אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 559/01

פסק-דין בתיק א 559/01

תאריך פרסום : 22/02/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
559-01
29/12/2005
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
סתאחי אליהו
עו"ד קין מירון
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ניב דורון ואח'
פסק-דין

א.         רקע עובדתי

זוהי תביעה שעילתה רשלנות רפואית, בשל היעדר הסכמה מדעת של התובע לטיפול הרפואי שניתן לו על ידי הנתבעת.

התובע, יליד 1950, אובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית (להלן: "תסמונת CTS") בכף ידו הימנית, לאחר שהתלונן על כאבים ותחושת תרדמת באצבעות כף היד, עם ירידה באיזור העצבוב המדיאני, והיה במעקב של מרפאת כירורגית יד במרכז הרפואי אסף הרופא (להלן: בית החולים). בדיקת EMG שבוצעה ביום 26/12/95 העלתה כי קיימת פגיעה בעצבים המדיאניים של שורש כף יד ימין. בעקבות אותם ממצאים, הופנה התובע לניתוח, וביום 6/5/95 אושפז בבית החולים. התובע קיבל הסבר על הניתוח מד"ר גוכמן, אשר הופקדה על ביצועו, וחתם על טופס הסכמה לניתוח. הניתוח בוצע בהרדמה מקומית, ועבר בהצלחה. לאחר זמן מה החל התובע לסבול מכאבים, נפיחות ביד ימין, והפרעות בתפקוד. התובע הופנה ביום 9/7/96 לבית החולים. לאחר סדרת בדיקות נראה היה שהתמונה קלינית התאימה לתסמונת הידועה בכינוייה Reflex Sympathetic Dystrophy (ולהלן: "תסמונת RSD" או "התסמונת"), שהתפתחה בעקבות הטראומה הניתוחית. התובע טופל במרפאת כאב בבית החולים, והופנה לטיפולי פיזיותראפיה. התסמונת גרמה לתובע לנכות מסוימת, בשל פגיעה בתפקוד בכף יד ימין.

לטענת הנתבעת כיום החלים מן התסמונת לחלוטין. לטענתו של התובע לא חל כל שיפור במצבו, והוא אינו מסוגל להשתמש בכף היד.

אין מחלוקת,  שהסיכון ללקות בתסמונת הזו בעקבות הניתוח לא הוסבר לתובע.

התובע טוען שהנתבעת התרשלה בכך ששלוחיה לא מנו את הסיכון ללקות בתסמונת עת החתימוהו אותו על טופס ההסכמה. לטענתו, לו ידע על הסיכון ללקות בתסמונת בעקבות הניתוח, לא היה מסכים לביצועו ולא היה לוקה בתסמונת, ועל כן התרשלותה של הנתבעת באי מסירת המידע היא שגרמה לנזק.

יש להדגיש, כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר טיב הטיפול שניתן לתובע ועילת התביעה היחידה היא היעדר הסכמה מדעת. טענות אחרות אשר הועלו בכתב התביעה נזנחו בשלבים מאוחרים יותר.

ב.         כתבי הטענות וחוות הדעת הרפואיות

למעשה, המומחים הרפואיים התבקשו לחוות דעתם באשר לנזק, אולם עדותם רלוונטית גם לשאלת האחריות.

התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר הרולד קלצ'קו, כירורג אורטופדי, מיום  13/4/05(ת/2). ד"ר קלצ'קו בדק את התובע וקבע כי קיימת הגבלה בתנועות שורש כף היד, ירידה בכוח הגס של כף היד, נפיחות ושינוי צבע לעומת היד השמאלית. לדעתו, מן התמונה הקלינית וההדמייתית עולה כי התובע סובל מתסמונת RSD. לדבריו, חולים מסוימים עלולים לפתח בעקבות ניתוח לשחרור עצב פריפרי, דוגמת שחרור עצב בתסמונת CTS, סיבוך פוסט אופרטיבי המכונה RSD. שכיחותו של הסינדרום היא של עד כ-3% מכלל המנותחים וחומרתו משתנה. לטענתו, לא ניתן לרפא את התסמונת ולא ניתן להעריך מי עלול ללקות בה. אולם, ד"ר קלצ'קו טוען, שחולים שסובלים מפגיעה בעצב על רקע יטרוגני יהיו חשופים יותר להופעת הסיבוך. לדבריו, משום שדו"ח הניתוח אינו מפורט אין לדעת אם אלו פני הדברים בענייננו.

ד"ר קלצ'קו סבור לפני הניתוח אמנם סבל התובע מכאבים, אך היה מסוגל לעבוד ללא מגבלות. בעקבות התסמונת בה לקה לאחר הניתוח, חדלה ידו מלהיות תפקודית והוא אינו מסוגל לעבוד.

ד"ר קלצ'קו מוסיף שלהערכתו נכותו התפקודית של התובע מסתכמת בכ-50% לפי סע' 40(14) וסעיף 35(ו) ה' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי.

נראה כי נפלה טעות סופר בחוות דעתו ואניח כי כוונתו הייתה לנכות רפואית. ד"ר קלצ'קו לא נחקר על חוות דעתו בעקבות הסדר דיוני שהושג בין הצדדים עקב אי יכולתו של ד"ר קלצ'קו להתייצב במועד שנקבע לחקירתו. הוסכם שחוות דעתו תוגש, הנתבעת תוותר על חקירתו מבלי להודות באמור בה ותשטח את טענותיה, באשר לאמור בחוות הדעת, בסיכומים.

מטעם הנתבעת הוגשה חוות הדעת של ד"ר ולנטין ז'לטני, כירורג אורטופדי, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים וולפסון בחולון, מיום 7/7/02 (נ/1). ד"ר ז'לטני הסביר כי תסמונת CTS היא תסמונת שכיחה, המאופיינת בלחץ על עצב המדינוס בכף היד, אשר על מנת לשחררו יש צורך בניתוח פשוט מאוד, הנעשה בהרדמה מקומית. לטענתו, ניתוחו של התובע נערך כמקובל, כפי שעולה מדו"ח הניתוח. לאחר הניתוח הסתמנה תמונה קלינית של תסמונת RSD. תסמונת ה-CTS, ממנה סבל התובע עובר לניתוח עלולה הייתה, עם הזמן, להתפתח לחוסר תחושה מוחלט באצבעות ולחוסר תפקוד של השרירים בבסיס האגודל. על כן, לטענתו, מומלץ לבצע את הניתוח, שאינו מסובך. לדעתו, היעדר נזק עצבי מלמד כי הניתוח בוצע בהצלחה. מדובר בניתוח נפוץ, בהרדמה מקומית, אשר נמשך כ-15 דקות, ואחוזי הצלחתו עומדים על כ-95%. הניתוח בוצע על ידי צוות מיומן, ולא היה כל חריג במהלכו. תסמונת RSD עלולה להתפתח בעקבות כל ניתוח בגפיים, בין אם בוצע היטב או לא, שכן עצם הגירוי הכירורגי הוא הגורם להתפתחות התסמונת. לטענתו, התסמונת  עלולה להתפתח גם בעקבות חבלות או פציעות קלות. מדובר בתסמונת נדירה, שמופיעה אצל פחות מ-1% מן המקרים של ניתוחי גפיים, מבלי שאפשר לחזות מי נמצא בקבוצת סיכון להתפתחותה. על כן, לדבריו, מבצעים ניתוחים הכרחיים בגפיים ללא כל התייחסות לאפשרות של הופעת התסמונת, שאינה ניתנת לצפייה ונסיבות הופעתה אינן ברורות. ד"ר ז'לטני טוען, שבדרך כלל נהוג להסביר לחולה את הסיבוכים העלולים לנבוע מן הניתוח, ואת הסיכונים השכיחים. אולם, תסמונת זו אינה סיבוך הנובע מן הניתוח, שכן אינה קשורה לסוג הניתוח או לאופן ביצועו.

ד"ר ז'לטני מתייחס להערתו של ד"ר קלצ'קו, שחולים שסובלים מפגיעה בעצב על רקע יטרוגני יהיו חשופים יותר להופעת הסיבוך, וטוען שלא הייתה כל עדות לפגיעה בעצב במהלך הניתוח, כפי שגם עולה מן הבדיקות שד"ר קלצ'קו בעצמו ביצע, כך שבוודאי אין נפקות להופעת הסיבוך בענייננו.

ד"ר ז'לטני העריך את נכותו של התובע לפי סע' 35(ו) ג' לתקנות בכ-20%, בגין השפעה בינונית על כושר הפעולה בכף יד ימין כתוצאה מן התסמונת.

ד"ר חיים צינמן, מנתח אורטופד, מנהל מחלקה אורטופדית ב' במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט (על פי החלטת השופט כהן, אשר טיפל בתיק בשלביו המוקדמים). בחוות דעתו מתועדים ממצאי הבדיקות שנערכו לתובע בתאריך 28/7/02. לדבריו, הממצאים אינם מתאימים לתסמונת RSD: כך, למשל, לא ניכר דלדול בשרירי הזרוע והאמה -  דלדול שהיה צפוי להסתמן לו לא השתמש ביד משנת 1996. כן לא נצפו שינויים דיסטרופיים בעור או בציפורניים, האופייניים לתסמונת RSD שנמשכת זמן ארוך, שינוי צבע, חום באצבעות, הזעת יתר או יובש בעור. ד"ר צינמן מסכם כי נראה שהתובע החלים כיום ממחלתו, אם כי נותרה חולשה קלה של קמיצת אגרוף, שעל אף שיתכן שהיא נובעת מחוסר שימוש ביד לאורך תקופה ארוכה, החליט להעריך את נכותו בשיעור של כ-20%, לפי סעיף 35(1)ג' לתקנות. ד"ר צינמן ציין ש"גם זאת מבית הלל".

מתשובותיו של ד"ר צינמן לשאלות ההבהרה שהופנו אליו מטעם התובע, עולה כי אין לצפות להחמרה במצבו התפקודי של התובע, וכי לדעתו אי הכושר הזמני אשר נקבע לתובע על ידי המל"ל בעבר נבע מטעות באבחנה ולא מסיבה אורגנית.

אציין כבר בשלב זה, כי התרשמתי מעדותם של ד"ר צינמן וד"ר ז'ילטני. תשובותיהם היו משכנעות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ