תוך סיכון הכתמת עברו הנורמטיבי בכתם של הרשעה חמורה בפלילים, בשל פגיעות מינוריות יחסית. גם אם נכשל התובע בזכרונו לגבי פרט זה או אחר, ניתן להבין זאת לאור חלוף הזמן, ריבוי מקומות העבודה הזמניים וריבוי התאונות. אני קובע, על כן, כי על הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו.

נכות רפואית

6.         מהתיעוד הרפואי שלאחר התאונה הראשונה ניתן ללמוד, כי התובע טופל בבית החולים "וולפסון" שבחולון, בחדר המיון, בגין חבלות ושפשופים, ושוחרר לביתו. בתאונה השנייה נמצאה "רגישות בע"ש צווארי ללא הקרנה, ללא הגבלה בתנועות, ללא חוסר נוירולוגי, כח גס תקין". בצילום הרנטגן לא נמצאה עדות לשבר. בתאונה השלישית נמצאה רגישות והגבלה בתנועות כתף שמאל, אך התובע שוחרר לביתו, כמו גם בתאונה הרביעית, שלאחריה נמצאו כאבים ורגישות מקומית ושפשוף במפשעה מצד ימין.

7.         התובע נבדק על ידי מומחה בתחום האורטופדי, דר' אלכסנדר בלנקשטיין (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 22.3.05 מפרט המומחה את ממצאיו ומסכם כדלקמן: "במסמכים שעמדו לרשותי מדובר בתאונה מתאריך 25.09.2001, 05.07.2002, 10.06.2002, 02.06.2002, 31.03.2004, 25.03.99, 21.03.99,  23.04.99, 13.02.2000, 26.09.98 ו- 23.8.99. בכל התאונות האלה היה מדובר בחבלות יבשות כאשר בתאונה מ-05.07.2002 יש עדות על פריקת כתף שמאל. בתאונה הראשונה מתאריך 25.09.2001 יש גם עדות על פגיעה בברך שמאל. בהתייחס לברך שמאל נמצא חוסר יציבות קלה ביותר קדמית אחורית ובהתייחס לכתף שמאל נמצאה הגבלת תנועות קלה ביותר בלבד בחלק מטווח התנועות של הכתף. בשאר התאונות מדובר בחבלות יבשות ללא נזק גרמי. לאור כל האמור לעיל הנני מעריך את נכותו ב- 2% ... וזאת בהתייחס להגבלת תנועות קלה ביותר בחלק מטווח התנועות של הכתף השמאלית. אחוזים אלה אני מייחס לתאונה מתאריך 05.07.2002. בנוסף הנני מעריך את נכותו ב- 5%... וזאת  בהתייחס לחוסר יציבות קלה ביותר קדמית אחורית, וזאת בהתייחס לתאונה מתאריך 25.09.2001. בעיון במסמכים קודמים ממרץ 94 יש עדות על חבלה בברך שמאל. גם בתאונות קודמות מ- 26.9.98 ומתאריך 21.03.99 יש עדות על חבלות באזור ירך שמאל. בהתייחס לנכות של הברך בסך 5%... אני מייחס מחצית האחוזים 2.5%... לתאונה הנדונה מתאריך 25.09.2001, ומחצית האחוזים 2.5%... למצבו בעבר. סה"כ 4.5%".   

8.         המומחה לא התבקש להשיב לשאלות הבהרה ואף לא נקרא לחקירה נגדית על חוות דעתו; נותרנו, לפיכך, עם נכות אורטופדית של 2% בגין הפגיעה בכתף שמאל ונכות בשיעור 2.5% בגין הפגיעה בברך שמאל (נכות משוקללת של 4.45%). לא הוכחה כל נכות אחרת.

"נכות תפקודית"/אובדן כושר השתכרות

9.         כידוע, "נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל. נפסק, כי "אכן גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, ניתן ביום 4.7.05, פיסקה 10). עם זאת, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה, ובוודאי שיש להפריד בין ביטוי זה לבין קביעת הפסד כושר השתכרותו של תובע.  כהבהרת בית המשפט העליון: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות...רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה  של  הנכות  על  התפקוד  בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של  התובע  המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 - 800 (1995)).

            בצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו של תובע. בפריט זה על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו.

            כאמור לעיל, יש להיזהר מבלבול בין המושגים של "נכות תפקודית" ו"פגיעה בכושר השתכרות". בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, בלי שיידרש כלל לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית (ראו עניין גירוגיסיאן הנ"ל, בעמ' 800). לפיכך נפסק עוד כי: "כשמובאות בפני בית המשפט ראיות על פיהן הפסדי ההשתכרות של התובע בפועל הם בשיעור מסוים, והפסדים אלה משקפים את הירידה בכושר ההשתכרות, ראיות כאלה עדיפות על קביעת ההפסד בהתאם לשיעור הנכות. שיעור הנכות התפקודית יכול לשמש מודד באותם מקרים כשאין ראיות להפסד בפועל כתוצאה מן התאונה ובית המשפט סבור, על דרך האומדן, ששיעור הנכות משקף את שיעור ההפסד" (ע"א 3526/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דנינו, דינים עליון, כרך נז', 717 (2000)).

10.       בענייננו, הפגיעה בתפקוד הכללי של התובע תואמת את הנכות הרפואית, או קרובה לשיעור זה. לא נראה סביר שתפקודו הכללי של התובע, בהתחשב באופי פעילויותיו, ייפגע במידה העולה על אחוז נכותו האורטופדית.

פגיעה בשכר/בכושר ההשתכרות

11.       התובע עבד בעבר בשלושה מקומות תעסוקה שונים - כמדריך ומאמן כושר בחדרי כושר "פיזיקל" ו- "חיטובים" וכמשלוחן בחברת שליחויות בשם "הוריקן" (או בשמה כיום "אמינות"). כמו כן, לטענתו, שקד על רכישת ידע וניסיון בשיטות טיפול רפואי אלטרנטיבי.

12.      התובע טוען כי לאחר התאונה הראשונה שהה באי כושר מוחלט מעבודתו מיום התאונה (25.9.01) ועד ליום 31.10.01; בגין התאונה השנייה שהה באי כושר מוחלט ממועד התאונה (30.5.02) ועד ליום 23.6.02. בגין התאונה השלישית שהה באי כושר מיום התרחשותה (5.7.02) ועד ליום 10.10.02, ובגין התאונה הרביעית (2.3.03) שהה באי כושר עד ליום 1.4.03. 

13.      התובע טוען לכאבים ולמגבלות בעמידה ובתנועה, ועקב זאת לפגיעה קשה ביכולתו לבצע את הפעולות השונות הקשורות לעיסוקיו המגוונים. במיוחד הוא קובל על כך שנבצר ממנו להמשיך לעבוד כמסג'יסט וכמטפל רפואה אלטרנטיבית.

14.       התובע טוען לבסיס השתכרות עובר לתאונה הראשונה בשיעור של 7,364 ש"ח, ועובר לתאונה השנייה 5,860 ש"ח לאחר ניכוי מס הכנסה (תצהיר,  סע' 48 וסע' 53), ואילו כיום להכנסה כוללת בשיעור 5,241 ש"ח המופקת הן בעבודתו כמדריך במכון "פיזיקל" שם משתכר 1,441 ש"ח והן מעבודתו כשליח בה משתכר בממוצע סך 3,800 ש"ח (שם, סע' 58) . הנתבעת טוענת כי מדובר בנתונים שונים לגמריי.

15.       באשר לתאונה הראשונה, ניתן ללמוד כי בשנת 2001, השתכר התובע ב"חיטובים" סך ברוטו של 13,163 ש"ח עבור 7 חודשי עבודה, ובסה"כ 1,880 ש"ח לחודש ממקום עבודה זה (נספח כז' לתצהיר עדות ראשית תובע). מאת "פיזיקל" השתכר בשנת המס 2001 כ - 530 ש"ח ברוטו לחודש- זאת ניתן ללמוד מתלוש השכר לחודש אוגוסט 2001 (שם, נספח כו'). בעבודת השליחויות השתכר מאת "צוות הוריקן בע"מ" סך של 840 ש"ח ברוטו לחודש- זאת ניתן ללמוד מהנתונים המצטברים בתלוש שכר חודש ספטמבר 2001 (שם, נספח כה'). סכום כולל ממוצע משלושת מקומות התעסוקה עובר לתאונה הראשונה בשנת 2001 הוא 3,450 ש"ח לחודש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ