אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 55018/01

פסק-דין בתיק א 55018/01

תאריך פרסום : 21/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
55018-01
19/06/2005
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד אושרת רווח
עו"ד אפי יצחקי
הנתבע:
1. מאור גרפיק לייט בע"מ
2. מוגרבי רפאל
3. מוגרבי אסתר
4. לוי אלבר

עו"ד דן לזר
עו"ד אבידן רומנוב
פסק-דין

1.    הבנק התובע (להלן: " הבנק") הגיש ב- 1.5.2001 בסדר דין מקוצר תביעה כנגד החברה החייבת, היא הנתבעת 1, וכנגד שלושת ערביה בשל חוב שלמועד הגשת התביעה הועמד על סכום של 295,662 ש"ח.

הנתבעים 2 ו-3 ערבו לחובות והתחייבויות הנתבעת 1 " בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום", עוד בספטמבר 1992.

הנתבע 4 ערב לחובות הנתבעת 1 בדצמבר 1998  בערבות מוגבלת לסכום של 380,000 ש"ח.

החוב הנתבע מורכב מיתרת חובה של 4,099.82 ש"ח בחשבון חוזר דביטורי (חח"ד) של הנתבעת 1, ומיתרה בלתי מסולקת של הלוואה בסכום של 286,124.30 ש"ח.

ההלוואה שבה מדובר הועמדה על ידי הבנק לרשות הנתבעת 1 בדצמבר 1998 לשם סילוק בתנאי פריסה של החוב אשר נצבר בחשבון החח"ד של נתבעת זו.

2.    אין נתונים מדויקים בקשר להלוואה הזו - הבנק אף לא צירף את מסמכי ההלוואה - אך ממה שידוע, מדובר בהלוואה צמודה בסכום של 380,000 ש"ח שעל הנתבעת היה לפרוע בתשלומים חודשיים רצופים - ככל הנראה, על פני תקופה של כ-5 שנים.

נראה שעד סוף שנת 2000 עמדה הנתבעת בהתחייבות זו ופרעה את התשלומים בגין ההלוואה כסדרם. בדצמבר 2000 הוגבל חשבונה של נתבעת 1; התשלומים בגין ההלוואה פסקו, ולמועד הגשת התביעה - כ-4 חודשים לאחר מכן - נצבר חוב פיגורים בסכום של כ-26,979.48 ש"ח.

יתרת הסכום שהבנק תובע בגין ההלוואה הזו - 259,144.82ש"ח, הוא סכום שבמועד הגשת התביעה טרם הגיע מועד פירעונו על פי לוח הסילוקין המקורי של ההלוואה.

ההון המונפק של הנתבעת 1 מורכב מ-100 מניות רגילות ו-6 מניות הנהלה.

הנתבע 2 מחזיק בכל המניות הרגילות וב-5 מניות הנהלה. אשתו, הנתבעת 3, מחזיקה במניית הנהלה אחת, ושניהם רשומים כמנהלים בחברה.

הנתבעים 3-1 קבלו רשות להגן בטענה שהבנק, בסרבו לכבד שיקים בחשבונה של הנתבעת 1 בדצמבר 2000, תוך הפרת הסכמות עם הנתבע 2, ומבלי ליתן לנתבעים 2-3 הזדמנות להפקיד את הכספים הדרושים על מנת למנוע את החזרת השיקים, הביא להגבלת חשבונה של הנתבעת 1, גרם לקריסת עסקיה, כרת את מטה לחמם של הנתבעים 2 ו-3 והביא את הנתבעים 3-1  למצב של אי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי הבנק.

הנתבעת 3 קבלה רשות להגן גם בטענה שהיא "ערב יחיד" לפי שכל אחזקותיה בנתבעת 1 מצטמצמות למניה אחת.

הנתבע 4 קיבל רשות להגן בטענה שכערב יחיד הוא זכאי להגנת סעיף 26 לחוק הערבות, וכי הוא פטור מערבותו מאחר שהבנק לא הודיעו על כך שהנתבעת 1 חדלה לסלק את התשלומים בגין ההלוואה שלה ערב ובעיקר - על כוונתו להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם.

אתייחס לטענות הללו אם כי לא כסדרן.

3.    תחילה לעניין מעמדה של הנתבעת 3 "כערב יחיד" .

הנתבעת 3 טוענת שהיא אינה מעורה בעסקי החברה הנתבעת 1, ואין היא "בעלת עניין" בה לפי שהיא עצמה אינה מחזיקה ב-5% מההון המונפק של נתבעת זו; ההחזקה שלה במניה בודדת נועדה לענות על הצורך ב-2 בעלי מניות לשם ייסוד תאגיד לפי פקודת החברות; ואין לראותה כמחזיקה בשיעור כזה מהונה של הנתבעת 1, רק משום שהיא אשתו של הנתבע 2 ואחזקותיו בנתבעת 1 מיוחסות לה, מכוח הגדרת " החזקה" ו"רכישה" בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

לפי ההגדרה הזו: "כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד".

ואכן, הוראה זו בחוק ניירות ערך נועדה, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת חוק ניירות ערך, להתגבר על עקיפת הוראותיו בדרך של פיצול מלאכותי של החזקות בתאגיד בין בני משפחה . לכן, אפשר שאין לפסול "על הסף" פרשנות אשר בשים לב למטרות השונות של חוק ניירות ערך וחוק הערבות, תביא בחשבון לטובת הערב, את מה שנראה כפרקטיקה בנקאית מקובלת לפיה, כתנאי להעמדת אשראי לתאגיד נדרשת ערבות בלתי מוגבלת בסכום גם מבן זוגו של המחזיק העיקרי בהון התאגיד, כשכל אחזקתו של בן הזוג בהון התאגיד מזערית, ונועדה מלכתחילה לעמוד בדרישות פורמליות שעברו מהעולם עם חקיקת חוק החברות תשנ"ט-1999.

ואולם, בניגוד לרושם העולה מתצהירו של הנתבע 2 שם הוא אומר: "... בהחזיקי 99 מתוך 100 מניות בעוד אשתי אסתר (הנתבעת מס'3) החזיקה במניה אחת" - הנתבעת 3 מחזיקה אומנם רק במניה אחת, אך זוהי מניית הנהלה, והנתבעת 3 היא גם אחד משני המנהלים הרשומים בנתבעת 1 למן היווסדה באפריל 1991. כך עולה מ-נ/2 (פרטי החברה ברשם החברות) ובעניין זה לא חל שינוי  לפחות עד דצמבר 1999.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ