אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 55007/03

פסק-דין בתיק א 55007/03

תאריך פרסום : 28/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
55007-03
07/01/2008
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
בנק לאומי למשכנתאות
עו"ד דניאל הורוביץ
הנתבע:
עו"ד מיכל חדידה
עו"ד אבנר צימר
פסק-דין

1.    בנובמבר 1992 נטל אדם בשם הרצל גבעתי (להלן: " גבעתי") מהבנק התובע (להלן: " הבנק"), הלוואה בסכום של 80,000 ש"ח לשם רכישת דירה בפרוייקט המכונה "נווה דקלים" באשקלון. שנה לאחר מכן הוגשה נגד גבעתי תביעה בגין חוב פיגורים בסך של 3,057 ש"ח. גבעתי לא התגונן, והבנק קיבל פסק דין לטובתו. בפברואר 1998 הגיש הבנק תביעה נוספת נגד גבעתי, הפעם לסילוק כל היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה שליום הגשת התביעה עמדה על 183,869 ש"ח. גבעתי התגונן, אך בפסק דין שניתן בנובמבר 2001, ב-ת.א.25274/98 (כב' השופטת דליה מארק-הורנצ'יק), חויב גבעתי לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה בצירוף ריבית מרבית.

בתובענה זו שהוגשה בספטמבר 2003, תובע הבנק מהנתבעת סכום של 445,106 ש"ח בגין אותה הלוואה, בטענה שהנתבעת אחראית לסילוק חובו של גבעתי בשל מצגים מטעים שעשתה כלפי הבנק. הנתבעת מסתבר, חתמה בשם החברה המוכרת " יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ" (להלן: " חברת בוקרה") על ההסכם למכירת הדירה לגבעתי וכן על כתב התחייבות לרשום משכנתא לטובת הבנק, אלא שעסקת המכר עם גבעתי בוטלה והדירה נמכרה לאחרים. הבנק טוען שגבעתי לא רכש כל זכויות בדירה זו מלכתחילה וכי מדובר בהסכם מכר שנעשה למראית עין בלבד, ומכאן שהמסמכים אשר נחתמו על ידי הנתבעת בשמה של חברת בוקרה, והומצאו לבנק " נחתמו למראית עין ו/או שלא כדין ו/או מתוך התרשלות חמורה של הנתבעת" (סעיף 15 לכתב התביעה).

2.    בהליך שנוהל נגדו, טען גבעתי להגנתו שהבנק התנהל ברשלנות בכך שהעביר את כספי ההלוואה לחשבון הליווי של הפרוייקט כשהוא מסתפק בהתחייבות של הקבלן הבונה, ולא של חברת בוקרה המוכרת, להמציא לבנק ערבות בנקאית מוסבת לטובתו ובעיקר - על שלא פעל למימוש הערבות הזו. בית המשפט באותו הליך, שמע את עדותה של הגב' זיוה שמרוני מטעם הבנק, ואת עדותו של גבעתי, ודחה את כל טענותיו של האחרון. להליך כאן, הביא הבנק לעדות את מר משה ולך שלמד על השתלשלות העניינים מתוך המסמכים, ובעיקר כנראה מפי בא כוח הבנק, והתקשה להשיב על חלק נכבד מהשאלות בטענה שאינו זוכר ותיק המסמכים אינו עמו. לאחר חקירתו הודיעו הצדדים שמוסכם עליהם שכל המסמכים שהוגשו בת.א. 25274/98  (להלן: " תיק גבעתי"), ייחשבו כראיה בתיק זה (פרוטוקול, עמ' 21).

3.    מהצרופות לתצהירו של מר ולך עולה שמנובמבר 1998 נעשו על ידי בא כוחו (דאז) של הבנק, מספר פניות אל הנתבעת בניסיון להתחקות על גורל הדירה נשוא הסכם ההלוואה - עוד במכתב הראשון מציין ב"כ הבנק כי מפי גבעתי נודע לו שהדירה נמכרה על ידי חברת בוקרה לצד ג' - עד שלבסוף זומנה הנתבעת לחקירה בפני ראש ההוצאה לפועל, ובדיון שהתקיים באוקטובר 2002 אמרה בין היתר: " הדירה נמכרה פעם אחת בלבד בידיעתי ומלא התמורה שולמה לחברת דקל אשקלון על ידי הקונה ילנסקי, אם אני זוכרת נכון"... " אני לא טיפלתי בחוזה של גבעתי כפי שציינתי לעיל, ולכן גם לא דווח ולא יכל להיות מדווח על ידי". בהמשך אישרה שהיא חתמה כמיופת כוח מטעם חברת בוקרה על כתב ההתחייבות לרישום משכנתא בקשר לדירה שנרכשה בזמנו על ידי גבעתי, ו "אין לי הסבר איך מופיע בהתחייבות שמו של הרצל גבעתי כאשר טענתי קודם שאני לא מכירה חוזה בינו לחברת בוקרה. אני מסכימה שזה תמוה שבלי חוזה נחתמה התחייבות אך אין לי הסבר לכך". על סמך דבריה של הנתבעת בחקירה הזו הוגשה התובענה כאן.

4.    הבנק מסביר בכתב התביעה שבחקירת הנתבעת התברר לו שאין אפשרות להמשיך את הליכי כינוס הנכסים ולפרוע באמצעות המשכון את ההלוואה משום שחוזה המכר וכתב ההתחייבות נחתמו למראית עין, וסומך את תביעתו נגד הנתבעת על מספר חלופות: הנתבעת חתמה על חוזה המכר ועל כתב ההתחייבות באופן אישי מכוח יפוי כוח בלתי חוזר מחברת בוקרה; הנתבעת חתמה ביודעין שגבעתי אינו רוכש זכויות בדירה; הנתבעת חתמה על מסמכים אלה תוך התרשלות חמורה מה שאפשר את נטילת ההלוואה שלא כדין; הנתבעת גרמה להטעיית התובע ובמצגי שווא " ובשל מעשיה, ו/או מחדליה, איינה את הבטוחה אשר רשם התובע לטובתו בגין הדירה, ובחוסר אפשרותו של התובע לממש את הדירה, לפרעון ההלוואה".

ואולם, בסיכומיו מבקש הבנק שלא לקבל " את הסברה... כי הנתבעת חתמה על כתב ההתחייבות של מר גבעתי מתוך טעות או התרשלות" (סעיף 23 לסיכומים), ומסביר ש "עילת התביעה נגד הנתבעת היא לא העובדה שהדירה נמכרה לגבעתי ולאחר מכן בוטלה עסקת המכר בלא לקבל את הסכמת הבנק" אלא העובדה שהדירה לא נמכרה לגבעתי כלל " וכפועל יוצא מכך חוזה המכר וכתב ההתחייבות נחתמו על ידי הנתבעת למראית עין בלבד לצורך הצגת מצג כוזב ומטעה כלפי הבנק על מנת להוציא ממנו את כספי הלוואה שלא כדין למימון חוזה רכישה שלא היה ולא נברא" (סעיף 42 לסיכומי הבנק).

5.    בפי הנתבעת שלל של טענות ואלה עיקרן:

התביעה התיישנה; התביעה הוגשה בחוסר תום לב משום שהנתבעת לא נטלה את ההלוואה, לא נהנתה מכספי ההלוואה, ולא ערבה לפירעונה. למרות זאת בחר הבנק שלא לפנות לערבים להלוואה ואף לא תבע את חברת בוקרה שלא לדבר על דקל אשקלון, ותחת זאת בחר לתבוע אותה בטענות שווא בתקווה שיוכל לגבות את חובו של גבעתי מכספי ביטוח המקצועי שלה; הנתבעת לא הייתה מעורבת בעסקת המכר ומכל מקום לא מדובר בחוזה למראית עין; הבנק התרשל בכל מה שנוגע להעמדת ההלוואה; הבנק לא הקטין את נזקיו - לא תבע את הערבים להלוואה ואף נמנע מלממש עיקולים שהוטלו לבקשתו על כלי רכב של גבעתי; הבנק מעלה בתובענה זו טענות שעומדות הן בסתירה לטענות שהעלה בתיק גבעתי והן בסתירה לקביעות שבפסק הדין שניתן שם, והוא מנוע מלהעלותן הן מחמת מעשה בית דין והן מכוח השתק שיפוטי.

6.    על העובדות שברקע לתביעה זו אנו למדים בעיקר מתיק גבעתי ואלה הן:

ב-8.10.1992 חתם גבעתי על הסכם לרכישת דירה בפרויקט למגורים באשקלון. מדובר בהסכם משולש (להלן: ( הסכם המכר"), בין גבעתי, חברת בוקרה המוכרת, והקבלן הבונה "דקל אשקלון חברה לבניין פיתוח נכסים והשקעות (1991) בע"מ" (להלן: " דקל אשקלון"). בהסכם המכר (סומן ת/2 בתיק זה), מפורטים מספר הגוש ומספרי החלקות שהוקצו לפרויקט, והדירה מתוארת כ" דירה מס' 4 בנין 2 כניסה ב המכילה 1/2 4 חדרים...". בדיון שהתקיים בעניינו הציג גבעתי 2 חוזים לרכישת שתי דירות באותו פרויקט, האחד מתייחס לדירה מספר 4 בבנין 2, אך שם מתוארת הדירה כבת 4 חדרים, והשני מתייחס לדירה מס' 8 באותו בנין ובאותה כניסה (המספר 8 הוא תיקון בכתב יד של המספר המודפס). התמורה עבור כל אחת מהדירות היא 106,200$. שני החוזים האחרונים (ת/33 ו-ת/34 בתיק גבעתי) חתומים רק על ידי חברת בוקרה, אך גבעתי העיד באותו הליך שהוא הציג לבנק 2 חוזים ביחס ל-2 הדירות, אלא שהבנק הסכים להעמיד הלוואה רק ביחס לדירה אחת.

כחודש לאחר מכן, ב-10.11.1992, נעשה בין גבעתי לבנק חוזה הלוואה לפיו הבנק יעמיד לגבעתי הלוואה בסך של 80,000 ש"ח, בקשר לדירה מס' 2/4 בת 1/2 4 חדרים, בנווה דקלים אשקלון. להלוואה זו ערבו שניים: ה"ה ציון צדקה ותורי דוד.

למחרת היום, ב-11.11.1992, חתמה חברת בוקרה על "כתב התחייבות" לפיו בין היתר היא מתחייבת כלפי הבנק, לרשום לטובתו משכנתא על דירה בת 4 חדרים בקומת קרקע ברחוב נוה דקלים (להלן: " כתב ההתחייבות" (ת/4 בתיק זה). אין ציון של מספר הבניין ומספר הדירה, אלא רק פירוט של הגוש והחלקות שהוקצו להקמת הפרויקט.

במכתב הנושא את התאריך 16.11.1992, התחייבה דקל אשקלון להמציא לבנק ערבות בנקאית על פי חוק מכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 (להלן: " חוק מכר דירות"), כשהערבות מוסבת לטובת הבנק. דקל אשקלון מציינת במכתב זה שגבעתי רכש ממנה דירה מס' 2 בסך של 80,000 ש"ח - מה שכמובן אינו נכון משום שהתמורה בעד הדירה הועמדה על 106,200$. מכל מקום, מחומר הראיות בתיק גבעתי עולה שערבות בנקאית לפי חוק מכר דירות, בגין הסכום של 80,000 ש"ח ששולם בהעברה ישירה על ידי הבנק, הוצאה לטובת גבעתי, וככל הנראה הומצאה לבנק, אך משום מה לא הוסבה לטובתו.

ב-4.3.1993 מונה כונס נכסים לדקל אשקלון, ומספר ימים לאחר מכן, ב-8.3.1993, כותב גבעתי לנתבעת כי החוזים שנחתמו בקשר לרכישת הדירות " הינם חוזים בתוקף"; כי  הועברו על חשבון רכישתן כספים, ומספרי הדירות הם: בנין 2 דירה 4 כניסה ב' קרקע; בנין 2 דירה 1 כניסה א' קרקע (מכתב זה סומן ת/15 בהליך כאן). 

ב-4.5.1993 הוצג לפירעון שיק על סך של 80,000, ערוך לפקודת גבעתי ומשוך על חשבון דקל אשקלון בבנק דיסקונט, ללא זמן פירעון. השיק חזר בציון: "מוגבל". גבעתי טען בעדותו שהשיק נמסר לו על ידי דקל אשקלון לשם סילוק ההלוואה לבנק, עם ביטול הסכם המכר. על יסוד זה נקבע בפסק הדין בתיק גבעתי שהסכם המכר בוטל לכל המאוחר במאי 1993.

כעבור מספר ימים, ב-9.5.1993, רשם הבנק משכון על זכויותיו החוזיות של גבעתי לפי הסכם מיום 8.10.92. בהודעת המישכון שנערכה עוד בנובמבר 1992, מפורטים מספרי הגוש והחלקות שהוקצו לבניית הפרוייקט, אך אין פירוט ביחס למיקומה של הדירה אליה מתייחס ההסכם - מספר הבניין ומספר הדירה לא צוינו.

ב-1.6.1993 פנה גבעתי לבנק וביקשו לממש את הערבות הבנקאית לפי חוק מכר דירות מהטעם שקמה עילה למימושה עם מינויו של כונס נכסים לדקל אשקלון. בקשה זו לא נענתה מהטעם שכונס הנכסים מונה לדקל אשקלון ולא למוכרת הנכס - היא חברת בוקרה. הודעה על כך שוגרה על ידי הבנק לגבעתי ביולי 1993.

מספר חודשים לאחר מכן, בנובמבר 1993, הוגשה נגד גבעתי התביעה בגין חוב פיגורים ומשניתן בינואר 1994 פסק דין בתביעה זו, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב הפסוק.

ב-7.5.1995 רשם הבנק, משום מה, משכון נוסף על זכויותיו החוזיות של גבעתי לפי הסכם מיום 8.10.1992. גם כאן אין פרטים מזהים בקשר לדירה, אך כתובתו של גבעתי החייב היא " נוה דקלים 2 אשקלון" ואילו לפי שטר המשכון הקודם כתובתו: " מונטיפיורי 5/1 אשקלון". הבנק אינו מסביר מדוע ראה לרשום משכון נוסף, אך מר ולך שנשאל בחקירה נגדית לסיבת הרישום הנוסף השיב: " לא יודע. הייתה בעיה עם הנכס" (פרוטוקול מ-27.4.2006, עמ' 13).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ