אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 56468/03

פסק-דין בתיק א 56468/03

תאריך פרסום : 06/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56468-03
25/04/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
רדושנסקי יוסף
עו"ד חרל"פ
הנתבע:
1. המאגר הישראלי לביטוחי רכב
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד לוין
פסק-דין

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, יליד 12.10.63, נפגע בתאונת דרכים ביום 21.6.03 לאחר שרכב צד ג' התנגש באופנועו עליו רכב (להלן: "התאונה").

3.         הנתבעות מודות באירוע התאונות, בכיסוי הביטוחי ובחבות על פי החוק. המחלוקת נסבה על שיעור הנזק.

נכות רפואית

4.         מהתיעוד הרפואי שלאחר התאונה ניתן ללמוד, כי ממקום התאונה פונה התובע לביה"ח וולפסון - שם התקבל למחלקה הכירורגית, ולאחר מכן הועבר למחלקה האורטופדית והיחידה לכירורגיה של היד ואושפז עד ליום 25.6.03 (תצהיר עדות ראשית, נספח ב'), ובין היתר נמצא בצילום + CT אגן: "שבר באצטבולום ימין ללא תזוזה, שבר בראש הפמור, מקטע חופשי בקוטר 0.7 ס"מ במפרק" (שם). בהמשך מצוין כי: "לאור הממצאים הקלינים, תנועה חלקה של הפרק וגודל הפרגמנט, הוחלט על טיפול שמרני, הוחל בפיזיוטרפיה ובהולכה בלא נשיאת משקל. משוחרר במצב כללי טוב" (שם).

5.         התובע נבדק על ידי מומחה בתחום האורטופדי, דר' נפתלי רובינשטיין (להלן: "המומחה"). המומחה בדק את התובע בתאריך 13.2.05. בחוות דעתו מיום 14.4.05 מפרט המומחה את ממצאיו ומסכם כדלקמן: "... במהלך האשפוז בוצעה בדיקת CT של האגן, ונמצא כי קיים רסיס עצם תוך מפרקי, בפרק ירך ימין, לאחר שבר ניתוק של ראש הירך. לאור טווח התנועה הטוב, וכן גודל הרסיס, בגודל של 7 מ"מ, הוחלט על טיפול לא ניתוחי, ללא דריכה על רגל שמאל, והליכה בעזרת קביים (מסמך 2)... בבדיקת מיפוי עצמות נמצא ריכוז בפרק ירך שמאל, ברך ימין ושמאל. ממצאים אלו פורשו כמתאימים למצב לאחר טראומה (מסמך 4). נבדק על ידי דר' פרידמן, אשר מצא אי יציבות אחורית של ברך שמאל, החשודה לפגיעה של רצועה צולבת אחורית... כחודש ימים לאחר התאונה, נמצא שיפור בתנועת פרק הירך, והופנה לטיפול פיזיוטרפי (מסמך 6). בדיקת MRI של הברך אישרה את הממצא של קרע ברצועה הצולבת האחורית. בבדיקת פרק הירך נמצאו מספר גופיפים חופשיים בין ראש הירך לבין האצטבולום , בחלקו המדיאלי של פרק הירך, וכן שבר של שפה אחורית של האצטבלום (מסמך 7) ..." (חוו"ד המומחה, עמ' 2-3). בהמשך קובע המומחה: "בבדיקתי לא מצאתי כל הגבלה בתנועת פרק ירך שמאל, כפי שגם רופאיו לא מצאו. נראה כי מאז התאונה, מצב פרק הירך הלך והשתפר. אומנם בצילומי רנטגן וכן בבדיקות ההדמיה השונות, נראה רסיס העצם בחלק התחתון מדיאלי של המפרק, אך נראה כי אינו גורם להגבלת תנועת הפרק, או הפרעה אחרת. אין לראות שינויים ניווניים מתקדמים בפרק הירך, כתוצאה מן התאונה. נראה כי רסיס העצם אינו גורם להגבלת תנועת הפרק, או הפרעה אחרת. אין לראות שינויים נווניים מתקדמים בפרק הירך, כתוצאה מן התאונה. נראה כי רסיס העצם אינו גורם להפרעה מיכנית של פרק ירך שמאל. בברך שמאל קיימת אי יציבות אחורית ברורה, עקב קרע של הרצועה הצולבת האחורית, אשר נגרם בעת התאונה" (שם). בסיכומו של דבר, לעניין הנכות הרפואית נקבעו הדברים הבאים: "... בגין השבר ורסיס העצם בפרק ירך שמאל- 10% (עשרה). בגין קרע של הרצועה הצולבת האחורית 15% (חמישה עשר) בקביעתי זו הנני נעזר בתקנות מ.ל.ל.  35 (1) ב' בגין פרק הירך, וכן 48 (2) (ב)- באופן חלקי, מכיוון ואין התעקמות הברך תחת כובד המשקל. סך הכל 23.5% (עשרים ושלושה וחצי האחוז)" (שם).       

            המומחה לא נקרא לחקירה נגדית על חוות דעתו; נותרנו, לפיכך, עם נכות אורטופדית של 23.5% בגין הפגיעה בפרק הירך והרצועה הצולבת האחורית. לא הוכחה כל נכות אחרת. עיקר הדיון התמקד בהיבטים התפקודיים של הפגיעה.

"נכות תפקודית"/אובדן כושר השתכרות

6.         כידוע, "נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל. נפסק, כי "אכן גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, ניתן ביום 4.7.05, פיסקה 10). עם זאת, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה, ובוודאי שיש להפריד בין ביטוי זה לבין קביעת הפסד כושר השתכרותו של תובע.  כהבהרת בית המשפט העליון: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות...רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה  של  הנכות  על  התפקוד  בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של  התובע  המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 - 800 (1995)).

            בצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו של תובע. בפריט זה על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו.

            כאמור לעיל, יש להיזהר מבלבול בין המושגים של "נכות תפקודית" ו"פגיעה בכושר השתכרות". בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, בלי שיידרש כלל לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית (ראו עניין גירוגיסיאן הנ"ל, בעמ' 800). לפיכך נפסק עוד כי: "כשמובאות בפני בית המשפט ראיות על פיהן הפסדי ההשתכרות של התובע בפועל הם בשיעור מסוים, והפסדים אלה משקפים את הירידה בכושר ההשתכרות, ראיות כאלה עדיפות על קביעת ההפסד בהתאם לשיעור הנכות. שיעור הנכות התפקודית יכול לשמש מודד באותם מקרים כשאין ראיות להפסד בפועל כתוצאה מן התאונה ובית המשפט סבור, על דרך האומדן, ששיעור הנכות משקף את שיעור ההפסד" (ע"א 3526/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דנינו, דינים עליון, נז', 717 (2000)).

7.         בענייננו, הפגיעה בתפקוד הכללי של התובע תואמת את הנכות הרפואית, או קרובה לשיעור זה. לא נראה סביר שתפקודו הכללי של התובע, בהתחשב באופי פעילויותיו, ייפגע במידה שונה בהרבה משיעור נכותו האורטופדית.

פגיעה בשכר/בכושר ההשתכרות

8.         התובע עבד כמתווך דירות ונכסים. הוא הצהיר כי: "עבודתי כמתווך דירות הינה עבודה הכרוכה בהליכה מרובה, טיפוס במדרגות, נסיעות לאתרים בניינים ודירות הצגת הנכסים בפני לקוחות, פגישות ועמידה מרובה. נכויותיי ומגבלותיי מקשות עלי ביותר בתפקיד בעבודה מסוג זה" (תצהיר עדות ראשית, ס' 12). התובע מסביר כיצד הפגיעה הרפואית מקרינה ישירות אל עבר המישור התפקודי: "אני מתקשה בהליכה, מתקשה בטיפוס במדרגות ופורש באמצע היום הרבה פעמים למנוחה בבית, כך שיכולתי "להתרוצץ", כפי שעשיתי עוד קודם לתאונה נפגעה ביותר ועמה גם כושר השתכרותי" (שם), וברמה יותר פרקטית: "הפציעה קטעה את כל מהלך בניית המשרד, שכן "נעלמתי" מהמשרד למשך 10 חודשים, ובאופן טבעי לקוחות עזבו אותי וחיפשו מתווכים אחרים. גם חזרתי לעבודה אינה מלאה, והפגיעה בחוג לקוחותיי והכנסותיי דרסטיות" (שם, ס' 18). התובע שהה בחופשת מחלה מיום התאונה ועד ליום 1.4.04, ובסה"כ 10 חודשים לערך (שם, נספח ג'). הוא טוען לכאבים ולמגבלות בעמידה ובתנועה, ועקב זאת לפגיעה קשה ביכולתו לבצע את הפעולות הנ"ל כמו גם פעולות אלמנטריות יום יומיות: "מאז התאונה איכות החיים שלי נפגעה משמעותית. קודם לתאונה עסקתי שנים ארוכות ביוגה, ולצערי כיום איני יכול אפילו לחלום לעשות יוגה... בנוסף, דברים פשוטים כמו הרמת בתי הקטנה עולה לי בכאבי תופת... יש לי תחושת חוסר יציבות קבועה ברגליים, בעת הליכה איני יכול ללכת לטייל כמו שאהבתי לפני הפציעה, לרקוד, לשטוף כלים, לעלות על סולם, להחליף מנורה שנשרפה..." (שם, ס' 20).

9.         לביסוס דבריו הציג התובע אסמכתאות שונות (דוחו"ת שומה וחשבוניות מס- נספחים ד'-ה' לתצהיר עדות ראשית), התומכות בגרסתו לעניין הפסדי השתכרותו בעבר וכן הפגיעה התפקודית כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת עבודתו ועסקו. ניתן לומר כי אין המדובר בהתבססות על נתונים תיאורטיים.

            נבחן, אם כך, את היקף הכנסותיו של התובע לפני התאונה ולאחריה. לפי דו"חות השומה, ניתן לראות כי בין שנת המס 1996 לשנת המס 2005 הייתה ס"ה הכנסות עסקו של התובע כמפורט להלן, בהתאמה ולפני שערוך להיום: 90,682 ש"ח; 80,407 ש"ח; 14,001 ש"ח; 53,044 ש"ח; 54,255 ש"ח; 68,309 ש"ח; 95,991 ש"ח; 51,334 ש"ח; 37,296 ש"ח; ולסיום, בשנת המס 2005 עמדה זו על סך 51,334 ש"ח (תיק מוצגים תובע, נספחים ד'+ה3). מעיון בדו"ח הכנסות משנת 2002 עולה כי מחזורו העסקי של התובע עומד על 153,242 ש"ח, ובשנת 2005 עמד המחזור בעסק על סך 114,752 ש"ח. (שם, נספחים ה1-ה2). בשנת 2005 הרווח הנקי לפני מס הכנסה עמד על 21,204 ש"ח (שם, דו"ח רווח-הפסד 2005). בסיכומו של יום בסיס ההשתכרות לו טוענים הצדדים לגבי התובע קרוב מאוד במהותו. בעוד התובע הצהיר כי: "מאז שהפכתי עצמאי ב-1996 הגשתי דוחות מס כדלקמן: ... 2000- הכנסה ברוטו חייבת  במס - 54,225 ש"ח. 2001- הכנסה ברוטו חייבת במס- 68,309 ש"ח. 2002- הכנסה ברוטו חייבת במס- 95,991 ש"ח. 2003- עד הפציעה (חצי שנה)- 67,315 ש"ח. 2004 מאז אפריל מועד בו שבתי לעבודה חלקית ועד סוף  השנה 37,296 ש"ח. 2005 הכנסה ברוטו חייבת במס 26,000 ש"ח". (תצהיר עדות ראשית, ס' 11). לעומתו, הנתבעות גורסות בסיכומיהן כי התובע השתכר כדלקמן: 1999- שכר שנתי 52,810 ש"ח; 2000- שכר שנתי 53,860 ש"ח; 2001- שכר שנתי 68,118 ש"ח; 2002 שכר שנתי 95,991 ש"ח; 2003- שכר שנתי (6 ח') 32,857 ש"ח. (סיכומי נתבעות, עמ' 4). לגבי שנת 2003, ניתן לקחת בחשבון שכר לששה חודשים, בסכום כולל של 32,857 ש"ח, כמדד. בסיכומו של דבר, ניתן לראות מגמת עלייה עקבית ומשמעותית בין השנים 1999-2002 ברמת הכנסתו של התובע, כאשר השיא מגיע בשנת 2002.

10.       הגם שהתובע הגיש את דו"ח השומה לשנת 2002 לאחר התאונה, ביום 9.10.03, וכפי טענת הנתבעות, יש בכך טעם לפגם, היכול להצביע על מגמתיות ואף חוסר אמינות, לא הייתי מבטל נתונים אלו כחסרי משקל, במיוחד לאור הפירוט הרב בו נקט התובע בהציגו את כרטיסיות התקבולים משנת 2000 ועד שנת 2005 (תיק מוצגים תובע, ו'1-ו'6), מהן ניתן ללמוד על הכנסותיו והוצאותיו באופן מדויק, ולהיווכח כי הם עולים בקנה אחד עם דוחו"ת השומה. עם זאת, לאור העובדה שממוצע שכרו של התובע בשנת 2001 עמד על כ - 6,200 ש"ח (נכון להיום), טיפס לכ- 8,200 ש"ח לשנת 2002 השנויה במחלוקת, ושב וירד לכ - 6,000 ש"ח במהלך 2003 עד התאונה, הייתי מעמיד את השכר החודשי עובר לתאונה, בערכי היום, על 7,000 ש"ח ברוטו, כ - 6,300 נטו. 

11.       התובע שהה בחופשת מחלה משך תשעה חודשים וחצי. ביטוי השתכרותי לכך ניתן למצוא ברמת ההכנסה בשנים 2003-2004 אשר ניזוקה בשל אי כושרו של התובע. המומחה הרפואי לא קבע כי תקופות אי כושר אלו מופרזות ואינן הולמות את מצבו הבריאותי של התובע. אי כושר כאמור נראה הולם את פגיעתו האורטופדית של התובע, חרף השגות הנתבעות. בגין תקופה זו ראוי לפסוק פיצוי של  60,000 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה - 65,000 ש"ח (במעוגל).

12.       באשר להפסד ההשתכרות שלאחר תקופת אי הכושר. התובע נחקר והעיד בפניי: "ש. אתה מתאר קושי בנסיעה, להצגת הדירות. ת. קושי בטיפוס. בעלייה. ש. כל נכס הוא בקומה גבוהה? ת. אני נאלץ לוותר על דירות בקומות גבוהות...לכאורה אני יכול להעזר גם בסוכן אחר, לאו דווקא הוא, אבל מתווך חייב לראות את הדירה, אני המנהל, אני בעל המקצוע והעין, אני חייב לראות את הדירה, להיות בשטח ולהפגש עם בעל הנכס. ש. אבל בנכסים בעייתיים, למה לוותר על הנכס? ת. היום בפועל אני מוותר, זה לא עדיף, אלה נכסים בעייתיים לי מבחינה פיסית. ש. אתה אומר שאתה לא יכול לעלות לדירה ללא מעלית? יכול ועושה זאת אבל במחיר של כאב, ואני עושה זאת פחות בהרבה מבעבר". (פרוטוקול, עמ' 15-16). התובע מצביע על ירידה בפועל בהכנסותיו שלאחר התאונה לעומת אלו שלפניה, ומבקש להסתמך על השוואה בין שנת 2005 לשנת 2002 כבסיס לחישוב, העולה כדי נזק נטען של 164,500 ש"ח. הנתבעות, לא רק כופרות במשקל נתוני שנת 2002, אלא גם טוענות להעדר קשר סיבתי מוכח בין הפחיתה בהכנסות לבין התאונה, בעיקר בשל תמורות בשוק, כניסת האינטרנט לתמונה וכו'. נראה לי כי איזון נכון יחייב ייחוס חלק מהפחיתה למצבו של התובע, שחזר בהדרגה להיקף עבודה כמעט מלא ושיקם את עסקו, לאחר תקופה לא פשוטה. הייתי מזכה אותו, על כן, בפיצוי נוסף של 70,000 ש"ח, לתקופה שבין סיום אי הכושר עד היום.

באשר לעתיד - התובע מציע שתי חלופות לחישוב; האחת, על בסיס פחיתה של יותר מ - 4,000 ש"ח לחודש, מגיעה לסך של קרוב ל - 900,000 ש"ח. השניה, לפי אחוזי הנכות הרפואית, בחישוב אריתמטי, מגיעה לכ - 380,000 ש"ח. הנתבעות מציעות פיצוי גלובלי של 100,000 ש"ח. לדעתי אין סיבה שלא ללכת במקרה זה ב"דרך המלך", כלומר, לערוך את החישוב בהתחשב בנכותו האורטופדית בשיעור 23.5%, מגבלותיו הנובעות מהתאונה, גילו ועיסוקו כמתווך דירות, המחייב בכל זאת גם "עבודת רגליים", זאת על בסיס שכר ממוצע נטו של 6,300 ש"ח כאמור לעיל. החישוב האריתמטי, לפי נתונים אלו, יעלה כדי 302,000 ש"ח (במעוגל).

כאב וסבל

13.       אני פוסק לתובע בגין התאונה בהתחשב באחוזי הנכות ובחמישה ימי אשפוז, פיצוי של 38,000 ש"ח, נכון להיום (במעוגל).

הוצאות שונות ועזרה לעבר ולעתיד

14.       עיקר ההוצאות נגרמו בעת התאונה ובסמוך לאחריה; התובע הצהיר כי: "לצערי גם אשתי נפצעה בתאונת דרכים ואני אינני מסוגל לתפקד במשק הבית. עבודתי מאפשרת לי להתחיל את יום העבודה בשעות מאוחרות יותר מאדם רגיל... ויכולתי על נקלה לעשות את כל מלאכות הבית כולל שטיפה ונקיון, כביסה וכו'. ברצוני להבהיר, כי עד לתאונה אכן עשיתי את כל העבודות במשק הבית ולא היתה לנו בכלל עזרה במשק הבית מלבדי. לצערי עקב פציעתי, איני מסוגל לעשות מלאכות אלו, ואנו נאלצים לשכור עזרת עוזרת בית שתסייע לנו, כאשר קודם לתאונה לא היתה בעיה כזו...". (תצהיר עדות ראשית, ס' 15-16). כמו כן נחקר בנושא: "ש. אתה אומר שבתחילה היו פעמיים שלוש בשבוע למשך החודשים הראשונים. ת. אחות של אשתי סעדה אותנו שעות ביום, בעלה... ש. לזה אתה מתכוון? ת. לא. בנוסף שכרנו גם עוזרת בית שאני זוכר את שמה- לא הזמנתי להיום. איני יודע אם היא עדיין בארץ, אלה עובדות זרות שאין לי מושג אם אני יכול להביא אותן לעדות". (פרוטוקול עמ' 13-14). כן הציג התובע קבלות רבות על נסיעה במוניות או ביצוע שליחויות (תצהיר עדות ראשית, נספח ו'1-ו'20) וכן על קבלת טיפולים רפואיים קונבנציונליים ואלטרנטיביים (שם, נספחים ו' 21 - ו' 28). עניין שיעור העזרה לעבר לא הוכח כדבעי. גם בנוגע עזרה בבית כיום ולעתיד - התובע ואשתו, זוג צעיר בעת התאונה, עובד שעות ארוכות מחוץ לבית ומטופל בשני ילדים קטנים, ולא התרשמתי שהעזרה בבית, לפחות ברובה הגדול, לא הייתה מתקבלת ממילא, גם אלמלא התאונה. על דרך האומדן הייתי פוסק סכום גלובלי כולל בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, של 40,000 ש"ח, נכון להיום.

לסיכום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ