אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 55456/05

פסק-דין בתיק א 55456/05

תאריך פרסום : 19/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
55456-05
05/11/2006
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
אשקלית כמיפרוד
הנתבע:
אפרתי אבי
פסק-דין

מונחת בפני תביעה כספית אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר" לתשלום סך של 8,516 ש"ח.

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בין היתר בייצור, שיווק ואספקת חומרים לענף הבנייה. הנתבע, במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, היה קבלן לקירות ומחיצות מלבני זכוכית. בין התובעת לבין הנתבע נכרת הסכם לפיו תספק התובעת ממוצריה לנתבע.

לטענת התובעת סיפקה לנתבע מעת לעת ממוצריה, בהתאם להזמנות הנתבע ולשביעות רצונו המלא. הזמנות אשר תועדו בתעודות המשלוח והחשבוניות אשר חתימת הנתבע או מי מטעמו עליהן, מהוות אישור לאספקה. לטענת התובעת, חב לה הנתבע סך של 8,516 ש"ח.

מנגד טוען נתבע 1, כעולה מבקשת הרשות להתגונן וחקירתו בפני, כי כל ההתקשרות העסקית של התובעת היתה עם חברה בע"מ בשם שיא לבני זכוכית בע"מ ועל כך יעידו גם כל החשבוניות, תעודות המשלוח וכרטיס הנהלת החשבונות המתנהל אצל התובעת.

לטענתו עבד כשכיר בחברה ואינו בעל מניות בה, לא קיבל על עצמו מעולם את תשלום החוב הנטען באופן אישי וכל פעולותיו נעשו בשירות החברה במסגרת עבודתו כשכיר ועל פי הנחיות שקיבל מן הממונים עליו בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. משכך, טוען הנתבע כי אין מקום לחייבו באופן אישי בגין התנהלות החברה.

דיון:

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך של פשרה יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו, לכאורה, הפשרה צריך שתתגבש ותיקבע על ידי הצדדים עצמם.

המשפט מכיר בחשיבותו של הערך בדבר אמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה—המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת—מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. {אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11 }    

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א'  אינה מוגבלת לד' אמות של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים ויש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג (ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם).

לטענת התובעת חב לה הנתבע את סכום התביעה. ברם, את החשבוניות נשוא התביעה הפיקה התובעת לחברת שיא לבני זכוכית בע"מ.

אישיותה המשפטית העצמאית של החברה מבוססת על חציצה בינה לבין בעלי מניותיה ובעלי תפקידים בה. מסך זה מפריד בין זכויות וחובות החברה לבין אלה של הפרטים הפועלים בשמה. זהו עקרון יסוד בדיני התאגידים, המאפשר מסחר בעולם המודרני, תוך לקיחת סיכונים מסחריים סבירים, זאת בנוסף ליתרונות מיסויים וכספיים.

הרמת מסך הינה שלילת האחריות המוגבלת, כאשר נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. עיקרון הפרדת האישיות המשפטית הנפרדת הינו עיקרון על בדיני החברות והוכר בפסיקה ובחקיקה ככזה. החריג לכלל זה הוכר ועוגן בחוק החברות בסעיף 6.

התובעת בכתב תביעתה לא ביססה כראוי את  טענת הרמת מסך, אלא כיוונה את עילתה לכך שהנתבע התחייב לה באופן אישי מכוח הסכם ( התובעת לא ציינה אם מדובר בהסכם בעל פה או בהסכם בכתב ואם אכן דובר היה בהסכם בכתב - ההסכם לא צורף לכתב התביעה ). על כן, הסיכוי התביעה מוערכים על ידי כפחותים מ 25%.

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם) ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של   1,800 ש"ח (כולל מע"מ). בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת סך של  720 ש"ח + מע"מ  בעבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

פסק דין זה כולל את ההוצאות  שפסקתי לפי הוצאות המשפט בהחלטתי מיום 30.7.2006.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ז (5 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ