אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 56748/04

פסק-דין בתיק א 56748/04

תאריך פרסום : 28/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56748-04
03/04/2006
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
איילון חברה לבטוח בע"מ
עו"ד זלסקי ארז
הנתבע:
1. רמתי חיים
2. אגד בע"מ

עו"ד שמרת שמעון
פסק-דין

1.         בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר ארעו לרכב מבוטחי התובעת בעקבות תאונת דרכים ביום 5.8.01. התאונה התרחשה בשכונת רמות בבאר שבע, ובעת התאונה היה נהוג הרכב המבוטח מסוג רנו קלאו (להלן: "הרנו") על ידי בתם של המבוטחים, הגב' הירש מיכל (להלן : "הנהגת").

            בתאונה היה מעורב אוטובוס השייך לנתבעת 2, והנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

2.         לטענת הנהגת, נסעה היא ברח'  המרד בשכונת רמות בבאר שבע, כביש המצוי בירידה, כשלפתע אוטובוס אשר חנה, לטענתה, בנתיב הימני, סטה שמאלה ללא איתות. למרות שבלמה את רכבה ושברה את ההגה שמאלה, לא הצליחה למנוע את התאונה והרנו נפגעה בחזית ימנית קדמית, בדופן השמאלית של האוטובוס. בסיום התאונה עלתה הרנו על אי התנועה שברחוב  משה חיים, הוא הרחוב שנמצא משמאל לרחוב המרד.

3.         לטענת הנתבע, נסע הוא במורד רחוב המרד, כשהאוטובוס מצוי בנסיעה מיוחדת המפזרת עובדים ממפעל ברום. הנתבע טוען כי עמד לבצע פנייה שמאלה לרחוב משה חיים ולכן האט את רכבו והביט במראה. לטענת הנתבע, הבחין ברנו הנוסעת מאחוריו בנתיב הימני ולכן החל בפנייה. במהלך הפנייה התבונן שוב במראה והבחין כי הרנו החלה בעקיפה ונמצאת בנתיב השמאלי, דהיינו בנתיב הנגדי (אין מחלוקת כי מדובר בכביש דו סטרי עם נתיב נסיעה לכל כיוון). על מנת  למנוע את התאונה בלם הנתבע את רכבו, וציין כי נותר די והותר מקום לרנו לחלוף משמאלו, אולם הרנו פגעה באוטובוס ולמרבה הצער, התאונה לא נמנעה.

4.         לאחר התאונה, הגיע למקום בוחן תנועה משטרתי, מר שלומי פריינטי (להלן: "הבוחן המשטרתי"). הבוחן המשטרתי ערך דו"ח פעולה, בדק סימני בלימה, צילם את הרכבים בזירה, וערך שחזור עם נהג האוטובוס. בפרק המסקנות שבדו"ח הבחון המשטרתי, ציין פריינטי : "הגורם פנייה שלא בבטחה מצד נהג האוטובוס ועקיפה בתחום צומת מצד הפרטית".

5.         בעקבות ממצאים אלו, הוגש כתב אישום כנגד נהג האוטובוס בלבד, וכתב אישום זה התברר בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, במסגרת ת"ד 1021/02.

            ביום 11.7.02 נשמעו עדי התביעה, וביניהם בוחן התנועה המשטרתי והנהגת. בתום שמיעת עדים אלו, חזרה בה התובעת, מדינת ישראל, מכתב האישום.

            יצויין כי כתב אישום נגד הנהגת לא הוגש.

6.         ביום 2.4.06 נשמעו ההוכחות בפני, במהלכן העידו הנהגת, הנתבע ובוחן תנועה מטעם הנתבעת, מר פרדי הרשקוביץ (להלן: " מומחה הנתבעת").

            הצדדים ויתרו על חקירתו של בוחן התנועה המשטרתי, הגם שזה התייצב לדיון והגיעו להסכמה דיונית כי תיק המשטרה ותיק התעבורה יתקבלו כראיה בתיק וניתן יהיה להסתמך על מסמכים אלה לצורך הליך זה.

7.         לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפני, ובין היתר תיק המשטרה ותיק התעבורה, ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להידחות.

8.         כידוע, נטל ההוכחה מוטל על התובעת ועליה לשכנע את בית המשפט, לפחות ב- 51%, כי גרסתה עדיפה על פני גרסת הנתבעים.

            לאחר ששמעתי את עדות הנהגת, אני קובעת כי התביעה לא הצליחה להוכיח את גרסתה, לפיה האוטובוס חנה ויצא במפתיע לנתיב נסיעת הנהגת, ומטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה.

9.         גרסת הנהגת לגבי יציאת האוטובוס ממקום חנייה לא היתה עקבית ועוררה שאלות ותמיהות רבות. לתובעת הוגשו שתי הודעות על ארוע התאונה, על ידי הנהגת או מי מטעמה, וראה ת/1 א' ות/1 ב'.

            בעת הדיון לא זיהתה הנהגת את כתב ידה על הודעות אלו ולא יכלה לומר כיצד מולאו ומי מסר את הפרטים הכלולים בהם.

            ת/1 ב' הינו מסמך הסובל ממחיקות לא ברורות וכן מסתירה פנימית, כאשר בתחילתו נכתב "נסעתי אחרי אוטובוס", ואילו בתרשים הנלווה לו מצויין כי "אוטובוס חונה ויוצא בפתאומיות". בת/1 א' מופיעה גרסה שהאוטובוס חנה בצד הכביש, וביקש לפנות שמאלה.

            בעת הדיון בפני השמיעה בפני הנהגת גרסה שלישית ממנה עולה כי האוטובוס כלל לא ביקש לפנות שמאלה אלא רק לצאת מחנייה ולהשתלב בנתיבה, וראה פרוטוקול עמ' 7 שו' 16.

10.       סתירות אלה אינן היחידות המצויות בעדות הנהגת, בעוד שבהליך בתעבורה טענה הנהגת כי לא ידעה שהיא מתקרבת לצומת, "ברח' המרד אין שום צומת"  (פרו' תעבורה עמ' 11 שו' 25), אזי בהליך לפני טענה הנהגת שבמורד הכביש יש פנייה שמאלה, וכי היא מכירה את המקום (פרו' עמ' 7 שו' 14).

            בעוד שבהליך בפני טענה הנהגת כי נסעה בנתיב הימני, כאשר החלה לבלום (פרו' עמ' 7 שו' 24), אזי בהליך בתעבורה טענה כי הנתיב הימני היה חסום ולכן נסעה בנתיב השמאלי, והיא היתה בנתיב השמאלי כשראתה את האוטובוס (פרו' תעבורה עמ' 11 שו' 17).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ