אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5505/06

פסק-דין בתיק א 5505/06

תאריך פרסום : 10/01/2010 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5505-06
01/06/2008
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
אינטרקוסמא בע''מ
עו"ד גדעון סלעית
הנתבע:
1. ביטון יורם (ניתן פסק דין)
2. ביטון יגאל

עו"ד אליק גרץ
פסק-דין

רקע

1.         התובעת, חברה העוסקת בין השאר בשיווק מוצרים לטיפוח השיער למספרות, התקשרה עם נתבע מס' 1, בעלים של מספרה במועדים הרלבנטים לתביעה, בהסכם מיום 1/12/03 לרכישת מוצרים בשווי שלא יפחת מ 220,000 ש"ח לשנתיים. במסגרת ההסכם קיבל נתבע מס' 1 מענק בסך 90,000 ש"ח + מע"מ. כן הוסכם כי היה ונתבע 1 לא יעמוד ברכישת היקף המוצרים, יחזיר לתובעת את סכום המענק או חלק יחסי ממנו בהתאם להיקף הרכישה על ידו עד מועד הדרישה וכן ישלם פיצוי מוסכם. (הסכם זה יכונה להלן: ההסכם).

2.         הנתבעים הם אחים. המספרה היתה בבעלות וניהול נתבע 1 שעה שנתבע 2 שימש כשוליה ואחר כך ספר. בשלב מסוים, בשנת 2005 הפך נתבע 2 להיות הבעלים ואחיו- נתבע 1 -הפך לספר שכיר. בסופו של יום נקלע העסק לקשיים והמספרה נסגרה.

טענות הצדדים

3.         התובעת טוענת כי נתבע מס' 1 לא רכש את המוצרים בהיקף עליו התחייב ומשכך נותר חייב סך 51,553 ש"ח לפי כרטסת לקוחות. על סכום זה יש להוסיף את החלק היחסי מתוך המענק ועוד סך בגין פיצוי מוסכם באופן שסך הסכומים מצטברים לכדי 213,607 ש"ח.

4.         לטענת התובעת חתם נתבע מס' 2 כערב על כתב ערבות הנספח להסכם עד לגובה 120,000 ש"ח, ועל כן, והואיל והחייב העיקרי לא פרע חובו, חב נתבע 2 לתובעת מלוא סכום ערבותו.

5.         לשם השלמת התמונה יצויין כי בשנה שקדמה לחתימה על ההסכם, חתמו התובעת מצד אחד ונתבע 1 מצד שני על הסכם ביום 10/2/03. בהסכם זה (שיכונה להלן: "ההסכם הראשון"), התחייב נתבע 1 לרכוש מוצרים בהיקף שלא יפחת מ - 100,000 ש"ח + מע"מ במשך שנה. גם להסכם הראשון נספח כתב ערבות. אין מחלוקת כי החתום כערב בכתב ערבות זה הוא נתבע 1 (הגם שלא ברורה הקונסטרוקציה המשפטית שעה שהערב הוא אותו חייב עיקרי- אבל על כך אעמוד בהמשך.. ). מכל מקום, ערבותו של נתבע 1 הועמדה על סך 50,000 ש"ח.

6.         נתבע 2 טוען כי לא חב דבר לתובעת הואיל ומעולם לא התבקש ולא הסכים לערוב להסכם, לא ראה את ההסכם ואת כתב הערבות הנספח אליו, כתב ידו לא מופיע בשום מקום באותו מסמך והוא לא חתום באותו מסמך. לטענתו טענת נציג התובעת לפיה הוא מילא את הפרטים הרלבנטיים לגביו בכתב הערבות וחתם, היא שקרית. לטענתו אין במסמך חתימה העשויה להיחזות כחתימתו שכן החתימה היחידה בכתב הערבות היא של נתבע 1. נתבע 1 תומך בגרסת נתבע 2. לטענתו הוא היחיד שחתם הן על ההסכם והן על כתב הערבות.

7.         עוד טוען נתבע 2 כי ב-25/3/05 העביר לו נתבע 1 את הציוד והמלאי במספרה וזאת עם היקלעות נתבע 1 לקשיים וכתחליף לתשלום פיצויים שהגיעו לנתבע 2 מנתבע מס' 1 בגין סיום העסקתו כשכיר.

דיון והכרעה

8.         כנגד נתבע מס' 1 ניתן פסק דין בתיק זה ולמעשה כל שנותר להכריע הוא ביחס לנתבע 2.

9.         נוכח טענת נתבע 2 לפיה מעולם לא ערב להסכם וכי חתימתו כלל לא מופיעה בכל מקום שהוא בכתב הערבות, מדובר בטענת non est factum. טענה זו הועלתה כשהיא נתמכת בתצהיר בהזדמנות הראשונה, דהיינו בבקשת רשות להתגונן ומשכך, הנטל להוכחת חתימה כלשהי על המסמך כשייכת לנתבע 2 והאותנטיות שלה, מוטל על התובעת.

10.        לאחר שעיינתי בראיות ושקלתי את הטענות, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל למעלה ממאזן הסתברויות להוכיח כי נתבע 2 חתם על כתב הערבות ועל כן דין תביעתה להדחות אף ללא צורך להיזקק לשאלת עצם ההפרה ע"י נתבע 1 וגובה הפיצוי.

11.        כדי להרים את הנטל היה על התובעת להצביע היכן לטענתה (פיסית), מופיעה בכתב הערבות חתימתו הנחזית של נתבע 2 ובהתאמה להוכיח כי זו אכן חתימתו. ההוכחה צריכה לכלול הגשת המסמך המקורי, עדות ישירה של מי שראה את נתבע 2 חותם כדי שיצביע על המיקום, וחוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד שיקבע כי זו חתימת נתבע 2. כל הראיות הנ"ל אמורות להיות בשליטת התובעת, ואולם היא כשלה בהוכחת כל אחד ממרכיבים אלו בנפרד וממילא במצטבר.

12.        באשר לדרישת מסמך המקורי- התובעת לא צרפה כראיה את ההסכם כולל הערבות המקורי אלא צילום מצילום שנשלח ככל הנראה בפקס. כלל הראיה הטובה ביותר מחייב הגשת המסמך המקורי. ניתן להגמיש את הדרישה ולהסתפק בצילום שעה שאין מחלוקת ביחס לאותנטיות המסמך ואולם בענייננו מדובר בראיה המהותית ביותר בתיק שעומדת במוקד המחלוקת. אין מחלוקת כי לא כל כתב הערבות נכתב ע"י נציג התובעת וחלקו נכתב ע"י נתבע 1. התובעת טוענת (ללא תמיכה שבמומחיות) כי לדעתה יש 3 סוגי כתב שונים. דווקא בשל טענתה זו והואיל ובמסמך המקורי ניתן היה לראות אם הפרטים נכתבו באותו עט, באותו כתב מה שלא ניתן לראות בצילום, היתה חובה על התובעת להמציא את המסמך המקורי. מומחה להשוואת מסמכים אף יכול היה אולי לומר לאחר צפייה במקור אם כל הכיתוב נעשה באותו מועד או שמא במועדים שונים, יכול היה לקבוע אם ישנם מס' סוגי כתב יד ואם כן לשייכם לנפשות הפועלות בתביעה. אי המצאת המסמך במקור הכשילה מראש אפשרות בדיקה מקצועית הן של התובעת והן של הנתבע להוכיח שחתימתו לא מופיעה במסמך.

13.        חריגה מכלל הראיה הטובה ביותר נעשית כאשר בית המשפט משתכנע בראיות טובות כי המסמך אבד או הושמד או כי קיים צידוק אחר לאי הגשתו. בתצהיר מר בני ברושי - העד היחיד בתביעה מטעם התובעת - אין שמץ התייחסות לשאלה מה עלה בגורל המסמך המקורי ומדוע לא הוגש. לא זו אף זו בישיבת קדם המשפט לאחר הגשת התצהירים ולפני תחילת ההוכחות הבהרתי לב"כ התובעים את נחיצות המסמך המקורי והצורך בחוות דעת מומחה מטעמה. חרף הזדמנות נוספת זו שניתנה לה בחרה התובעת שלא להגיש את המסמך המקורי ואף לא כל ראיה לכך שאבד. בשים לב לאמור ספק אם יש לקבל את המסמך כראייה קבילה. מכל מקום ונוכח הנטיה לעבור מכללי קבילות לכללי משקל ניתן אמנם לקבל את צילום המסמך כקביל ואולם ברור כי משקלו נמוך מאד נוכח המחדל הראייתי. המחדל הוא כפול. הן באי הגשת המסמך המקורי והן בהמנעות מהגשת ראיה רלבנטית בדמות חוות דעת שיכלה לתמוך בגרסת התובעת לפיה הנתבע 2 חתם על הערבות. כל אלה פועלים לרעת התובעת.

14.        נותרה אם כן העדות הישירה בלבד. גם בענין זה עיון בתצהיר מר ברושי מעלה כי להבדיל מהפירוט הרב שבעשרים וחמישה סעיפי התצהיר, כל ההתייחסות העובדתית לחלקו של נתבע 2 מוזכרת בקיצור נמרץ במילים: " במעמד החתימה על ההסכם נחתמה בפני גם הערבות המצורפת להסכם בידי יורם ובידי אחיו יגאל (יורם ויגאל מילאו את הפרטים הרלבנטים בערבות וחתמו על הערבות)". ניתן היה לצפות כי נוכח ההכחשה הגורפת של נתבע 2 יתאר ברושי את המעמד ויצהיר מי כתב אלו פרטים ובמיוחד היכן בדיוק חתם נתבע 2. בנקודות אלו מילא ברושי פיו מים. יצוין כי גם כשנתבקש בבית המשפט להראות במסמך היכן חתימתו הנחזית של נתבע 2 לא ידע לומר. כנגד עדותו של מר ברושי העידו נתבע 2 ונתבע 1 כי נתבע 2 לא כתב כל פרט ולא חתם בשום מקום בכתב הערבות.

15.        מדובר בעדות מול עדות. מר ברושי עשה עלי רושם של אדם כנה ואולם עדותו לא היתה יותר משכנעת או מהימנה מעדות הנתבעים. בענין זה אני דוחה את נסיונות התובעת לטעון כי נתבע 2 הוא אדם לא מהימן בהתאם לקביעות בתיק כזה או אחר או כי היה נסיון הברחת נכסים בין האחים. כל קביעה בתיק אחר לא יכולה להוות מעשה בית דין, היא בבחינת עדות שמיעה בתיק שבפני וגם אם נקבעו קביעות אמינות בפרשה אחרת אין להן כל נפקות ורלבנטיות למחלוקת שבפניי.

16.        המסמך נ/1 הוא העמוד האחרון של ההסכם וכתב הערבות. אין מחלוקת שהחתימה בסוף ההסכם מטעם נתבע 1 שהוא הצד להסכם, היא חתימתו. מדובר ב"חתימת קשקוש" ולא ברישום שם. בכתב הערבות מופיעה חתימה שנראית אותה "חתימת קשקוש" ולצידה רישום יורם ביטון (שמו של נתבע 1). אין חתימה נוספת במסמך. נתבע 1 העיד כי חתימת הקשקוש היא שלו. כן העיד שמעולם לא חותם בשום מקום בדרך רישום השם אלא תמיד באותה חתימת קשקוש. עדותו לא נסתרה בכל דרך.

17.        ישאל השואל מה ההגיון שהתובעת תחתים את נתבע 1 על ערבות אם הוא ממילא החייב העיקרי בהסכם ועוד ישאל מדוע שנתבע 1 יערוב רק לסכום 120,000 ש"ח שעה שהחיוב שלו בחוזה עומד על 220,000 ש"ח? תהייה זו תומכת לכאורה בהגיון לפיו נתבע 2 כן חתם למרות הכחשתו. ואולם על כך יש להשיב כי נסיון העבר- ההסכם הראשון- מלמד שגם שם החתימה התובעת את נתבע 1 שהיה חייב עיקרי בהסכם, כערב לעצמו. וגם שיעור החיוב בערבות - כ50% מהחיוב בהסכם. הקונסטרוקציה המשפטית אמנם מוטעית אבל העקביות בהתנהלות התובעת נשמרת ותומכת בגרסת הנתבעים.

18.        בשקילת ההתרשמות מהמהימנות היו כפות המאזניים מעוינות. בשקילת התנהלות הצדדים והנוהג בעבר, הכף נטתה לגרסת הנתבעים. אם נוסיף לכך את העובדה שהתובעת לא ניפקה הסבר מדוע שעה שהסכימה בשנה שעברה לוותר על ערב ומדוע ביקשה ערב בהסכם החדש, לא שפכה אור על ניהול המשא ומתן ולא הביאה עדים ששמותיהם הוזכרו כמעורבים במשא ומתן ושיכלו להאיר את השיקולים. יש לקבוע במצטבר שהתובעת לא הרימה את הנטל.

19.        אשר על כן אני דוחה את התביעה נגד נתבע 2 . התובעת תשא בשכ"ט עו"ד של נתבע 2 בסך 10,000 ש"ח + מע"מ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ