אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 54811/04

פסק-דין בתיק א 54811/04

תאריך פרסום : 16/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
54811-04
19/06/2008
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
ברנשטיין טל
עו"ד צ. ילינק ואח'
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב
עו"ד ש. ברקוביץ ואח'
פסק-דין

מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

            התובעת, טל ברנשטיין (להלן: "התובעת"), ילידת 1982, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 30.11.03 (להלן: "התאונה").

            הנתבעת הודתה בחבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

            מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונתה התובעת לבית חולים בילינסון, שם אובחנה כסובלת משבר בעצם הסירה ושבר ברדיוס הדיסטלי ביד ימין ומנפיחות ורגישות בברך ימין, עם חשד לקרע ב- MCL. התובעת שוחררה מבית החולים, כשידה ורגלה, נתונות בגבס. לאחר התאונה, הופיעו תלונות על סחרחורות והתובעת הופנתה לפיזיותרפיה וסטיבולרית.

3.         ד"ר נחום הלפרין, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, ציין בחוות דעתו הראשונה, מיום 19.4.05, כי בבדיקת ברך ימין, נמצא חוסר יציבות קדמי וצידי, הנובע מקרע ברצועה הצולבת הקדמית.

הנכות בגין הפגיעה בברך, הוערכה בשיעור של 20%. בנוסף, נקבעה נכות בשיעור של 1%, בגין רגישות בשורש כף יד ימין, ללא הגבלה בתנועות.

ביום 5.5.05, התובעת עברה ניתוח ארטרוסקופיה, לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית.

ד"ר הלפרין שב ובדק את התובעת וציין בחוות דעתו המשלימה מיום 20.4.07, כי בעקבות הניתוח, חל שיפור במצבה של התובעת. ד"ר הלפרין, העריך את נכותה של התובעת, בגין מצב לאחר שחזור רצועה, בשיעור של 10%.

נכותה האורטופדית הצמיתה של התובעת, מסתכמת על כן, בשיעור של 11%.

4.         ד"ר דורון הלפרין, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום א.א.ג., התייחס בחוות דעתו, לתלונות התובעת בדבר סחרחורות בעלות אופי סיבובי, עם נטיה ליפול.

ד"ר הלפרין סקר את התעוד הרפואי, לרבות תעוד המתייחס לבעיות נוירולוגיות ופגיעה בשדה ראיה, מהן סבלה התובעת, בסוף שנות ה- 90. ד"ר הלפרין ציין בסיכום חוות דעתו, כדלקמן: "...התלונות של סחרחורת בעלות אופי סיבובי בשינויי תנוחה למשך מס' שניות מתאימות מאד לתסמונת של Paroxismal Positional Vertigo   Benign שבהם קיים שינוי במרכיבים אנטומיים של תעלות שיווי המשקל וזה בהחלט יכול להיות מיוחס לטראומת התאונה. גם העובדה שהליקוי הוסטיבולרי הודגם מימין, צד הנפילה יש בו כדי לתמוך בקשר. בסוג של פגיעה מסוג זה יש מקום לטיפול בפיזיוטרפיה וסטיבולרית ואכן התובעת נשלחה לבדיקות אלו עם הטבה חלקית. העובדה שבדיקת ה- ENG האחרונה הדגימה היעלמות הממצאים בבדיקה הקלורית אין בה כדי לשלול חד משמעית את המשך הביטויים הקליניים". ד"ר הלפרין, העריך את נכותה של התובעת, בגין פגיעה וסטיבולרית קלה, המתבטאת סחרחורת לסרוגין, בשיעור של 10%.

אין בידי לקבל טענת ב"כ הנתבעת כי הנכות נקבעה, על סמך תלונות התובעת כי אינה נוהגת, בשל סחרחורת וכי נוכח העובדה שהבדיקות העדכניות הצביעו על העלמות הממצאים והתובעת אף הודתה בחקירתה הנגדית כי אינה סובלת כעת מסחרחורת, יש להטיל ספק בקביעת הנכות האמורה. מעבר לכך שד"ר הלפרין, לא זומן לחקירה וחוות דעתו לא נסתרה, הרי שד"ר הלפרין התייחס במפורש בחוות דעתו לעברה הרפואי של התובעת ולמשמעות הבדיקות העדכניות אשר אין בהן כדי לשלול את המשך הביטוי הקליני של הפגיעה הוסטיבולרית. עוד יצויין כי הנכות בשיעור של 10%, נקבעה בגין פגיעה הוסטיבולרית קלה "המתבטאת בסחרחורת לסירוגין", כך שאין רבותא בכך שהתובעת הודתה כי אינה סובלת מסחרחורת, בעת עדותה.

            הנכות התפקודית

5.         לעניין הבחנה בין המושגים; "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", אין לי אלא לשוב ולהפנות לע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב   (3) 792 (1995), שם נפסק מפי כב' השופט (כתוארו אז), אור כי המושג "נכות תפקודית", בא לבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, כתוצאה מהנכות הרפואית, וכדבריו: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית..." (שם בעמ' 799 - 800). בענייננו, סבורה אני כי הנכויות שנקבעו בגין הפגיעה בברך ובגין הפגיעה הוסטיבולרית, הינן נכויות המשפיעות על כושר התפקוד. בנסיבות העניין, ראיתי להעריך את שיעור הנכות התפקודית, כשיעור הנכות הרפואית שנקבעה בגין הפגיעות האמורות, המסתכמת במעוגל ב- 20% נכות.

            הפסדי השתכרות

6.         בעת ארוע התאונה, למדה התובעת, בקורס טבחים "סוג 1", בבית הספר למלונאות "תדמור". התובעת ציינה בתצהירה כי מדובר במקצוע בו שאפה לעסוק וכי עובר לתאונה, עבדה כטבחית במסעדת "ישראלה" ותכננה לשוב לעבוד כטבחית, עם השלמת הקורס, במרץ 2004. התובעת הוסיפה וציינה כי התכוונה להשתלב בעבודה בחברת קייטרינג, מתוך כוונה, להקים בעתיד, ביחד עם אמה, חברת קייטרינג משל עצמה. התובעת העידה כי חזרה ללימודים, כחצי שנה לאחר התאונה וכי השלימה את הלימודים, רק בנובמבר 2004 (תעודת גמר לימודים, הוגשה וסומנה ת/2).

            התובעת ציינה כי עקב פגיעותיה, נמנע ממנה לשוב ולהשתלב בעבודה כטבחית וכי בחודש יוני 2004, החלה לעבוד כנציגת שרות לקוחות ב"הוט", במקביל להשלמת לימודי הטבחות. לאחר כשנתיים עברה התובעת לעבוד, כפקידת קבלה, במלון מעלה החמישה. התובעת העידה כי באוקטובר 2007, החלה ללמוד עיצוב פנים במכללה למנהל וכי עתה סיימה את שנה א' ללימודים. התובעת אישרה כי ציוניה גבוהים וכי הינה נהנית מהלימודים (תיקה האישי של התובעת במכללה, הכולל גיליון ציונים, הוגש וסומן נ/1).

7.         התובעת נפגעה בתאונה, בהיותה כבת 21. עובר לתאונה, עשתה התובעת, צעדים ראשונים בכדי להשתלב בשוק העבודה והכשירה עצמה לעבודה, במקצוע הטבחות. יחד עם זאת, מדובר בתובעת צעירה שטרם סללה דרכה בשוק העבודה ואשר כל עתידה המקצועי, עמד לפניה. בנסיבות העניין, סביר בעיני כי בתקופה הראשונה שלאחר התאונה ובטרם תמה תקופת ההחלמה מהניתוח, התובעת לא יכלה לחזור לעבודה כטבחית שכן מדובר בעבודה פיזית הדורשת עמידה ממושכת. מאידך, יש טעם בטענת הנתבעת כי אין ראיה לכך שהתובעת מנועה מלחזור לעבודה כטבחית, לאחר ההחלמה מהניתוח שהביא לשיפור במצבה. אלא שבנסיבות העניין, סבורה אני כי לא ניתן להתעלם מכך שנכותה המשולבת של התובעת, הן בגין הפגיעה בברך והן בגין הסחרחורת, מהווה מגבלה תפקודית, הפוגעת בכושר העבודה, הן במקצוע הטבחות והן בעיסוקים ומקצועות אחרים, לרבות עיסוק בתחום עיצוב פנים בו התובעת מכשירה עצמה לעסוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ