אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5476/99

פסק-דין בתיק א 5476/99

תאריך פרסום : 02/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
5476-99
17/08/2005
בפני השופט:
אברהם יעקב - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
1. זגורי אלי
2. זגורי דוד

הנתבע:
בוקובזה ישראל
פסק-דין

1.         זוהי תביעה שהוגשה בראשיתה על דרך של המרצת פתיחה ובה ביקשו התובעים סעדים הצהרתיים שונים. התובענה הועברה לפסים רגילים, אך הסעדים המבוקשים לא השתנו והם נותרו סעדים הצהרתיים בלבד.

            הסעדים המבוקשים היו להצהיר כי עדר כבשים שמנה 400 ראש הינו בבעלות התובעים; להצהיר כי הוולדות והטלאים שהומלטו בעדר שייכים לתובעים; להצהיר כי התובעים רכשו מן הנתבע את מלוא זכויותיו בחווה; להצהיר כי המבנים והמטלטלין המצויים בחווה הינם בבעלות התובעים; להצהיר כי הנתבע, וכל אדם מטעמו, אינו זכאי להתגורר או להחזיק במבנים הקיימים בחווה. כמו כן נתבקש סעד של היתר לפיצול סעדים.

2.         בחודש מרץ 1989 נמצא הנתבע, על ידי מנהל מקרקעי ישראל, ראוי ומתאים לקבל את שטח המרעה המצוי בנחל גרר, והידוע בשם "חוות הדקלים".

            ביום 11/09/92 נחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבע בפני הרב יורם אברג'יל, לפיו מכר הנתבע לתובעים את החווה תמורת 101,000 דולר.

            ביום 21/06/93 נחתם הסכם שותפות לגידול צאן בין התובע 1 לבין הנתבע. הסכם זה נעשה בפני עורך דין חכמון.

            המחלוקת בין הצדדים נטושה באשר לזכויותיהם הן בחווה והן בעדר הכבשים. מחלוקת זו נמשכה שנם מספר, כאשר הדברים מגיעים לכלל שיא בדצמבר 1998, שאז נטל הנתבע את עדר הצאן ומנע מהתובעים גישה לעדר.

3.         ההסכם הראשון, אשר נעשה בפני הרב אברג'יל, אכן מדבר על כך שהתובע 2 רכש מן הנתבע את חוות הכבשים המצויה בנחל גרר תמורת 101,000 דולר. על ההסכם חתמו שני התובעים והנתבע.

            ההסכם השני, אשר נעשה בפני עורך דין חכמון, מסדיר נושא של בעלות משותפת בעדר כבשים בין התובע 1 לבין הנתבע. בהסכם זה הוסדר כל עניין דרך גידול העדר, ההוצאות, ההכנסות וכיוצא באלו.

            לטענת התובעים ההסכם השני הוא הסכם למראית עין, שכל מטרתו היתה להקנות לתובעים מעמד מול מנהל מקרקעי ישראל, וזאת על מנת שמאוחר יותר יקבלו הם את זכויות הרעייה בשטח.

            הטוען להיות ההסכם הסכם למראית עין - עליו הראיה.

            לאחר ששמעתי את העדויות שהובאו על ידי הצדדים השתכנעתי שאכן היו במקום שני עדרים, האחד של התובע והשני של הנתבע, וכנראה שעדרים אלו התערבבו זה בזה.

כאשר העיד התובע 1 ביום 14/12/98 במשטרה, עוד טרם שקיבל יעוץ משפטי, אמר שם שהוא רכש מן הנתבע את מחצית הזכויות תוך כוונה לרכוש את מלוא הזכויות, אלא שהנתבע התחרט בעניין זה, ורצה להיות שותף שלו.

עוד אמר התובע 1 בעדותו במשטרה מיום 17/01/99: "אני בעל חוות הדקלים... ולי יש שותף בשם ישראל בוקובזה".

באותה רוח העידו במשטרה גם ניר יהושע ביטן ויעקב זגורי, אחיו של התובע 1 ובנו של התובע 2.

ממקבץ הדברים עולה שבין הצדדים היתה שותפות אשר כללה הן את החווה והן את עדר הכבשים.

ההסכם הראשון, אשר נעשה בפני הרב אברג'יל, ביקש להסדיר את היחסים באשר לחווה, בלא קשר לעדרי הכבשים. אמנם, באותו הסכם נאמר שהתובע 2 רוכש את החווה כולה, אך בעדות במשטרה אומר התובע 1 כי הבעלות בחווה היא משותפת לו ולנתבע.

בעדויות בבית המשפט עלו גרסאות שונות לחלוטין, והתובעים ניסו לתת הסברים מהסברים שונים לאמירותיהם במשטרה, אולם אין אני נותן אמון בדברים אלו, וזאת מכיוון שהעדויות במשטרה נגבו בתכוף לאירועים, כאשר התובעים טרם קיבלו יעוץ משפטי והם שחו בתום ליבם, ואמרו כנראה את האמת לפני החוקר המשטרתי.

הגרסאות האחרות שנולדו באו אך ורק לצורך ההליך המשפטי ואין להן על מה שיסמכו. התובעים לא הציגו ראיות באשר לתשלום מלוא הסכום שנקבע בהסכם הראשון, ועניין זה עולה בקנה אחד עם עדותו של התובע 1 במשטרה ביום 14/12/98, שם אמר שבתחילת הדברים רכש את מחצית החווה, והיה אמור לרכוש את המחצית השניה בעתיד. כלומר, קרוב לוודאי שהתשלום אשר שולם על פי ההסכם הראשון, היה בו כדי לכסות את רכישת מחצית החווה, ורכישת המחצית השניה לא נעשתה מעולם.

4.         באשר לשותפות בעדר הכבשים, הרי שאני סבור שיש לתת להסכם שנעשה בפני עורך דין חכמון את מלוא התוקף. כוונת הצדדים היתה ליצור יחסי שותפות בעדר הכבשים, וזאת כאשר הם יודעים שההסכם הראשון לא בוצע במלואו, ורק מחצית החווה נרכשה בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ