אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5617/05

פסק-דין בתיק א 5617/05

תאריך פרסום : 15/11/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5617-05
16/07/2007
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
עפיפה מוחמדין גזאל
עו"ד נאסר אבראהים
הנתבע:
סלומון נחמיאס
עו"ד דויטשר ברוך
פסק-דין

1.         בזמנים הרלוונטיים לתובענה ניהלה התובעת, במשותף עם בעלה דאז (להלן, גם "אנואר"), מועדון בצ'ק פוסט בחיפה. לטענת התובעת בחודש מרץ 2002, ובעקבות קשיים כלכליים, נאלצה למכור ציוד הגברה משומש תמורת 27,000 ש"ח ששולמו ב- 5 שיקים. לנוכח הצורך שלה בקבלת מזומנים היא פנתה לנתבע, שעוסק בהלוואות, וביקשה לערוך ניכיון שיקים. תמורת השיקים היא קיבלה סכום של 17,000 ש"ח. בכתב התביעה ציינה התובעת כי להבטחת פירעון 5 השיקים היא הפקידה בידו כחצי ק"ג תכשיטי זהב (להלן - "פיקדון הזהב").

2.         בטרם נפרע השיק האחרון בגין העסקה האמורה, נזקקה התובעת לסכום כסף נוסף בסך      5,000 ש"ח. הנתבע העניק לה את ההלוואה האמורה כנגד חתימתה על שטר ביטחון וסוכם כי פירעון ההלוואה יעשה בתשלום ריבית חודשית של 500 ש"ח. 

            בסופה של דרך, כך טענת התובעת, לאחר שנפרע השיק האחרון בגין העסקה הראשונה, ומשדרשה את השבת פיקדון הזהב, נענתה בסירוב על ידי הנתבע.

3.         כתב התביעה של התובעת מנוסח בצורה מרושלת. בכותרתו נטען כי הוא בגין סכום כספי בסך 33,000 ש"ח. מנגד, ככל שעסקינן בסעד הנדרש בגוף כתב התביעה, נדרש הנתבע להשיב לתובעת את פיקדון הזהב ואת שטר הביטחון על סך 5,000 ש"ח.

            רק בגדר סיכום הטענות טוענת התובעת, כסעד עיקרי, לחייב את הנתבע לשלם לה סך 33,000 ש"ח, ומובן שאין בדעתי להידרש לעתירה זו, הן משום שהיא אינה עולה מכתב התביעה, הן משום שמעולם לא הוכח כי זה עלותו של פיקדון הזהב. בגדר סיכום הטענות נזנחת הדרישה להשבת שטר החוב על סך 5,000 ש"ח.

4.         הנתבע התגונן בפני התביעה. הוא הכחיש כי העסקה הראשונה נעשתה עם התובעת, אלא טען שהיא נעשתה עם אנואר. הוא זה שמסר לו את השיקים לניכיון והוא זה שמסר את פיקדון הזהב.

            אכן, בהמשך, הלוותה התובעת מן הנתבע רק את ההלוואה השנייה על סך 5,000 ש"ח, כנגד הפקדת שטר ביטחון. כך, הגם שהתובעת דרשה כבר באותה הזדמנות את פיקדון הזהב, וזאת לנוכח טענתו של הנתבע כי פיקדון הזהב ניתן לו על ידי אנואר, וממילא הוא אינו חייב להשיבו, אלא לאנואר.

            אשר לאנואר זה, הוא נטל מן הנתבע שורה של הלוואות שפרע אותן, זולת הלוואה אחרונה על סך 12,000 ש"ח שלא הושבה. משום כך פיקדון הזהב אמור להבטיח את פירעון הלוואה זו.

5.         מסרו תצהירים ועדויות בפניי, הן התובעת והן הנתבע. מטעם התובעת אף נמסרה עדותה של חברתה, גב' מירי ברנס (להלן - "ברנס"), שדומה שאין עוררין שהייתה מעורבת בעסקאות האמורות, בהיותה אף מכרה הן של התובעת והנתבע, והן של אנואר, בעלה דאז של התובעת. מטעם הנתבע אף נמסרה עדותו של אנואר, התומך בגרסתו של הנתבע, אף המודה בחובו לנתבע שטרם נפרע, שכתוצאה ממנו נולדת זכאותו של הנתבע להמשיך להחזיק בפיקדון הזהב.

6.         בחנתי בקפידה חומר הראיות והטענות. דומה שאף אחד מן העדים שהופיעו בפניי אינו זוכה לאמוני. התובעת והנתבע חשודים  כבעלי אינטרס. ברנס, אף היא חשודה כבעלת אינטרס, שהרי היא חתומה כערבה על שטר החוב. אנואר, חשוד כבעל אינטרס כמי שגרוש מן התובעת, ושמא עקב כך לא אומר את כל האמת. ראיתי, איפוא, לגזור את מסקנותיי, ראש לכל, לנוכח הנתונים המתועדים הניצבים לנגד עיניי.

7.         אפתח ואציין כי דומה שאין עוררין שההלוואה על סך 5,000 ש"ח, שאינה מוכחשת שניטלה על ידי התובעת מן הנתבע, טרם נפרעה. הדבר מתיישב עם כך שהתובעת זנחה עתירתה להשבת שטר הביטחון. היא אף מתיישבת עם כך שהנתבע שיגר לתובעת מכתב דרישה להשבת סכום של 5,000 ש"ח במכתב פרקליטתו מיום 5.8.04 (נספח לתצהיר התובעת ת/1). מכתב דרישה זה לא זכה לכל מענה. לא זו אף זו: לא זו בלבד שהתובעת לא טרחה להכחיש את החוב הנטען בגין ההלוואה השנייה, היא אף לא ראתה בגדר מכתב תשובה שהתבקש, להעלות מכלול גרסתה לעניין פיקדון הזהב המצוי בידי הנתבע, לשיטתה שלא כדין.

8.         כאמור, כבר בגדר כתב התביעה ציינה התובעת כי פיקדון הזהב ניתן לנתבע, במהלך העסקה הראשונה של ניכיון השיקים. לימים ביקשה התובעת להתכחש לכך ותמכה בגרסתה ברנס. זאת הפעם טענו השתיים כי פיקדון הזהב נמסר לנתבע במסגרת עסקת ההלוואה השנייה על סך   5,000 ש"ח. כבר אז נטען כי מהלך הלוואה זו, דהיינו על סך 5,000 ש"ח, לרבות פיקדון הזהב להבטחתה, עלה בכתובים ואולם העותק שבידי התובעת אבד.

9.         ואולם הדברים מתבדים מיניה וביה לנוכח העובדה שזיכרון הדברים האמור הוצג בעת חקירתה של ברנס, והוא משמש ראיה מרכזית בפניי. זיכרון הדברים האמור (נ/1) נעשה ביום 8.3.02. שטר החוב נעשה ביום 28.4.02. ממילא ברי לחלוטין כי פיקדון הזהב ניתן, כשיטת הנתבע, במהלך העסקה הראשונה של ניכיון השיקים, ולא במסגרת העסקה השנייה.

10.        ואולם, עיון בזיכרון הדברים מעלה בעליל כי מהותית, הדין עם התובעת. בזיכרון הדברים נערך רישום מפורט של פיקדון הזהב. בהמשך נרשם בו כי "אני הגברת עפיפי נתתי למר סאם (ואין חולקין שהוא הנתבע - ש.ל.) זהב למשכון עד לפירעון... שיקים בסך 27,000 ש"ח בגמר הפירעון של ה- 5 שיקים". על זיכרון דברים זה חתומה התובעת, והתובעת בלבד.

            הא ראיה, איפוא, כי העסקה הנדונה נעשתה עם התובעת, ולא עם אנואר. לנוכח העובדה שמקובלת עליי גרסת הנתבע, הנתמכת בעדות ברנס, כי לכל אורך הדרך היה נוכח אף אנואר בעסקאות האמורות, בולטת העובדה כי המסמך בכתב, בסופה של דרך, נעשה על ידי התובעת בלבד. הוא נרשם בלשון יחיד ( "אני הגברת עפיפי נתתי ... זהב למשכון"), משמע, פיקדון הזהב הוא של התובעת ולא של התובעת ואנואר. כפועל יוצא מכך זכאית התובעת, ולא אנואר והתובעת, לקבלת פיקדון הזהב, ככל שבגין העסקה הראשונה ייפרעו 5 השיקים. 

            זאת ועוד, והעיקר: פיקדון הזהב נועד, ייחודית, להלוואה הראשונה שהרי יש להשיבו "בגמר הפירעון של ה- 5 שיקים", דהיינו בגין עסקת ניכיון השיקים. אם בהמשך רצה הנתבע כי פיקדון הזהב יבטיח עסקאות נוספות, למשל עסקת ההלוואה על סך 5,000 ש"ח של התובעת, או ההלוואות שניתנו לאנואר, הוא אמור היה לתעד את הדברים, כמובן לאחר קבלת הסכמתה של התובעת.

11.        לפיכך בדעתי להיענות לעתירתה של התובעת, רק ככל שעסקינן בעתירתה להשבת פיקדון הזהב. אין צריך לומר כי שטר החוב מוחזק כדין על ידי הנתבע, באופן שהוא רשאי לנקוט בצעדים משפטיים לשם מימושו.

12.        לפיכך הנני מחייב את הנתבע להשיב לתובעת פיקדון הזהב כפי שהוא מוגדר במוצג נ/1 הנ"ל. עוד הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת אגרת התביעה ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. פיקדון הזהב והסכומים האמורים יימסרו וישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור.

13.        המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ